פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,558 בתים ,  לפני שנה
הוספתי תוכן.
(עריכה)
(הוספתי תוכן.)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
* "[[כאב]] עז ארוך, איטי, שבו אנו נשרפים כמו עצים ירוקים. הוא בלבד מכריחנו, אנו הפילוסופים, לרדת לעמקי נשמתנו."
*"גם בתכנון העלילה ואגנר הוא בראש ובראשונה שחקן."
*"אין לך דבר זול מן התשוקה!"
*"הקשבתי אתמול — התאמין? — בפעם העשרים ליצירת המופת של ביזה. שוב התמדתי בדבקות רכה עד הסוף, שוב לא ברחתי באמצע. ניצחון זה על קוצר-רוחי מפתיעני. מה רבה השלמות אשר יצירה כזאת מקנה לך! אתה עצמך הופך על ידה ל'יצירת מופת'." — ואכן, מדי שמעי את כרמן, דימיתי עצמי יותר פילוסוף ופילוסוף יותר טוב ממה שאני רגיל לדמות את עצמי: נעשיתי כה ארך-רוח, כה מאושר, כה הודי, כה מיושב...ישיבה של חמש שעות: שלב ראשון לקדושה! — הרשאי אני לומר שצליל התזמורת של ביזה הוא כמעט היחיד שאני יכול לשאת עוד?" ~ עמ' 14
*האנחה הנוצרית, הצגת החמלה הנוצרית הגדולה לראווה. "מושחת האדם, מי יגאל אותו? מה יגאל אותנו?" אל נהיה משיבים. נהיה זהירים. נתגבר על שאיפת הכבוד שלנו שהייתה רוצה לייסד דתות."
*"הקשבתי אתמול — התאמין? — בפעם העשרים ליצירת המופת של ביזה. שוב התמדתי בדבקות רכה עד הסוף, שוב לא ברחתי באמצע. ניצחון זה על קוצר-רוחיקוצר־רוחי מפתיעני. מה רבה השלמות אשר יצירה כזאת מקנה לך! אתה עצמך הופך על ידה ל'יצירת מופת'." — ואכן, מדי שמעי את כרמן, דימיתי עצמי יותר פילוסוף ופילוסוף יותר טוב ממה שאני רגיל לדמות את עצמי: נעשיתי כה ארך-רוח, כה מאושר, כה הודי, כה מיושב...ישיבה של חמש שעות: שלב ראשון לקדושה! — הרשאי אני לומר שצליל התזמורת של ביזה הוא כמעט היחיד שאני יכול לשאת עוד?" ~ עמ' 14
*"אני כורה לאוזני בור עמוק מתחת למוזיקה זו, אני שומע את סיבתה. נדמה לי שאני חי את התחוללותה — אני מרעיד מאימת הסכנות המתלוות לכל חירוף נפש...האם הושם לב לכך שהמוזיקה משחררת את הרוח? מכניפה את המחשבה? שאדם נעשה פילוסוף יותר בה במידה שהוא נעשה יותר מוזיקאי?" ~ עמ' 14
*"אין לך דבר שואגנר העמיק כה להגות בו כדבר הגאולה. האופרה שלו היא אופרה של גאולה. תמיד האדם רוצה אצלו להיות נגאל. לפעמים עלם, לפעמים עלמה, זאת היא הבעיה שלו. — עמ' 16
*"מה היה גתה חושב על ואגנר? — גתה הציג פעם בפני עצמו את השאלה, מה הסכנה המרחפת מעל לראדי הרומנטיקאים כולם: גזירת הרומנטיקאים. וזאת תשובתו: נגזר עליהם להחנק בהעלאת גרה של הבלים מוסריים ודתיים." ~ עמ' 19
*"אך המשימה העיקרית שנטל על עצמו הלא היא שחרורה של האישה — "לגאול את ברונהילדה"...זיגפריד עם ברונהילדה, הקידושין של האהבה החופשית ; עליית שמשו של עידן הזהב, שקיעת האלים של המוסר הישן — בוטל הרע מן העולם..."
*"וכי ואגנר הוא בכלל בגדר אדם? וכי לא קרוב יותר היותו בגדר מחלה? הוא מביא חולי על כל מה שיגע בו — הוא החליא את המוזיקה. דיקאדנט טיפוסי, המרגיש את עצמו, כולל טעמו המושחת, בגדר הכרח, ולטעם הזה הוא תובע זכות של טעם עילאי, והוא יודע להקנות לשחיתותו חשיבות של חוק, של קידמה, של הגשמה...כוח הפיתוי שלו גובר עד אין שיעור, עשן הקטורת שלו מיתמר סביבו." ~ עמ' 21
*"ואגנר הוא נוירוזה. ייתכן ואין לך היום דבר שייטיבו לדעת בו, בכל מקום, ייטיבו לחקור בו, מאשר אופייה המתחפש של ההתנוונות, שכאן היא עוטה מסיכה של אמנות ואמן." ~ עמ' 22
*"רק בעזרת מוזיקה חולה אתה מכניס היום רווחים." ~ עמ' 23
*"ואגנר הוא הרס גדול למוזיקה. הוא גילה בה את הכלי לגרות עצבים עייפים — בזאת הביא עליה מחלה...הוא אמן התחבולות ההיפנוטיות." ~ עמ' 23
*"כדי לרומם בני־אדם, חייב אתה עצמך להיות מרומם." ~ עמ' 25
*"הייתה לו לואגנר המידה הטובה של הדיקאדנטים, החמלה."
*"ואגנר לא היה מוזיקאי מאינסטינקט, ואת זאת הוכיח בכך שוויתר על כל חוקיות, וביתר בהירות, על כל סגנון שבמוזיקה, על מנת לעשות ממנה מה שהיה דרוש לו." ~ עמ' 29
 
==אנטיכריסט (1888)==
261

עריכות