רומן גארי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקיה (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 54:
* "על האדמה, טורים ארוכים של נמלים מדשדשות בין חלוקי-האבן. מיליוני נמלים זעירות ועסוקות, וכל אחת מהן מאמינה בגדלות משימתה, בחשיבות העילאית של אניץ-העשב שהיא גוררת בעמל כה רב... סגן-משנה טווארדובסקי מוציא מכיסו את הספר הקטן ומניחו על האדמה, בנתיב הנמלים. אך יש צורך במכשול רציני פי כמה בשביל להטות את הנמלים מדרכן הקדומה. הן מטפסות מעליו וחופזות להן לדרכן, אדישות וממהרות, על המלים הרשומות על הנייר באותיות שחורות גדולות: חינוך אירופי. הן גוררות בעיקשות את אניציהן המגוחכים. דרוש מכשול גדול פי כמה מספר בשביל להטות אותן מדרכן, דרך שמיליונים רבים אחרים של נמלים הלכו בהן לפניהן, שעוד מיליונים רבים אחרים של נמלים היתווה. כמה אלפי שנים הן כבר עמלות כך, וכמה עוד אלפי שנים ייאלץ להוסיף ולעמול הגזע המגוחך, הטראגי והבלתי-נלאה? כמה עוד קאתדראלות הן תבנינה בשביל לסגוד לאלוהים שנתן להן מותניים שבריריות כל-כך ומשא כה כבד? מה הטעם להיאבק ולהתפלל, לקוות ולהאמין? העולם שסובלים ומתים בו בני-האדם אינו שונה מזה שסובלות ומתות בו הנמלים: עולם אכזר ובלתי-מובן, שהדבר היחיד הנחשב בו הוא לשאת רחוק יותר ויותר תמיד אותו אניץ-קש אבסורדי, אותו גזיז-תבן, רחוק יותר ויותר, בזיעת אפיך ודמעות דמך, רחוק יותר ויותר! ובלי לעצור מעולם כדי לפוש ובלי לשאול מדוע..."
 
==שורשי השמים (1956)==
* "עליכם להבין שבסתר לבם משוכנעים אנשים אלה, שקולוניאליזם שאינו מוליד תנועת מרי ואינו מביא עמו שפיכות דמים והרג – הוא קולוניאליזם שלא עלה יפה. ובמובן מסוים אולי הצדק איתם."
* "עוד לא נמצא אדם שהצליח ליישב את הסתירה הטמונה בעצם השאיפה להגן על אידאל אנושי – בסיועם ובחברתם של בני האדם."
* "'מישהו חייב להמציא זריקה מיוחדת', רטן ב[[כעס]]. 'או גלולה. ביום מן הימים ודאי יגלו משהו מעין זה. מאז ומתמיד האמנתי בקידמה; אין לי ספק שבבוא העת יוציאו למכירה גלולות של אנושיות. כל [[בוקר]] נבלע גלולה אחת עם כוס מים לפני העבודה. מיד נהיה הומאניים ונוכל אפילו לעסוק בפוליטיקה'."
* "הרעיון בדבר 'יופיו' של הפיל, 'אצילותו' של הפיל, יכול לעלות רק בדעתו של אדם שבע.... ואולם, בעיניו של האדם האפריקני לא היה לפיל יופי אחר ממשקל הבשר שעל עצמותיו."
* "המהפכן האפריקני שחור העור לא היה שונה שוני מהותי ממהפכנים אחרים שחרתו על דגלם את המילים '[[חופש]]', 'צדק', 'קדמה' ואחר כך קטלו, דיכאו ועינו, בשמה של המטרה הנאצלת והומאנית, כל מה שהיה חופשי וחי."
==הבטחה עם שחר (1960)==
* "לאט-לאט למדתי לאבד את מכנסי בפומבי בלי להתרגש כלל. זה שייך לחינוכו של כל אדם בעל רצון טוב. זה זמן רב שאיני ירא עוד את הלעג. היום אני יודע שאי אפשר לשים בן אדם ללעג."
שורה 65 ⟵ 71:
* "מאז השלמתי עם הרעיון לכתוב ספרים במקום לצעוק."
* "ברור שזו תמימות, להאמין בגיל ארבעים וחמש בנבואת הלב של אמי. מכל מקום איני יכול שלא להשתדל. למענה. אמנם לא הצלחתי לתקן את העולם, להעביר ממנו את הכסילות והרשע, להחזיר לבריות רגש של כבוד וצדק, אבל לפחות ניצחתי פעם אחת בתחרות פינג פונג שהתקיימה בניס בשנת 1932; ובקר-בוקר אני מבצע שתים עשרה כפיפות, בשכיבה. עדיין לא כדאי להתייאש."
 
