פצפונת ואנטון: הבדלים בין גרסאות בדף

* "שליטה עצמית היא תכונה יקרה. מה שמיוחד בה. אפשר ללמוד אותה."

* "מי מכל האנשים האלה מצא חן בעיניכם ומי לא מצא חן בעיניכם?"

* "בדירה היו עשרה חדרים והיא הייתה כל כך גדולה עד שכאשר הגיעה חזרה פצפונת לחדרה אחרי האוכל, על פי רוב כבר הייתה שוב רעבה."

* "הוא בלע גלולות בכל הזדמנות. לפני האוכל, אחרי האוכל, לפני שהלך לישון, אחרי שהתעורר, לפעמים היו אלה גלולות עגולות ולפעמים כדורים, לפעמים מרובעים. אפשר היה לחשוב שהוא נהנה מזה. אבל זה היה בגלל הקיבה שלו."

* "בּהתחלה אנטוֹן יתפּלא, ואחר כּךְ הוּא [[שמחה|ישׂמח]], וּפּצפּונת תוּכל בּסתר לחכּךְ את כּפּוֹת ידיה בּהנאה. היא הרי יוֹדעת איךְ זה קרה. בּלעדיה הכּל היה משׁתבּשׁ. אבל אנטוֹן לֹא ידע מזה. פּצפּונת לֹא צריכה [[תודה|תוֹדוֹת]]. המעשׂה עצמוֹ הוּא הפּרס שׁלהּ."

* "איזה זמנים. האם האצבע שלי חדה מספיק בשביל אדוני? איזה זמנים. ממש כמו... אדוני הרי כבר מבין בדיוק למה אני מתכוונת. תתאר לעצמך אדוני, בבקשה להושיט לי את הלחי השנייה, ובכן תאר לעצמך, איך שאני מגיע אתמול הביתה, נולדה לאשתי שלישיה, שלוש בובות מחומר פלסטי, כולן בנות... על הראש צומח להן דשא אדום. איך אפשר שלא להשתגע? ואיך שאני פותח את המספרה היום מגיע פקיד בית המשפט ואומר לי שהוא צריך להחרים את ה[[מראה|מראות]] שלי. למה? אני שואל את האיש. אתה רוצה להרוס אותי? אני מצטער, אומר האיש, שר האוצר שלח אותי, אתה לא אוכל סלק."

* "'תודה לאל, אני מסתפק במועט,' אמר הספר, 'דבר כזה מסביבי במשך יומיים ואני מתחיל לראות עכברים לבנים לפני העיניים.' אחר כך התעשת הספר ונקש במספריים. הוא רצה לסיים מהר ולהיפטר מהנערה. היו לו עצבים חלשים."