שבחי הסכלות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 17:
* "הטיפשות אחראית לכך שהאישה תנעם לבעלה, הבעל ינעם לאשתו ורוגע ישרור בביתם."
* "כי מה מטופש יותר מאשר לצאת למלחמה, מסיבות בלתי־מובנות לי, שבה כל אחד מהצדדים יסבול תמיד נזק יותר מאשר תועלת... ואז, כאשר שתי שורות הלוחמים המשוריינות מתנגשות, והחצוצרות משמיעות קולות תרועה, מה צורך יש בחכמים המותשים מלימודיהם, הנושמים בקושי, שדמם דליל וקפוא?"
* "הכוהנים הגדולים הממלאים את מקומו של [[ישו]] עצמו? אילו ניסו ללכת בדרכיו, כלומר, לחיות בעוני, בעמל, בלימוד תורה, במוות על הצלב, בבוז לחיים; אילו היו מהרהרים במשמעות תואריהם 'אפיפיור', כלומר אב, ו'קדושתו' – הרי היה גורלם המר ביותר בעולם, שכן מי היה משתוקק להגיע למקומם בכל מחיר, או, לאחר שהגיעו אליו, להגן עליו בחרב, ברעל ובכל מעשה־זדון? כמה יתרונות היו נשללים מכס האפיפיור, אילו נחה עליו, ולו לרגע קט, החוכמה?… מה היה נשאר אז מכל העושר הזה, הכבוד, השלטון, הניצחונות, המִשׂרות, התרת העבירות, המסים, כתבי המחילה, הסוסים, הפרדים, שומרי הראש, התענוגות? (במילים מעטות תיארתי לפניכם יריד שלם, הר שלם, אוקיינוס שלם של טובות־הנאה). במקומן היו באים נדודי שינה, תעניות, דמעות, דרשות, תפילות, לימוד, אנחות חרטה ואלף דאגות כבדות אחרות."
* "רק כשישהה מחוץ לעצמו ייהנה מהטוב העליון שאין לבטא במילים... אלה אשר זוכים לחוש בכך, ומעטים הם, חווים דבר הדומה לשיגעון. דיבורם לא מגובש מספיק, שונה ממנהג בני אדם, נשמע חסר משמעות וכל הבעת פניהם משתנה. רגע הם צוהלים ומיד נופלים פניהם, רגע בוכים ומיד צוחקים ואז נאנחים. בקיצור, הם באמת לגמרי מחוץ לעצמם. כאשר הם חוזרים לעצמם הם מספרים שאינם יודעים היכן היו, האם בתוך גופם או מחוצה לו, ערים או ישנים, מה שמעו, מה ראו, מה דיברו ומה עשו. הם אינם זוכרים אלא במעורפל וכמו בחלום, אך יודעים כי היו מאושרים כל עוד היו שרויים בטיפשותם. והם מצטערים כל כך על שחזרו לעצמם כי אינם רוצים דבר אלא ללקות לעד בסוג זה של אי־שפיות. ועדיין, זוהי רק טעימה קטנה מן
==נאמר עליו==
* "החלטתי להשתעשע בכתיבת דברי שבח לטיפשות." ~ ארסמוס במכתב שכתב ל[[W:תומאס מור|תומאס מור]]
* "בין עבודותיו של ארסמוס יש שמצטיינות יותר בלמדנות מאשר 'שבחי הסכלות', אחדות משתוות לה או אף עולות עליה בהשפעתן בזמנו, אבל מכולן רק היא זכתה לחיי נצח. כי רק כאשר התלווה הומור למחשבתו היא נהיתה עמוקה באמת." ~ [[יוהאן הויזינחה]]
[[קטגוריה:
| |||