אהרן אפלפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 4:
==מתוך כתביו==
* "מוטב להיות מי שאני."
* "לפעמים די בתנועה אחת, בהעוויה אחת, בהושטת יד או במנוד ראש כדי להתקרב אל [[אדם]]."▼
* "חש שכמה עניינים סבוכים שהעיקו על לבו שנים קרבים אל פתרונם. מה טיבו של הפתרון לא שיער."▼
* "[[תפילה|תפילת]] יחיד עשויה גם היא לרומם את הנפש."
* "מחשבה עגומה, כבר שמתי לב, לא בנקל תעקור אותה."
* "אני מצמיד אליה את עיני במשנה ריכוז, כדי שלא תאבד לי תנועה מפניה."
* "התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו."
▲* "לפעמים די בתנועה אחת, בהעוויה אחת, בהושטת יד או במנוד ראש כדי להתקרב אל [[אדם]]."
▲* "חש שכמה עניינים סבוכים שהעיקו על לבו שנים קרבים אל פתרונם. מה טיבו של הפתרון לא שיער."
* "מאז האביב אנחנו זוחלים על גבי גבעות אלו: רובן חשופות ומיעוטן מיוערות בדלילות. קרחות יער אלו הן בעוכרינו, אבל אנחנו למדנו להסתוות, להטעות, להיצמד לקרקע
* "היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ מפי הנזיר ברונו, והזעם עוד לא נדם, עמ' 24.
* "עתה לא ביקשו אלא להתרחק זו מזו. אך הרכָּב כמו להכעיס לא מיהר, הוא ניהל את הסוסים לאט, מתוך איזה שוויון נפש, כאילו היה ה[[זמן]] רכושו." ~ הפסגה
▲* "מאז האביב אנחנו זוחלים על גבי גבעות אלו: רובן חשופות ומיעוטן מיוערות בדלילות. קרחות יער אלו הן בעוכרינו, אבל אנחנו למדנו להסתוות, להטעות, להיצמד לקרקע, לנצל שטחים מתים ולהפתיע את האויב." ~ עד חוד הצער
==מכוות האור (1980)==
| |||