התפסן בשדה השיפון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מעניין, אך ויקיציטוט אינו מיועד לזה. |
הרחבה |
||
שורה 5:
* "כל המטומטמים שונאים שקוראים להם מטומטמים."
* "אני סוג של אתאיסט. כלומר, אני מחבב את [[ישו]] והכול, אבל אני לא מתלהב יותר מדי מכל שאר הדברים ב[[תנ"ך]]."
* "היא כל הזמן אומרת לך להפסיק. והצרה
* "אתה לא חייב להיות בחור רע בשביל לגרום למישהו לדיכאון."
* " 'אתה לא אוהב שום דבר שקורה'. לשמוע אותה אומרת לי את זה דיכא אותי עוד יותר."
שורה 22:
* " 'נשברה לי ציפורן, כשיצאתי מהמונית', היא אמרה. היא הסתכלה עלי וככה חייכה. היה לה [[חיוך]] נחמד נורא. באמת. רוב האנשים כמעט אין להם חיוך בכלל, או שיש להם חיוך עלוב."
* "האדם שאינו מבוגר ניכר ברצונו למות מוות אצילי למען איזו מטרה ואילו האדם המבוגר ניכר ברצונו לחיות בצניעות למענה."
* "הלכתי כל הדרך חזרה למלון. ארבעים ואחד רחובות נהדרים"
* "אני בעצם פחדן גדול. אני משתדל לא להראות את זה, אבל אני פחדן. למשל, אם הייתי מגלה בפנסי מי גנב לי את הכפפות, אז בטח הייתי ניגש לחדר של הפושע ואומר 'שמע נא, מה בנוגע להחזיר לי את הכפפות?' ואז הפושע שגנב אותן היה אומר בקול כזה תמים מאוד וכל זה 'איזה כפפות?' ואז מה הייתי בטח עושה, הייתי ניגש אל הארון שלו ומוצא את הכפפות באיזה מקום. מוחבאות בערדליים המחורבנות שלו או משהו כזה, למשל. הייתי מוציא אותן ומראה אותן לבחור ההוא ואומר 'אלה בטח הכפפות המחורבנות '''שלך''', נכון?' ואז הפושע בטח היה עושה לי פרצוף תמים, מזוייף כזה, ואומר 'אף פעם בחיים שלי לא ראיתי את הכפפות האלה. אם הן שלך, קח אותן. מי צריך אותן, לכל הרוחות' ואז בטח הייתי עומד שם איזה חמש דקות"
* "אין מועדון-לילה בעולם שאפשר לשבת שם הרבה זמן אם לא נותנים לך לפחות להזמין מעט משקה ולהשתכר. או אם אתה לא נמצא שם עם בחורה שבאמת משגעת אותך"
* "הוא בטח לא מסר לה בכלל מה שביקשתי. אנשים אף פעם לא מוסרים מה שמבקשים מהם למסור"
* "כשאני שיכור, אני משוגע"
* "בחור פיקח. תמיד אני פוגש רק בחורים פיקחים"
* "היה שם תלמיד אחד באלקטון הילס, שמו היה ג'יימס קאסל, שלא הסכים לקחת בחזרה את המילים שהוא אמר על התלמיד השחצן הזה פיל סטייביל. ג'יימס קאסל קרא לו פרצוף שחצני אחד, ואחד מהחברים המטונפים של סטייביל הלך והלשין עליו לסטייביל. אז סטייביל, עם עוד איזה שישה ממזרים נבזיים, ניגשו לחדר של ג'יימס קאסל ונכנסו לתוכו ונעלו את הדלת וניסו להכריח אותו לקחת בחזרה את מה שהוא אמר, אבל הוא לא רצה. אז הם התחילו לטפל בו. אני לא אספר לכם מה הם עשו לו - זה יותר מדי מגעיל - אבל הוא '''בכל-זאת''' לא רצה לקחת אותן בחזרה, ג'יימס קאסל הזה. ואתם הייתם צריכים לראות אותו. הוא היה בחור כזה רזה וחלוש וקטן, עם ידיים דקות כמו עפרונות. בסוף מה הוא עשה, במקום לקחת בחזרה את מה שהוא אמר, הוא קפץ מהחלון. אני הייתי במקלחת וכל זה, ואפילו אני יכולתי לשמוע איך שהוא נוחת בחוץ... ...אחר כך שמעתי איך שכולם רצים במסדרון ויורדים למטה... ...רצתי למטה גם כן, וראיתי את ג'יימס קאסל שוכב שם על מדרגות האבן וכל זה. הוא היה מת, והשיניים שלו והדם שלו היו בכל מקום... ...הוא לבש את הסוודר הזה עם הצווארון גולף שאני השאלתי לו. כל מה שעשו לפרצופים האלו שהיו איתו בחדר זה גירשו אותם מבית הספר. אפילו לא הכניסו אותם לבית סוהר"
[[קטגוריה:רומנים אמריקאיים]]
| |||