יצחק רבין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 27:
* "מטרת צה"ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע." ~ כרמטכ"ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]]
* "בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי"ר של צה"ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה"ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לשעותיהם היפות ביותר."{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר "[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]", מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8.}}
 
==אלטלנה==
*מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת("פנקס שירות", עמ' 568)
*האונייה בוערת. קולות של פיצוצי תחמושת בוקעים ממנה. אנשים קופצים מסיפונה לים. אנשי האצ"ל שעל החוף נתקפים היסטריה, צווחים: בגין על האונייה! בגין על האונייה! הצילו את בגין! אנשי הפלמ"ח האמינו. . . - אש תופת, בעוצמה בלתי רגילה, מכל כלי הנשק, נפתחה לעבר האונייה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וההגנה כלפי הארגונים ומנהיגם מצאו ביטויים בעוצמת האש"("פנקס שירות", עמ' 568)
*" אני מגיע למסקנה שאין מנוס מהרחקת חוליות האצ"ל - עמוס חורב ואני עולים לגג הבניין ומשליכים רימונים לעבר החוליות הפרושות על החוף".("פנקס שירות", עמ' 567:)
 
==מלחמת העצמאות ==
* "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]].{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 "מחרדה לא בונים מדינה"], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011.}}
* "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[W:מלחמת העצמאות|מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}}
* "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת(." ~ "פנקס שירות", עמ' 568)
 
== מלחמת ששת הימים ==
* "אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה"ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה"ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]]." ~ בראיון על מלחמת ששת הימים.{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}.}}