קנאה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה, הרחבה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Manet-Marguerite-Gauthier-Lyon.jpg|שמאל|ממוזער|225 פיקסלים]]
==כללי==
* "אין בנמצא מגרעת הפוגעת בשמחתם של בני אדם כמו הקנאה." ~ [[רנה דקארט]]
* "קנאה וגאווה טיפשית שכרתו ברית שולטות כיום בחיינו." ~ [[ז'אן דה לה פונטן]]
שורה 9 ⟵ 10:
* "יש [[תשוקה]] המושרשת עמוק במיניות, והגיל מלהיב אותה: קנאה." ~ [[סימון דה בובואר]]
* "הקנאה המדברת והזועקת היא חסרת [[תבונה]]. עלינו לפחד מן הקנאה שב[[שתיקה]]." ~ [[אנטואן דה ריווארול]]
* "אדם כשיר ובעל בטחון אינו מסוגל לחוש קנאה בשום דבר. הקנאה היא תמיד סימפטום של חוסר ביטחון עצבני." ~ [[רוברט היינלין]], [[די זמן לאהבה]]▼
*"..משכן הקנאה, דם שחור יכתימנהו.▼
:בית קודר מסתתר בבקעה, צל-עולם הליטהו,▼
:עצב וקור וקדרות יקיפוהו תמיד, ישכנו בו.▼
:אש לא תאיר חשכתו - ערפל וצלמוות כיסוהו...▼
:צל- חיוורון על פניה, כולה מתכווצת מ[[כעס]] - ▼
:עין תכבוש בקרקע, חלודה תאכל את שיניה,▼
:רעל ירוק בלבבה ונובע הארס מפיה..▼
:זר לה הצחוק אך תמיד לענות הזולת היא צוחקת,▼
:שינה לא תדע, כי ערות בליבה דאגות יטרידוה,▼
:אושר אנוש ידאיבנה מיד, לא ייתן לה מנוח:▼
:היא האוכל אוכלה את עצמה - זה עונשה בחייה." ~ [[W:אובידיוס|אובידיוס]], [[W:מטמורפוזות|מטמורפוזות]], ספר שני 760-780▼
* "לקנאה המצויה יש הרגל לפטפט מיד לאחר שהתרנגולת הטילה ביצה. זוהי מין צורה לשפוך את לבך ולהירגע. אך קיימת קנאה עמוקה יותר. במצב זה מי שישאר אילם ויביע משאלה כי זה יגרום לכל האנשים לשתוק, [[כעס|יכעס]] בצדק שהוא אינו משיג את המטרה. הקנאה האילמת גדלה בתוך השקט." ~ [[פרידריך ניטשה]]▼
▲* "אדם כשיר ובעל בטחון אינו מסוגל לחוש קנאה בשום דבר. הקנאה היא תמיד סימפטום של חוסר ביטחון עצבני." ~ [[די זמן לאהבה]]
* "הקנאה מכרסמת במקנא כחלודה המכרסמת בברזל." ~ [[אנטיסתנס]]
* "בנדנים המוזהבים של הרחמים לפעמים נחבאים סכיניהם של המקנאים." ~ [[פרידריך ניטשה]]
שורה 30 ⟵ 19:
* "אין זה אלא אב שאינו מקנא בכשרונותיו של בן." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]]
* "נעמה לי קנאת גברים מאהבת נשים" ~ [[נפוליאון]]
* "כל האנשים הישרים והטובים גדול שבחם לאחר [[מוות|מותם]] מבחייהם, כי הקנאה אינה מאריכה ימים אחריהם, ויש הזוכים אף לכך שהיא מתה לפניהם" ~ [[פלוטארכוס]], חיי [[W:נומה פומפיליוס|נומה]]
▲* "לקנאה המצויה יש הרגל לפטפט מיד לאחר שהתרנגולת הטילה ביצה. זוהי מין צורה לשפוך את לבך ולהירגע. אך קיימת קנאה עמוקה יותר. במצב זה מי שישאר אילם ויביע משאלה כי זה יגרום לכל האנשים לשתוק, [[כעס|יכעס]] בצדק שהוא אינו משיג את המטרה. הקנאה האילמת גדלה בתוך השקט." ~ [[פרידריך ניטשה]]
* "בחיי [[נישואין]] יש, אמנם, חתחתים ותהומות עמוקים על ידי הקנאה וגם מלבד הקנאה. בוודאי מרה היא הקנאה – פסוק מפורש: כי קשה כשאול קנאה. אבל היודע הוא, אהרן, במי הקנאה שלטת? באדם־חיה, שמתייחס להצד השני כמו לקנין פרטי; בנישואין, שאין בהם יחס־ידידות הדדי, יחס פנימי וחזק, אלא פיזיולוגיה בלבד וחשבונות של מקח וממכר." ~ [[יוסף חיים ברנר]], בין מים למים
