אנשי פאנפילוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 208 בתים ,  לפני 9 חודשים
אין תקציר עריכה
(עריכה)
אין תקציר עריכה
'''[[W:אנשי פאנפילוב|אנשי פאנפילוב]]''' (ברוסית: '''Волоколамское шоссе''', מילולית: כביש וולקולמסק) הוא הראשון מבין שלושה ספרים, שנכתבו על ידי הסופר אלכסנדר בק (השניים האחרים: ימים אחדים, עתודתו של גנרל פאנפילוב). הספרים עוסקים במאבקו של גדוד חיל רגלים [[ברית המועצות|סובייטי]] במלחמת העולם השנייה. יכולת העמידה בפרץ של הצבא האדום מול הצבא ה[[גרמניה|גרמני]], הייתה מודל לחיקוי עבור לוחמי הפלמ"ח. הספר היה לספר מכונן בפלמ"ח וב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], והונהגה חובת קריאה בו בקורסי קצינים ומפקדים. הספר רווי בסיפורים ודוגמאות המבססים ערכים חשובים בלחימה: רעות, דבקות במשימה, משמעת קפדנית ועוד. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1946 על יד שלמה אבן שושן וראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הציטוטים לקוחים מן ההדפסה של המהדורה ה-17ה־17, 2001.
{{מפריד}}
* "הניצחון מתחשל עד לקרב." ~ עמוד 87.
* "תפקידו העיקרי של המפקד – לחשוב, לחשוב ולחשוב." ~ עמוד 108.
* "לחוס - משמע לא לחוס." ~ עמוד 135.
* "עם תרמיל הרימונים דיברת?" ~ עמוד 78.
* "למי קשה ללכת, כאשר הסגין המגולל עבה מדי, תרמיל הרימונים אינו במקומו, תרמיל- הגבתרמיל־הגב אינו במקומו? ל[[W:לוחם|לוחם]] או ל[[W:מג"ד|מפקד הבאטאליון]]? ללוחם! הסברתי לכם זאת לא פעם, אך אתם, ודאי, חשבתם: 'ניחא, נעשה למענו, לבל יתאנה'. ועשיתם כלאחר- ידכלאחר־יד. אך נתברר, - לא 'למענו', אלא למענכם אתם. לאחדים מכם כבר ביאר זאת החגור באר היטב. עכשיו בשעת חניה יחגור- נאיחגור־נא כל אחד מכם את חגורו. אם אראה שגם עכשיו לא הבין אותי מישהו, אוציאהו מן המיסדר, - שישוחח בפני עם החגור, שיווכח, כי לשונו חדה מלשוני." ~ עמוד 79.
* "- רע הדבר! - חזר ואמר. - מדוע לא הוכנו גשרי מעבר? מדוע אין אסדות, סירות? התחפרתם לתוך האדמה, - התחפרתם כהלכה, בטוב- טעםבטוב־טעם. עכשיו ממתינים אתם עד שיבוא הגרמני ויהלום בכם. דבר זה הריהו כבר מחוסר- טעםמחוסר־טעם. ומה אם תהיה כדאית מהלומה נגדית? מה אם לעצמכם תזדמן אפשרות להנחית מכה? כלום מוכנים אתם לכך? האויב נהיה עתה מחוצף, הריהו בטוח בעצמו, - יש לנצל זאת. ואילו אצלך, חבר מומיש- אולימומיש־אולי, אין דבר זה מוכן ומחושב כל עיקר!" ~ עמוד 90.
* "התדע, עשת מהי! עיטור הטבוע בה אין דבר בעולם שיימחנו הימנה." ~ עמוד 94.
* "פעמיים אמרתי: לך! ואתה? לך נדמה, שהנך משתוקק לדבר הקשה ביותר- לירות! לא, חבר מורין, הקשה ביותר, הכבד ביותר בצבא- לציית!" ~ עמוד 74.
* "'כן, לפקד על באטאליון יהא לך לא קל,' חזר ואמר פאנפילוב. הוא נתן בי מבט כזה, שהסמקתי כולי. התעוררה בי גאוותי העצמית."
