משה שרת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"מייחסים לנו יעוד מסוים"
עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Moshe Sharett (1948).jpg|ממוזער|240 פיקסלים|"לאמשה לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית."שרת]]
'''[[W:משה שרת|משה שרת]]''' (15 באוקטובר 1894 - 7 ביולי 1965), היה ראש הממשלה השני (1954 – 1955) ושר החוץ הראשון של [[ישראל]].
{{מפריד}}
שורה 5:
* "כל אחד מאיתנו מביע את אמונתו בסגנונו הוא."
* "עוד לא התייאשתי מלהוכיח דברים שבהיגיון."
* "שום דבר איננו הולך לאיבוד, לא בטבע ולא בפוליטיקהב[[פוליטיקה]]."
* "שום גזרה איננה מילה אחרונה של ה[[היסטוריה]]."
* "אין דבר שאין לו משקל בחיים המדיניים."
* "אין אנו רשאים להקריב את ארץ־ישראל למען ירושלים."
* "ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול הזדמנויות או החמצתן."
* "מרכז הכובד איננו בשאלה מה יהיה, אלא בשאלה מה עלינו לעשות."
* "עלינו לשמור על נפש כל יהודי, שלא יראה בַרובֶה את אלוהיו."
* "עד מה מהירות תנודותיה של המטוטלת הריגשית בעם היהודי."
* "מאימתי חדל המצפון להיות אינטרס? מצפון זה אינטרס!"
* "[[פוליטיקה]] זוהי תורת הניצול ההדדי." ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית
* "אם נתנהג כמטורפים יטפל בנו העולם כמו שמטפלים במטורפים."
* "בכל מצב גרוע יש גם צד לטובה – שכן אותה שעה מצטללים הדברים בהכרה."
* "ייתכן שלא כל זוג משקפיים הוא הזוג המתאים וייתכן שצריך גם את המשקפיים הטובות לשפשף קצת יותר כדי לראות את האמת כמו שהיא."
* "תהיתי על מהותו וגורלו של עם זה, המסוגל לעדינות נפש, לאהבה עמוקה של הבריות - ועם זה הוא מוציא מתוך שורות טובי הנוער בחורים המסוגלים לרצוח בדעה צלולה ובדם קר. איזו משתי הנשמות המתרוצצות בין דפי התנה[[תנ]] תנצח את יריבתה בקרב העם הזה?"
* "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יטשטש את רשמו המחריד, ויעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים מהצד שכנגד. מוטב לנו לעשות מעניין מעלה עקרבים מנוף להתקפה מדינית על המעצמות, למען יפעילו לחץ על ירדן שכמוהו עוד לא היה". ~ על [[W:טבח מעלה עקרבים|טבח מעלה עקרבים]]
* "הערבים קיימים, בתוכנו ומסביבנו, ועלינו להביא בחשבון קודם־כול אותם, ורק נוסף להם את התורכים, הפרסים, וכו'."
* "אין יוצרים מסגרת צבאית היום על־מנת לפרק אותה מחר. יצירת מסגרת צבאית פירושה אוריינטציה פוליטית מסוימת."
* "בכל [[מלחמה]] יש סכנות, אך הימנעות ממלחמה בכלל נראית לנו כסכנה החמורה ביותר." ~ בשיחה עם הנציב העליון הבריטי [[w:ארתור ווקופ|ארתור ווקופ]]
* "אין שליטה. הרוויזיוניסטים חידשו פעולתם ועוד ידם נטויה. הם לקחו את כולם. עוור, פיסח, אפילו מושב זקנים שלם. הם אינם מקפידים על חומר אנושי רצוי. יש להעלות את הטובים בלבד. ואת המנוולים, לגרש מחופי הארץ." ~ על ניסיונות האצ"ל להעלות יהודים לארץ ישראל במהלך השואה, יוני 1941
* "אינני מאמין שנשיג הסכם עם הערבים לשם גידול כוחנו בארץ." ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית
* "רצונו של העם היהודי הוא שיחוג את ניצחונו על כל המכשולים, כי עמו כוחות היצירה." ~ ראיון עם ג'ון הוטורן הול, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי
שורה 28 ⟵ 31:
* "עלינו לשמור על נפש כל יהודי, שלא יראה בַרובֶה את אלוהיו." ~ נאום בוועידת הסתדרות העובדים
* "בארץ ישראל יש יהודים מכל מיני סוגים ,ספרדים אשכנזים וריבלינים."
* "[[פוליטיקה]] זוהי תורת הניצול ההדדי." ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית
* "קיומנו הלאומי, היותנו לעם, תלויים בארץ־ישראל." ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית
* "לאיים מותר רק בשעה שאפשר לקיים את האיום." ~ בישיבת הוועדה המדינית של מפא"י
שורה 39 ⟵ 41:
* "אנשים פרטיים יכולים אומנם לחיות בחופש במקומות שונים בעולם – אבל הכרחית ארץ אחת, שבה יהיה העם ריבוני לגורלו".{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
* "ודאי שהחינוך בארץ צריך לכלול יסודות מסורת. אם סטודנט ישראלי, הנמצא באמריקה, למשל, מזדמן למשפחה יהודית שם לסעודה ערב שבת, ואין לו מושג 'קידוש' מהו, הרי זה מעורר פלצות!".{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
* "[[ציונות]] היא תורה – ולא ארגון של עולים! אם נאמר שציוני הוא איש העולה לארץ, פירושו של דבר שציונות אינה אמונה, חזון וחינוך – אלא פעולת עלייה בלבד. זוהי פשטנות לומר כך".{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
 
== קישורים חיצוניים ==