הדבר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:La Peste book cover.jpg|ממוזער|162 פיקסלים|עטיפת המהדורה הראשונה]]
'''[[W:הדבר|הדֶּבֶר]]''' (בצרפתית: '''La Peste''', מילולית: "המגפה") הוא רומן מאת [[אלבר קאמי]] על [[מגפה]] בעיר [[W:אוראן|אוראן]]. הספר יצא לאור ב־1947.
{{מפריד}}
 
* "איש אינו מסוגל שלא לחשוב על איש."
* "ה[[הרגל]] להתייאש גרוע יותר מן היאושה[[ייאוש]] עצמו."
* "בגילי אי־אפשר שלא להיות [[כנות|כן]]. ה[[שקר]] מעייף מדי."
* "אנו מתעייפים מן הרחמיםה[[רחמים]] כאשר אין הם יעילים."
* "הדבר שאותו אנו יכולים לרצות תמיד ולהשיג לפעמים, זו ה[[אהבה]] האנושית."
* "אנו יכולים להיות קדושים ללא [[אלוהים]]. זו הבעיה הממשית היחידה שאני מכיר."
* "אין [[עתיד]], גם לא [[זיכרון]] ולא [[תקווה]], כל רגע הוא הרגע האחרון ומה שנשאר זה ההווהה[[הווה]] בלבד."
* "פשוט, הוא הגה בה תמיד. מה שהיה רוצה זה הרי לכתוב לה מכתב להצדיק את עצמו. 'אבל דבר זה קשה,' אמר. 'זה זמן רב שאני הוגה בכך. כל זמן שאהבנו זה את זה, הבינונו זה את זה בלי מליםמילים. אבל לא לעולם אוהבים. בשעה מסוימת היה עליעליי למצוא את המליםהמילים שהיו עוצרות בה, אולם לא עלה בידי'."
* "ואולם בהיסטוריהב[[היסטוריה]] מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו העונש שצפוי לטיעון הזה. השאלה היא אם שתיים ועוד שתיים הן ארבע - כן או לא."
* "הרועה[[רוע]] המצוי בעולם נובע כמעט תמיד מן הבורות, והרצון הטוב עלול לגרום נזקים לא פחות מהרשעות אם אין בו [[תבונה]]."
* "אבל הנזירים אין להם [[ידידות|ידידים]]. הם בחרו להשליך את יהבם על אלוהים."
* "אן ספק שהמלחמהשה[[מלחמה]] היא דבר טיפשי מדי, אבל אין זה מונע בעדה מלהימשך זמן רב. ה[[טיפשות]] לא מוותרת לעולם."
* "מגפות הן דבר נפוץ, אבל כשהן ניחתות על ראשך, אתה מתקשה להאמין להן. מספר מגפות הדֶבֶר שידע העולם אינו נופל ממספר המלחמות. ואף־על־פי־כן מגפות דֶבֶר ומלחמות מוצאות תמיד את בני־האדם מופתעים."
* " 'השאלה היא,' אמר קסטל הזקן בבוטות, 'האם זה דֶּבֶר או לא דֶּבֶר'. שניים או שלושה רופאים מחו בקול. השאר נראו כמהססים. ואילו המושל התחלחל ונסב מוכנית לעבר הדלת, כמבקש לוודא שחסמה בעד הדברים האיומים האלה להתפשט במסדרונות. רישאר הזקן הכריז שלדעתו אסור להיתפס לבהלה."
* "הם לא האמינו במגפות. המגפה אינה לפי שיעור מידתו של האדם, לכן הוא אומר לעצמו שהיא דבר לא ממשי, חלום רע שיחלוף. אבל לא תמיד הוא חולף, ומחלום רע לחלום רע, האדם הוא שחולף, ובראש ובראשונה ההומניסטים, מפני שלא נקטו אמצעי־זהירות."
* "שום אדם עדיין לא השלים, בעצם, עם עובדת המחלהה[[מחלה]]. רובם היו רגישים בעיקר למה שהפריע את ארחותאורחות חייהם או פגע בענייניהם. מכך היו מוטרדים או רגוזים ואין אלה רגשות שאפשר להעמידם כנגד הדֶּבֶר. תגובתם הראשונה, דרך משל, הייתה להאשים את השלטונות."
* "מצד אחד, אפשר לא כולם היו מתי דֶּבֶר. ומצד שני, איש מתושבי העיר לא ידע כמה בני אדם מתים כאן מדי שבוע, בימים כתיקונם."
* "משעה שהתמלא המחנה עד אפס־מקום, התמעטו והלכו האוזניים הקשובות."
שורה 25 ⟵ 26:
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.youtube.com/watch?v=iu9AKAuvshk הרצאות על הספר "הדֶּבֶר" באוניברסיטת תל- אביב, 2013] {{יוטיוב}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=vSYPwX4NPg4 הפילוסוף אלן דה בוטון על משמעות הספר "הדֶּבֶר"] {{אנגלית}} {{יוטיוב}}