* "יצר של חיה דלה וקמצנית החוששת ממחסור; רגש בלתי צודק של האדם; פרי נהגינו החברתיים הכוזבים ותחושת זכות בעלות שהורחבה מאובייקטים דוממים לאובייקט חש, חושב, בעל רצונות וחופשי" ~ [[דני דידרו]], נספח לתיאור המסע של בוגנוויל.▼
* "מכיוון שרוב הבריות נוטים לקנאה, מגרעת משותפת לכל ונפוצה מאוד, ומכיוון שמקנאים באדם מצליח ובר מזל במיוחד, הרי שיש להבטיח בכל מחיר שאמונת הבריות במזלו הטוב תקטן ושהצלחתו תהיה בעיניהם מהולה בעמל ובצער" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני ▼
==בשירה==
* "הו הישמר, אדון, מן הקנאה.
:זו המפלצת ירוקת-העין
:אשר לועגת לבשר שהיא
:אוכלת.."{{הערה|במקור
It is the green-eyed monster which doth mock
* "אך אם פעם תהיי צוחקת
:בלעדי במסיבת מרעייך,
:תעבור קנאתי שותקת
:ותשרוף את ביתך עלייך" ~[[נתן אלתרמן]], ניגון עתיק
▲*"..משכן הקנאה, דם שחור יכתימנהו.
▲* "יצר של חיה דלה וקמצנית החוששת ממחסור; רגש בלתי צודק של האדם; פרי נהגינו החברתיים הכוזבים ותחושת זכות בעלות שהורחבה מאובייקטים דוממים לאובייקט חש, חושב, בעל רצונות וחופשי" ~[[דני דידרו]], נספח לתיאור המסע של בוגנוויל.
▲:בית קודר מסתתר בבקעה, צל-עולם הליטהו,
▲* "מכיוון שרוב הבריות נוטים לקנאה, מגרעת משותפת לכל ונפוצה מאוד, ומכיוון שמקנאים באדם מצליח ובר מזל במיוחד, הרי שיש להבטיח בכל מחיר שאמונת הבריות במזלו הטוב תקטן ושהצלחתו תהיה בעיניהם מהולה בעמל ובצער" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני
▲:עצב וקור וקדרות יקיפוהו תמיד, ישכנו בו.
▲:אש לא תאיר חשכתו - ערפל וצלמוות כיסוהו...
▲:צל- חיוורון על פניה, כולה מתכווצת מ[[כעס]] -
▲:עין תכבוש בקרקע, חלודה תאכל את שיניה,
▲:רעל ירוק בלבבה ונובע הארס מפיה..
▲:זר לה הצחוק אך תמיד לענות הזולת היא צוחקת,
▲:שינה לא תדע, כי ערות בליבה דאגות יטרידוה,
▲:אושר אנוש ידאיבנה מיד, לא ייתן לה מנוח:
▲:היא האוכל אוכלה את עצמה - זה עונשה בחייה." ~ [[W:אובידיוס|אובידיוס]], [[W:מטמורפוזות|מטמורפוזות]], ספר שני 760-780
==מקורות יהודיים==
שורה 58 ⟵ 60:
*"כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ" ~ {{פסוק|זכריה|ח|ב}}
*"רְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" ~ {{פסוק|משלי|יד|ל}}
* "הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם." ~ [[W:רבי אלעזר הקפר|רבי אלעזר הקפר]], מסכת אבות.
*" 'קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה' [שיר השירים] – 'כל האוהב ואינו מקנא - אהבתו אינה אהבה, כיוון שקינא – אהבתו נשלמה. מכאן אנו למדים, שצריך אדם לקנא לאשתו כדי שיתקשר עמה באהבה שלמה, שהרי מתוך כך לא ייתן עינו באשה אחרת." ~ זהר, תרגום
שורה 64 ⟵ 66:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||