|
==לאורה הצח של המציאות (2012)==
* "ואף על פי כן, חשוב מאוד ואסור לשכוח: את התקווה." ▼* "מדינת ישראל, שהיא מקום ממשי, ממשי עד אימה, שאין להימלט מפני ממשיותו."
* "חבר שלי, רווק, לא צעיר, התאהב. הוא רצה לאהוב זה זמן רב, ולא העז, אז הוא הלך לטיפול אצל מטפלת שידועה ביכולת שלה לעזור לאנשים לאהוב, ואכן התאהב."
* "הוא יותר ויותר ספקני. הוא רוצה אישה שתחשוק בו. תחשוק בו, אני חושבת לעצמי. איזה מין דבר זה. וגם אני תוהה, מה זאת אהבה."
* "שאלתי אותו, והוא אמר שבעצם היא בכלל לא מסוגלת לאהוב. במילים של פסיכולוגים: נרקיסיסטית."
* "האהבה היחידה הקיימת היא אהבה שאינה תלויה בדבר, שמעט מאוד אנשים יכולים לה והם ברובם דתיים מאוד, לא משנה מאיזו [[דת]]. כל השאר מאלתרים משהו בין סיפוק צרכים לבין געגוע כמעט אבוד, ובעיקר מלא רחמים עצמיים, למשהו שקרוב לאידאה של האהבה יותר מאשר למציאות."
* "יש זוגות שנפרדים ויש זוגות שלא נפרדים. יש זוגות המלאים טרוניות זו כלפי זה ויש זוגות שמחבבים זה את זו למרות הגחמות, העלבונות, החוסרים והעליבות הכללית... העניין הוא בהתאמה בין הצרכים. ככל הנראה, אין דבר נעלה יותר מן ההתאמה הזאת. אם היא זקוקה לו כי היא חרדה, והוא זקוק לה כי היא מאפשרת לו להרגיש שליו כי הוא יכול לנהל את החיים של שניהם, יש התאמה, ואז יש חיבה."
* "השתיקה שלה, כפי שידעתי, היא שתיקה של איסוף נתונים. חששתי שמכיוון שאין היא חסרה תבונה, היא עלולה להפריך לבסוף כל מילה מדברי, וזאת תעשה בשעה שתהיה נוחה לה."
* "פשוט כך: אנשים 'מטעינים' אנשים אחרים באנרגיה מינית, או ב[[אהבה]]."
* "אלה שמדברים זה על זו בחיבה כשאין הם נדרשים לכך על ידי איזו נורמה או סנקציה חברתית."
* "ראשיתו של ה[[כאב]] בגעגוע. יש אומרים שזה ה[[געגוע]] אל שד האם, ואף עמוק מזה, אל הרחם, שם היית מוחזק אמנם בשבי אבל מקבל הכול בחינם."
* "היה שם רגע אופטימלי כזה, מקסימלי, איך להגיד, רגע כזה שלם, שבו את מקבלת פתאום, בניגוד נמרץ לציפיות, בדיוק את מה שרצית, מה שרצית מאוד."
▲* "ואף על פי כן, חשוב מאוד ואסור לשכוח: את התקווה."
==פתח גדול מלמטה (2017)==
| 