==ריקודו של ג'ינג'יס כהן (1967)==
*"“יש מתים שאינם מתים אף פעם. ככל שתהרגם יותר, יותר הם יהיו קיימים” ~ עמוד 26
*"לפעמים נדמה לי שחיוכה של המונה ליזה הוא ונדליזם טהור." ~ ג'ינג'יס כהן, עמוד 38
*"התרבות היא מצב שבו אמהות הנושאות את ילדיהן בזרועותיהן פטורות מלחפור לעצמן קבר בטרם יירו!" ~ עמוד 62
*"ההבדל בין הגרמנים, יורשי תרבות אדירה ועתיקת יומין, לבין הסימבה הפראים בקונגו הוא שהסימבה אכלו את קורבנותיהם, ואילו הגרמנים הפכו אותם לסבון. הצורך הזה בניקיון, זוהי תרבות" ~ עמוד 63
*"ראיתם את התמונות מבוכנוואלד עם ערימות של גופות עירומות? איזו פורנוגרפיה! ומה עם הצניעות, תגידו, מה? אסור לצלם תמונות כאלה, וגרוע עוד יותר לפרסם אותן. כל התמונות הגסות והמגרות האלו בסופו של דבר מזיקות יותר מעצם המעשה. הרצח ההמוני אכן היה פשע נגד היהודים, אך פרסום התמונות הוא פשע נגד האנושות. טובתו של המין האנושי חייבת להשתיק את כל העניין…” ~ עמוד 94
*"איזה חיים הם אלה – להיות נדון לשכון כאסיר בנשמתו של התליין שלך, בתוך התת מודע שלו, שנוא כל הזמן. קשה אפילו לקרוא למקום הזה תת מודע. אלו חיים בזבל – הקירות הסוגרים עליך מלאים בסיסמאות נאציות, צלבי קרס וגרפיטי אנטישמיים” ~ עמוד 105
*"התייפחותם המתמשכת של כינורות הסתיו" ~ מפי משורר יידי, עמוד 106
*"הפשעים האיומים ביותר הופכים למכרות של אבנים יקרות, לרעיונות נשגבים, למעיינות של השראה ויופי, כל זוועה חדשה מדרבנת שוב את היכולת היצירתית שלנו" ~ עמוד 110
*"בשום תירוץ, ובשום מצב, אסור לי להתבונן באנושות יותר מדי קרוב, ולא בתשומת לב רבה מידי" רבי צור, עמוד 111
*"אומר לך משהו, ושישאר בינינו בסודיות גמורה: אלוהים אינו גבר.ששש." ~ ג׳ינג׳יס כהן, עמוד 114
*"זה לא יכול להיות אלוהים, זה ודאי אדם, ואלה מסוגלים לכל דבר. לאן נפלתי שוב" ~ ג'ינג'יס כהן, עמוד 117
*"הטבע, אם ידוע לכם הדבר ואם לא, הטבע חיי מתקווה. הוא מצפין בחיקו ציפייה גדולה מאוד כן, הטבע גם לו יש חלומות. רוחו לא נופלת. הוא מקווה שיבוא יום,ליתר דיוק שיחזרו ימיו של גן עדן, גן עדן כמו שהיה בראשיתו. בעניין הזה הוא מסתמך מאוד על האדם, כוונתי לומר, על היעלמותו"
*“במוחי עולה הרעיון המבעית שזהו עוד רנסנס של הבריאה ושבקרוב כל מה שיישאר מפשעי המאה הזאת הוא יצירות אומנות גדולות, מקור של גאווה עצומה לגרמניה ולכל האנושות. עם טיפת מזל וכשרון, אפילו שישה מיליון יהודים שמתו בגז יהפכו לתרומה גדולה לתרבות.." ~ עמוד 126
*"משה, לא די רק להיות עיוור כדי לראות את האנושות כראוי. צריך גם לדעת ''לדמיין'' אותה. זה כשרון נדיר, מוישלה, שיש רק ליחידי הסגולה שבינינו. האחרים לא יודעים אלא לעצום את העיניים." ~ עמוד 149
*"לולא חלם איש על האנושות, האנושות לא הייתה נבראית." ~ עמוד 149
*"אני שואלת את עצמי אם האהבה האמיתית, הענקית, אינה אלא שני יצורים שאינם נפגשים אף פעם?" ~ עמוד 150
*"יש לנו שמיעה חדה במיוחד, כל ההיסטוריה שלנו היא תרגיל אחד גדול של הקשבה. באוזניים דבוקות לחומת הגטו חיכינו לשווא להד קלוש של הצלה מתקרבת של עזרה מבחוץ. איש לא בא מעולם, אך שמיעתנו נעשתה, בזכות האימון הזה, חדה מאד. כך נעשינו עם של מוזיקאים.” ~ עמוד 182
*"אני אוהבת את כל מה שמעפיל אל האינסוף, כל דבר שמצביע על הדרך לשמיים..." ~ עמוד 184
 
