פרנץ קפקא: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 חודשים
עריכה
(עריכה)
(עריכה)
[[תמונה: Franz Kafka 1917.jpg|שמאל|ממוזער|175 פיקסלים|פרנץ קפקא]]
'''[[W:פרנץ קפקא|פרנץ קפקא]]''' (בצ'כית: '''Franz Kafka''')‏ (3 ביולי 1883 - 3 ביוני 1924), סופר צ'כי יהודי.
 
==הגלגול (1915)==
* "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון."
* "כלום באמת התחשק לו לתת שיהפכו את חדרו החמים, המרוהט בנעימות ברהיטים שעברו בירושה מאבותיו, למאורה שבה אמנם יוכל לזחול לכל עבר באין מפריע, אבל בו־בזמן ישכח מהר מאוד את עברו האנושי?"
 
==רופא כפרי (1919)==
{{דף מורחב|רופא כפרי (סיפור קצר)}}
* "העגלה נעקרת ממקומה ונישאת, ככפיס עץ בזרם מים: עודני שומע, כיצד מתבקעת דלת ביתי ונשברת ממחץ הסתערותו של הסייס, ואחר כך מתמלאות עיני ואזני קול המייה החודר במידה שווה אל כל החושים."
* "פצעך שלך אינו אנוש כל עיקר. בשתי מהלומות קרדום חדות זווית נוצר. רבים הם החושפים את צלעותיהם ובקושי שומעים את קול הקרדום ביער, ואין צורך לומר שאין הקרדום מתקרב אליהם."
* "פעם אחת נענית לצלצולו הכוזב של פעמון הלילה, ולעולם לא תמצא לזה תקנה."
 
==המשפט (1925)==
* "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
* "מוטל עליו להעלות בזיכרונו את מהלך כל חייו על פרטי המעשים והאירועים, לתארו ולבחון אותו מכל צדדיו."
* "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
* "בכתב הגנה זה ביקש להציג בקיצור קורות חיים, להסביר מה הניעו לנהוג כפי שנהג בכל אחד מן האירועים החשובים ולחוות דעתו אם דרך פעולתו היתה ראויה לגנאי או לשבח לפי שיפוטו הנוכחי."
* "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכל נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט."
* "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."
 
==הטירה (1926)==
* "הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה."
* "עתה לא היה כל טעם להעמיד פני ישן, ולפיכך חזר ונשכב על גבו. הוא ראה את האיכרים מצטופפים יחד במורך ומסתודדים, בואו של מודד קרקעות אינו עניין של מה בכך."
* "לא רצה להוסיף ולדחוק בו עתה, לא רצה שיתפוגג החיוך שהצליח לחלץ ממנו סוף־סוף, על כן רק סימן לו שיפתח לפניו את הדלת, ויָצא החוצה אל הבוקר החורפי הנאה."
* "עתה התנועע ביתר חירות, נעץ את מקלו פעם פה ופעם שם, מתקרב אגב כך אל כורסתה של האישה; במידות גופו, אגב, היה הגדול מכולם שם בחדר."
 
== יומנים (1948)==
* "אדם המסיר את הרוע מתוכו אינו מבקש עוד שנבטח בו."
* "מצעדים פטריוטיים הם תופעות מתועבות המלוות את המלחמות."
* "כל [[ספרות]] היא התקפה על הגבולות."
 
== מכתבים אל מילנה (1952)==
* "ה[[אהבה]] שלי כלפייך היא כאהבתי את כל העולם."
* "אהבה היא כאשר את משמשת לי סכין שאִתה אני מפשפש בתוך תוכי."
* "אני רק מנסה תמיד לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, להסביר משהו שאי אפשר להסביר."
* "אני רואה אותך בבהירות רבה יותר, את תנועות גופך, ידייך כה מהירות, כה נחושות. זוהי כמעט פגישה."
 
==על האדם==
* "ה[[יהדות]] איננה עניין של אמונה; היא בראש ובראשונה עניין של התנסות חברתית."
* "רמת ההמונים תלויה במצפונו של היחיד."
 
==הגלגול (1915)==
* "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון."
* "כלום באמת התחשק לו לתת שיהפכו את חדרו החמים, המרוהט בנעימות ברהיטים שעברו בירושה מאבותיו, למאורה שבה אמנם יוכל לזחול לכל עבר באין מפריע, אבל בו־בזמן ישכח מהר מאוד את עברו האנושי?"
 
==רופא כפרי (1919)==
{{דף מורחב|רופא כפרי (סיפור קצר)}}
* "העגלה נעקרת ממקומה ונישאת, ככפיס עץ בזרם מים: עודני שומע, כיצד מתבקעת דלת ביתי ונשברת ממחץ הסתערותו של הסייס, ואחר כך מתמלאות עיני ואזני קול המייה החודר במידה שווה אל כל החושים."
* "פצעך שלך אינו אנוש כל עיקר. בשתי מהלומות קרדום חדות זווית נוצר. רבים הם החושפים את צלעותיהם ובקושי שומעים את קול הקרדום ביער, ואין צורך לומר שאין הקרדום מתקרב אליהם."
* "פעם אחת נענית לצלצולו הכוזב של פעמון הלילה, ולעולם לא תמצא לזה תקנה."
 
==המשפט (1925)==
* "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
* "מוטל עליו להעלות בזיכרונו את מהלך כל חייו על פרטי המעשים והאירועים, לתארו ולבחון אותו מכל צדדיו."
* "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
* "בכתב הגנה זה ביקש להציג בקיצור קורות חיים, להסביר מה הניעו לנהוג כפי שנהג בכל אחד מן האירועים החשובים ולחוות דעתו אם דרך פעולתו היתה ראויה לגנאי או לשבח לפי שיפוטו הנוכחי."
* "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכל נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט."
* "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."
 
==הטירה (1926)==
* "הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה."
* "עתה לא היה כל טעם להעמיד פני ישן, ולפיכך חזר ונשכב על גבו. הוא ראה את האיכרים מצטופפים יחד במורך ומסתודדים, בואו של מודד קרקעות אינו עניין של מה בכך."
* "לא רצה להוסיף ולדחוק בו עתה, לא רצה שיתפוגג החיוך שהצליח לחלץ ממנו סוף־סוף, על כן רק סימן לו שיפתח לפניו את הדלת, ויָצא החוצה אל הבוקר החורפי הנאה."
* "עתה התנועע ביתר חירות, נעץ את מקלו פעם פה ופעם שם, מתקרב אגב כך אל כורסתה של האישה; במידות גופו, אגב, היה הגדול מכולם שם בחדר."
 
== יומנים (1948)==
* "אדם המסיר את הרוע מתוכו אינו מבקש עוד שנבטח בו."
* "מצעדים פטריוטיים הם תופעות מתועבות המלוות את המלחמות."
* "כל [[ספרות]] היא התקפה על הגבולות."
 
== מכתבים אל מילנה (1952)==
* "ה[[אהבה]] שלי כלפייך היא כאהבתי את כל העולם."
* "אהבה היא כאשר את משמשת לי סכין שאִתה אני מפשפש בתוך תוכי."
* "אני רק מנסה תמיד לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, להסביר משהו שאי אפשר להסביר."
* "אני רואה אותך בבהירות רבה יותר, את תנועות גופך, ידייך כה מהירות, כה נחושות. זוהי כמעט פגישה."
 
==ראו גם==