יגאל אלון: הבדלים בין גרסאות בדף

* "כבעבר כן גם כיום, שאיפתנו היא לגדל דור שוחר שלום, תאב דעת ויצירה... דור אשר שום דבר אנושי אינו זר לו, אך הוא זר לכל דבר בלתי אנושי; דור האמון על מיטב ערכי החברה והאדם, אשר לא השנאה אל האויב היא מקור גבורתו, במלחמה הכפויה עלינו, כי אם אהבת החיים והזדהותו ללא־שיור עם עמו וארצו, היא אשר מדרבנת אותו להיחלץ להגנתם; דור אשר מדעת ושלא מדעת חי חיים ציוניים שלמים, מזדהה עם אחיו בתפוצות ומזוהה במעשיו וביצירתו עם בוני היישוב, הוגיו ולוחמיו". ~ נאום ראשון בכנסת כשר החינוך, 15 ביוני 1970.{{הערה|שם=מנור 229–231|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 229–231.}}

* "למותר להדגיש חשיבות רכישתן של הלשון והתרבות הערבית על ידי תלמידים יהודים, הן בשל הנכסים הצרורים בהן והן כגשר להידברות בין עמים מסוכסכים, החיים באזור אחד וסופם להגיע – כפי שאני מאמין – לשכנות טובה". ~ נאום ראשון בכנסת כשר החינוך, 15 ביוני 1970.{{הערה|שם=מנור 229–231}}

* "לא מן האופטימיזם הרדוד, הזרוע אשליות, אלא מהאדישות אני מפחד, שהרי היא מקור כל אוזלת יד". ~ הרצאת פתיחה לדיון הרעיוני בוועידת מפלגת העבודה הישראלית, 5 באפריל 1971.{{הערה|שם=מנור 245|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 245.}}

* "אין להשלים כי גורלם של פרטים בארץ יהיה נתון לפסיקתם של בעלי מושגים אשר אבד עליהם כלח מבחינה מוסרית והיסטורית... לכן לא שאלת הפרדת הדת מן המדינה עומדת עתה על הפרק, אלא יצירת תנאים משפטיים אשר יאפשרו לכל אדם במדינת ישראל לחיות על פי מצפונו." ~ הרצאת פתיחה לדיון הרעיוני בוועידת מפלגת העבודה הישראלית, 5 באפריל 1971.{{הערה|שם=מנור 245}}