==כלב לבן (1970)==
שורה 200 ⟵ 226:
* "אנשים מאושרים יותר מידי עלולים להיהפך למפלצות של אושר."
* "אטפל בך היטב, גם זמן רב אחרי שתעזבי אותי."
 
==שורשי השמים==
* "עליכם להבין שבסתר לבם משוכנעים אנשים אלה, שקולוניאליזם שאינו מוליד תנועת מרי ואינו מביא עמו שפיכות דמים והרג – הוא קולוניאליזם שלא עלה יפה. ובמובן מסוים אולי הצדק איתם."
* "עוד לא נמצא אדם שהצליח ליישב את הסתירה הטמונה בעצם השאיפה להגן על אידאל אנושי – בסיועם ובחברתם של בני האדם."
* "'מישהו חייב להמציא זריקה מיוחדת', רטן ב[[כעס]]. 'או גלולה. ביום מן הימים ודאי יגלו משהו מעין זה. מאז ומתמיד האמנתי בקידמה; אין לי ספק שבבוא העת יוציאו למכירה גלולות של אנושיות. כל [[בוקר]] נבלע גלולה אחת עם כוס מים לפני העבודה. מיד נהיה הומאניים ונוכל אפילו לעסוק בפוליטיקה'."
* "הרעיון בדבר 'יופיו' של הפיל, 'אצילותו' של הפיל, יכול לעלות רק בדעתו של אדם שבע.... ואולם, בעיניו של האדם האפריקני לא היה לפיל יופי אחר ממשקל הבשר שעל עצמותיו."
* "המהפכן האפריקני שחור העור לא היה שונה שוני מהותי ממהפכנים אחרים שחרתו על דגלם את המילים '[[חופש]]', 'צדק', 'קדמה' ואחר כך קטלו, דיכאו ועינו, בשמה של המטרה הנאצלת והומאנית, כל מה שהיה חופשי וחי."
 
==פסבדו==
שורה 296 ⟵ 315:
*"לבטוח במישהו זו החלטה הגדולה, הגדולה מכל ההחלטות"~היווני, עמוד 120
*"הסקרנות היא אכן מגרעת איומה"~היווני עמוד 126
 