* "רב תודות בעד מפקד כזה... לא, חבר מומיש- אולימומיש־אולי, מוטב שתדע לעמוד עם הבאטאליון בעשרה קרבות, בעשרים קרבות, בשלושים קרבות ולקיים את הבאטאליון. הנה על כך יאמר לך החייל תודה." ~ עמוד 64.
* "אני עצמי חייל, חבר מומיש- אולימומיש־אולי. החייל אין לו חשק למות. הוא הולך לקרב לא למות, כי אם לחיות. ודרושים לו גם מפקדים שכאלה. ואילו אתה פולט בקלות כזו: 'אמות עם הבאטאליון'. בבאטאליון, חבר מומיש- אולימומיש־אולי, מאות אנשים. איך איפוא אפקידם בידך?" ~ עמוד 64.
* "וכן דרוש עוד דבר אכזרי מאוד... אכזרי מאוד: משמעת." ~ עמוד 64.
* "רך... שים אל לבך, חבר מומיש- אולימומיש־אולי, שחולשים לא בצעקות. רך... כלל וכלל לא רך...." ~ עמוד 65.
* "ואני האמנתי לך. את החזקת בדרך. את חסמת אותה ולבבך נמס. ברחת. סבור אתה, שעזבת את הדרך? לא, אתה הסגרת את מוסקבה." ~ עמוד 150.
* "עד למלחמה סבור הייתי גם אני, שיודע אני [מה זו אהבה]. אהבתי אשה, ידעתי תאווה, אך כאין וכאפס היא לעומת האהבה המתעוררת בקרב. במלחמה, בקרב, נולדת האהבה העזה ביותר והמשטמה העזה ביותר." ~ עמודים 7 - 87־8
* "על שום מה אתה מדבר בפראזות מן המוכן, פוליטרוק דורדיה? הן לא רק פלדה, אלא גם המילים, אף הקדושות ביותר, משתחקות משימוש, כשיני גלגל משופשפות, אם אין משחיזים אותן מחדש." ~ עמודים 38 - 3938־39
* "הצחוק- הוא הדבר הרציני ביותר בחזית." ~ עמוד 103.
* "במלחמה זו קראתי ספר, אשר לא בדיו נכתב, אלא בדם. אחרי ספר כזה לא אוכל נשוא חיבורים." ~ עמוד 9.
* "חובה על המפקד לדעת, כי בקרב כל מילה שלו, כל תנועה, הבעת פנים נתפסת על ידי הכל, משפיעה על הכל; חובה עליו לדעת, שניהול קרב איננו ניהול האש בלבד, או ניהול תנועת הלוחמים, אלא גם ניהול התודעה." ~ עמוד 203.
* "'אלחם בתוך הכיתוּר'...תקנוֹן הצבא האדוֹם, כפי שכבר הגדתי לך, מטיל על המפקד חובה לנקוט, בּדבּרוֹ על יחידתו, לשון 'אני'. ה'אני' של המפקד- הַיְינוּ חייליו. הם, הם יילחמוּ בתוך הכיתוּר." ~ עמוד 220.
* "הצרחתי: 'אש תכופה על המוכנאים! המקלעים, - צרורות ארוכים על המוכנאים! הצמידו אותם לאדמה!" ~ עמוד 204.
* "עוד זאת, חבר מומיש- אולימומיש־אולי. בחן את כושר התנועה של הבאטאליון. ותן דעתך תמיד, המוכנים כלי הרכב, הרתמות, הסוסים... במלחמה יקרה הכל. היה מוכן לפי פקודה להתכנס מהר, להיעתק מהר." ~ עמודים 124-125124־125.
* "כשתכתוב על המלחמה, אל־נא תסיח דעתך מפרט פעוט אחד: במלחמה קיים אויב, והוא לא תמיד עושה מה שרצוי לך" ~ עמוד 136.
 
[[קטגוריה:רומנים רוסיים]]
1,691

עריכות