מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאצק (שיחה | תרומות)
קאצק (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 8:
* "עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין" [לכבשן האש]. ('שיח שרפי קודש', חלק ג' דף י ע"א)
* "אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם". ('אמת מקאצק תצמח', אות תתכא בשם רבי בן ציון אוסטרובר)
* ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון (תרי"ח) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו)
* "מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה המוליד התגשמות". (י.ל. לוין,'מאור הגולה' עמוד תנו ; 'בית קוצק', עמוד צ)
* "אמר "כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט)
* אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: "הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים". ('אמת ואמונה', מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] מ'שיח שרפי קודש', חלק א' אות קפה)
* צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, "שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים". ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ב' אות סג)
שורה 16 ⟵ 15:
 
==אמרות==
* "לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). "גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד" ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. ( רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], 'רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות י)
* "פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל" ('שיח שרפי קודש' חלק ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
* "דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו". ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שי ;'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
שורה 26 ⟵ 25:
* הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א)
===אמונה===
* "אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין "איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו)
* "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג), ליג אין דער ערד אין פאשע דיך מיט אמונה" [גם כשהנך שוכן בארץ תרעה ותזון עצמך על ידי אמונה]. (שיח שרפי קודש' חלק א' אות שמב)
* "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב), אז מ'ווייסט אז ס'איז ממך [כאשר יודעים שהחושך הוא ממך] ממילא נעשה מחושך אור ולא יחשיך". (רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, 'ארץ צבי', פרשת בחוקותי תרפ"ג)
===אמת===
* "חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), חותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת". (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א; 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות שכט)
* "שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ "אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
* "'''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה '''" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט)
* "קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה)
* "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום" ( אליעזר צבי ציגלמן, 'בית צדיק', דף כב ע"א)
* "ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, "דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג האבני נזר משמו)
===חסידות===
* "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה ב) לתוך זולתו לא להציץ ג) לא להתכוון את עצמו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכו)
שורה 44 ⟵ 43:
===חסידי קוצק===
* אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג)
* "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" ([[W:אדמו"ר|אדמו"ר]] '[[W:פנחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]].'פני מנחם' פרשת תשנ"ד)
 
===יגיעה===
שורה 66 ⟵ 65:
* "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג)
* "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור)
*בשם הזהר (חלק ב' פ"ב, ב.) פירוש, "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר)
'''יום כיפור'''
* "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט במסכת יומא שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג)
שורה 100 ⟵ 99:
* "החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "שולחן ערוך" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44)
* שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12)
* גילה לחתנו האבני נזר: "כשנפטר הגאון מווילנא התיצבו נגדו צדיקי פולין ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו תנאים ואמוראים ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר)
 
===מלאך ה'===
שורה 122 ⟵ 121:
* "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג)
* "אמר לחסיד אחד, "אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל ו[[W:סבלנות|סבלן]], שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה)
* "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו)
* "ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגביים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב)
===צדיקים===
* "פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק" ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע)
* "כל המחובר ל[[W:טומאה וטהרה|טהור]] טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא" [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שמ)
* רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי "שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא [[W:מעשה בראשית|מעשה בראשית]], והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא [[W:מעשה מרכבה|מעשה מרכבה]]". ('אביר הרועים', סימן שמג)
* "בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי" (רבי יעקב יצחק קארו- 'דער קאצקער קוויטל')
* האבני נזר אמר בשם הרבי מקאצק. "מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", ('שם משמואל' פרשת תצוה תרע"ג)
* "[[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' ('אמת מקאצק תצמח', אות שפ, מפי השמועה)
===קדושתו===
* הרבי מלובלין זצ"ל אמר, '"האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו". (החסיד ר' טוביה שערצער, אהל הרבי, 'אור הנפלאות', אות ז)
* כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: '"אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה'" ('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנח)
* כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: '"על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית'". ('שיח שרפי קודש' חלק ג אותיות שצא-שצב)
* "פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א מ'שיח שרפי קודש' חלק ג דף ח ע"א)
===קדושה===
* "'''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''". ('שם משמואל', פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שלז)
* "[[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''". ('אמת ואמונה' מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב).
* "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|'שפת אמת']] פרשת משפטים, תרל"ב)
* "כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''".('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
* "[[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''". ('לקוטי מגדים', פרשת אחרי דף יח ע"ב)
* אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, "כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך". (.'דקדוקי תורה', מגילת אסתר, דף נ ע"א ; 'עשר נפלאות' אות לה.)
* "עם העינים למעלה ולא לראות" ('שיח שרפי קודש' חלק ה דף כו ע"א)
===שמחה===
* "כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''". ( 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שמג, מפי גדולי חסידי קוצק)
* "עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה 'פריקת עול'".('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנא)
* "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף נרי"מ' דף ד' ע"ב)
===תורה===
* האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': "וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים".
* "'''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.'''" ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.)
* החידושי הרי"ם אמר לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" (מאיר עיני הגולה אות קצה)
* ועוד אמר: "כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו)
* "שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל'''" (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א).
* "זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה" (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז)
* "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז)
===תפילה===
* ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא '"אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה'" (אביר הרועים סימן מט)
* ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". (אביר הרועים סימן מט)
* "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" (רמזי אש על תדב"א רבה פכ"ח אות ב)
* "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד סח)
* "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה" ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש, חלק ג אות א)
* "באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, '''דאס איז איין פויעריש עבדות'''" [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, עמוד שסו, מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש, חלק ד אות יט)
* "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו". (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
* "אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו". (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב)
* פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, "ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך'" [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שלא)
* "הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה". (וילקט יוסף, מערכת הרבי מקוצק אות יב)
===תשובה===
* אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה,ליקוטים, דף לו ע"א)
שורה 175 ⟵ 174:
* "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא". (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ)
* "לא כן עבדי משה וגו' ''''ותמונת ה' יביט'''' ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח), והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והמשיך, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי יביט''' ".('דער יידישער פלאם'. 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח)
* ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון ([[W:ה'תרי"ח|ה'תרי"ח]]) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו)
===אחרים===
* הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו'''' (שמות כב, יט) ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תסו)