==ריקודו של ג'ינג'יס כהן==
*"“יש מתים שאינם מתים אף פעם. ככל שתהרגם יותר, יותר הם יהיו קיימים” עמוד 26
*"לפעמים נדמה לי שחיוכה של המונה ליזה הוא ונדליזם טהור."~ג'ינג'יס כהן, עמוד 38
*"התרבות היא מצב שבו אמהות הנושאות את ילדיהן בזרועותיהן פטורות מלחפור לעצמן קבר בטרם יירו!" עמוד 62
*"ההבדל בין הגרמנים, יורשי תרבות אדירה ועתיקת יומין, לבין הסימבה הפראים בקונגו הוא שהסימבה אכלו את קורבנותיהם, ואילו הגרמנים הפכו אותם לסבון. הצורך הזה בניקיון, זוהי תרבות" עמוד 63
*"ראיתם את התמונות מבוכנוואלד עם ערימות של גופות עירומות? איזו פורנוגרפיה! ומה עם הצניעות, תגידו, מה? אסור לצלם תמונות כאלה, וגרוע עוד יותר לפרסם אותן. כל התמונות הגסות והמגרות האלו בסופו של דבר מזיקות יותר מעצם המעשה. הרצח ההמוני אכן היה פשע נגד היהודים, אך פרסום התמונות הוא פשע נגד האנושות. טובתו של המין האנושי חייבת להשתיק את כל העניין…” עמוד 94
*"איזה חיים הם אלה – להיות נדון לשכון כאסיר בנשמתו של התליין שלך, בתוך התת מודע שלו, שנוא כל הזמן. קשה אפילו לקרוא למקום הזה תת מודע. אלו חיים בזבל – הקירות הסוגרים עליך מלאים בסיסמאות נאציות, צלבי קרס וגרפיטי אנטישמיים”~עמוד 105
*"התייפחותם המתמשכת של כינורות הסתיו" מפי משורר יידי, עמוד 106
*"הפשעים האיומים ביותר הופכים למכרות של אבנים יקרות, לרעיונות נשגבים, למעיינות של השראה ויופי, כל זוועה חדשה מדרבנת שוב את היכולת היצירתית שלנו" עמוד 110
*"בשום תירוץ, ובשום מצב, אסור לי להתבונן באנושות יותר מדי קרוב, ולא בתשומת לב רבה מידי" רבי צור, עמוד 111
*"אומר לך משהו, ושישאר בינינו בסודיות גמורה: אלוהים אינו גבר.
ששש." ג׳ינג׳יס כהן, עמוד 114
*"זה לא יכול להיות אלוהים, זה ודאי אדם, ואלה מסוגלים לכל דבר. לאן נפלתי שוב" ג'ינג'יס כהן, עמוד 117
*"הטבע, אם ידוע לכם הדבר ואם לא, הטבע חיי מתקווה. הוא מצפין בחיקו ציפייה גדולה מאוד כן, הטבע גם לו יש חלומות. רוחו לא נופלת. הוא מקווה שיבוא יום,ליתר דיוק שיחזרו ימיו של גן עדן, גן עדן כמו שהיה בראשיתו. בעניין הזה הוא מסתמך מאוד על האדם, כוונתי לומר, על היעלמותו"
*“במוחי עולה הרעיון המבעית שזהו עוד רנסנס של הבריאה ושבקרוב כל מה שיישאר מפשעי המאה הזאת הוא יצירות אומנות גדולות, מקור של גאווה עצומה לגרמניה ולכל האנושות. עם טיפת מזל וכשרון, אפילו שישה מיליון יהודים שמתו בגז יהפכו לתרומה גדולה לתרבות.." עמוד 126
*"משה, לא די רק להיות עיוור כדי לראות את האנושות כראוי. צריך גם לדעת ''לדמיין'' אותה. זה כשרון נדיר, מוישלה, שיש רק ליחידי הסגולה שבינינו. האחרים לא יודעים אלא לעצום את העיניים." עמוד 149
*"לולא חלם איש על האנושות, האנושות לא הייתה נבראית." עמוד 149
*"אני שואלת את עצמי אם האהבה האמיתית, הענקית, אינה אלא שני יצורים שאינם נפגשים אף פעם?" עמוד 150
*"יש לנו שמיעה חדה במיוחד, כל ההיסטוריה שלנו היא תרגיל אחד גדול של הקשבה. באוזניים דבוקות לחומת הגטו חיכינו לשווא להד קלוש של הצלה מתקרבת של עזרה מבחוץ. איש לא בא מעולם, אך שמיעתנו נעשתה, בזכות האימון הזה, חדה מאד. כך נעשינו עם של מוזיקאים.” עמוד 182
*"אני אוהבת את כל מה שמעפיל אל האינסוף, כל דבר שמצביע על הדרך לשמיים..." עמוד 184
 
==קישורים חיצוניים==