ג'וזף קונרד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
* "אנו חיים כפי שאנו חולמים - לבד."
===לורד ג’ים (נובלה, 1900)===
* "כמין כוונה אלימה הייתה בסערה, כמין רצינות קופצת בצריחת הרוח, בהמולה פראית זו של ארץ ושמים, והכל כמובן מכוון אליו, עד שנעצרה נשימתו ביראה."
* "גוונים רבים לה לסכנת ההרפתקה והסערה, ורק מפעם לפעם נגלית על פני העובדות אלימות מרושעת של כוונה להרע - אותו ערטילאי שאין להגדירו שמכניס במוחו ובלבו של גבר שסבך זה של מקרים בישים, או זעמים אלה של איתני הטבע, עולים עליו מתוך כוונת רשע, בעוצמה שאין עליה שליטה, באכזריות לא מרוסנת שאומרת לעקור מתוכו את תקוותו ואת פחדו, את מכאוב עייפותו ואת כמיהתו למנוחה; שאומרת לנתץ, להשמיד, להכחיד את כל מה שראה, ידע, אהב, את כל מה שהינה אותו, או את כל מה ששנא; את כל היקר מכל יקר שאי אפשר בלעדיו - את זריחת השמש, את הזכרונות, את העתיד; שאומרת לסחוף ולגרוף כליל את העולם היקר כולו מנגד עיניו, על ידי הפעולה הפשוטה והמבעיתה של נטילת חייו."
* "הגברים, הנשים, הילדים; הזקן והצעיר התשוש והחסון - כולם שווים לפני השינה, אחות המוות."
* "אני מוכן להאמין שלכל אחד מאיתנו יש מלאך שומר, אם אתם, חברים, תסכימו איתי שלכל אחד מאיתנו יש גם שטן מוכר."
* "אין לך נורא מלהסתכל באדם שנתפס לא בפשע דווקא, אלא בדבר שהוא יותר מחולשה נפשעת. עוז הרוח הפשוט ביותר מונע אותנו מלהיות לפושעים מן הבחינה המשפטית; אבל מן החולשה הנעלמה, שיש אולי חשש שהיא קיימת, כדרך שבכמה אזורים בעולם אתה חושש מנחש ארסי תחת כל שיח, מן החולשה שאולי היא רובצת חבויה, שמשגיחים או לא משגיחים בה, שמתפללים להעבירה או בזים לה באומץ, שמדחיקים אותה או אולי מתעלמים ממנה יותר ממחצית החיים - מן החולשה הזאת אין איש מאתנו מובטח. אנחנו נוקשים ונדחפים לעשות מעשים שבגללם תולים אותנו, ואף על פי כן יש ויש שהנפש נשארת - נשארת ומבלה את ההרשעה, מבלה את חבל התלייה, חי שמים! ויש מעשים - והם נראים לפעמים פחותים וקלי ערך - שממיטים על אחדים מאיתנו חורבן חרוץ וגמור."
* "לעזאזל הרעיונות! הרי אינם אלא משוטטים, נוודים, שמתדפקים על הדלת האחורית של רוחך, וכל אחד מהם נוטל משהו מעצמיותך, מסתלק עם פירור מאותה אמונה בכמה מושגים פשוטים שעליך לדבוק בהם אם אתה רוצה לחיות חיים של יושר והגינות ולמות בשלום!"
* "אינך יכול לצפות מבני סמך שנתמנו מכוח החוק שיתחקו על הלך נפשו של אדם - או שמא אין זה אלא הכבד שלו? תפקידם היה לדון בחומרה את התוצאות, ולמען האמת, שופט שלום מקרי ושני יועצים ימאים לא יצלחו לכל דבר אחר."
* "מה שחובל לא יודע על רב החובל שלו לא כדאי לדעת."
===נוסטרומו (נובלה, 1904)===
| |||