מרסל פרוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
עריכה, הרחבה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Marcel Proust 1895.jpg|ממוזער|142px|
'''[[w:מרסל פרוסט|ולנטן-לואי-ז'ורז'-אז'ן-מרסל פרוסט]]''' (בצרפתית: '''Valentin Louis Georges Eugène Marcel Proust''') (10 ביולי 1871 - 18 בנובמבר 1922), אינטלקטואל, סופר ומבקר צרפתי,
==כללי==
* "אין בנמצא הצלחה קלה או כישלון מוחלט."
* "הימים אולי זהים עבור אורלוגין, אך לא עבור אנשים."
שורה 26:
* "התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו."
==תענוגות וימים (1896)==
* "דמיונו העשיר והתמים נמשך אחר תעופות־החיים שפיצוהו כיד המלך על אכזבותיו."
* '''[[בעקבות הזמן האבוד]]'''▼
* "משוכנע שדודו ידבר עמו על קצו הקרוב, הוא חש שלא זו בלבד שלא יעמוד לו כוחו לנחמו, אלא שהוא לא יהיה מסוגל לעצור בעד יפחותיו."
* "את לבדך, בידיך האמהיות ורבות ההבעה, ידעת לצנן את מוחי הקודח, לטפטף דבש בין שפתיי היבשות, למלא את חיי בתמונות אצילות.* "
{{דף מורחב|בעקבות הזמן האבוד}}
* "היא, אדם כה [[מוסר|מוסרי]] ועמוס מוסכמות, האמינה כי זה מנהג אשר האוניברסליות שבו הפכה אותו למכובד."
* "מאז שההצלחה האירה פנים לאימוני הגוף, הבטלנות זוכה לתדמית ספורטיבית גם מעֵבר לשעות ה[[ספורט]], והיא מתרגמת לאו דווקא לנרפּוּת אלא לחיוניות קדחתנית המכוּונת לשלול מן השיממון [[זמן]] או מקום להתפתח."
* "יש, כמדומה, [[זיכרון]] לא־רצוני באיברים, חיקוי דהוי ועָקר של הזיכרון האחר, שמאריך ימים מן האחר, כפי שיש [[חיה|בעלי־חיים]] או צמחים לא־תבוניים המאריכים ימים מן האדם."
* "בהקשיבו לשחקנית, המתין כל אחד בראש מורכן ובעין חוקרת, עד שחברו ייטול יוזמה [[צחוק|לצחוק]] או לשפוט, [[בכי|לבכות]] או למחוא־כף."
* "נראתה כאילו היא [[הקשבה|מקשיבה]] לשירים להנאתה הפרטית, כאילו התחשק לה שיבואו לדקלם אותם לכבודה, ולכבודה בלבד, ובמקרה נמצאים כאן גם חמש־מאות איש, מידידיה, שהרשתה להם לבוא כמו בהיחבא ולצפות בהנאתה הפרטית."
* "הם ידעו כי לא יהיו שם לבדם. ואכן ה[[חושך]], הרוחץ כל דבר כיסוד חדש ומפתה אנשים רבים לא להתנגד, מביא לביטולו של שלב העונג המקדים ומכניס אותנו היישר אל תחום הליטופים, שכרגיל אנו מגיעים אליו רק כעבור זמן."
== קישורים חיצוניים ==
| |||