מנחם מנדל מקוצק

רב פולני
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רבי מנחם מנדל מקוצק ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 1787 - 1859), מכונה השרף מקאצק ובהגייה יידישאית מכונה "דער קוצקער רבי". מתלמידיהם של החוזה מלובלין, היהודי הקדוש ורבי שמחה בונים מפשיסחה. התפרסם בחריפותו, בחדות אמרותיו הנוקבות, בהנהגתו התקיפה, ובחתירה קיצונית לאמת.

אמרותיועריכה

על עצמועריכה

  • לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מייסד חסידות גור, 'אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער' [אני אגמול לך אצל הילדים] (אמת ואמונה משיח שרפי קודש)
  • אמר לרבי חנוך הינך הכהן לוין מאלכסנדר, כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה. (שפתי צדיק)
  • עומד אני ברגל אחת ב רקיע השביעי וברגל השניה בהשאול תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין' [לכבשן האש]. (שיח שרפי קודש)
  • אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם. (אמת מקאצק תצמח, בשם רבי בן ציון אוסטרובר)
  • אמר, אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב בתשובה היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' נוטריקון ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה)
  • בליל הסדר האחרון קודם הסתלקותו אמר בשמחה 'לשנה הבאה לא אשב כאן'. (אביר הרועים אות עו)
  • איני פוחד מיסורי המחלה, אלא מהפינוק שלאחר המחלה. [דרוש מקור]
  • אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים. ('אמת ואמונה' ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
  • אמר האדמו"ר מגוסטינין: הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו פתית היה יכול להחיות מתים. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א משיח שרפי קודש)
  • צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים. (אמת ואמונה משיח שרפי קודש)
  • אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה בהעולם הבא, הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע. [דרוש מקור]

אמרותעריכה

  • כי בשמחה תצאו ( ישעיה נה, יב). בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות. (אמת ואמונה)
  • דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: 'דורות קרים מקוואות מקוואות חמים, דורות חמים מקוואות קרים', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש).
  • האר"י ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה)
  • "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( פרשת יתרו כ, טו) - יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק. (אמת ואמונה)
  • וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש)
  • עם הקנאה אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה. (שם משמואל)

קדושהעריכה

  • פרשת קדושים (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש. (אמת ואמונה מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב).
  • "ואנשי קודש תהיון לי" (פרשת משפטים כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים (שפת אמת)
  • כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום שהטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור.(אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • לא תנאף (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין ניאוף אלא באשת איש וכו', ואמר, דהיינו באשתו של האיש. (לקוטי מגדים)
  • הרבי מלובלין זצ"ל אמר, 'האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו. (החסיד ר' טוביה שערצער, 'אור הנפלאות')
  • כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: 'אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה' (שיח שרפי קודש)
  • כאשר חלה הרבי מקוצק (פרשת תולדות ה'תקצ"ט) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: 'על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית'. (שיח שרפי קודש)
  • פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ( פרשת בראשית ג ,ט), ואם הרישא הוא להיפך אז גם הסיפא להיפך. (עשר נפלאות)

אמתעריכה

  • חותמו של הקב"ה אמת (יומא פט:), דחותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת. (שו"ת שי למורא) (שיח שרפי קודש)
  • שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת. (שיח שרפי קודש. מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
  • אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה, (שיח שרפי קודש)
  • 'קימוט אחד במצח צריכה שלא תהיה שוא' (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ)
  • כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום (בית צדיק)
  • ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים (שופטים, טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד. (שיח שרפי קודש)

חסידותעריכה

  • איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה, ב) לתוך זולתו לא להציץ, ג) ולא להתכוון את עצמו. (שיח שרפי קודש)
  • בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], בכאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. (ויצבור יוסף)
  • כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש)
  • אחד מגדולי חסידי טשערנאביל סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת ולהגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, כי בקאצק אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש)
  • יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש)

יגיעהעריכה

  • יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואח"כ מצאת, מציאה בהיסח הדעת. (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה.(אמת ואמונה, מהדורה תשפ"א)
  • יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא (רמתים צופים)
  • לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם 'יגעתי' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא יגעתי' בתורה, 'ומצאתי אל תאמין' ח"ו. (אמת ואמונה, משיח שרפי קודש)

יצר הרעעריכה

  • יצר הרע הוא דמיון. (שו"ת אבני נזר)
  • עיקר היצר הרע של גיאות הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה. (שם משמואל פר' וישלח תרע"א)
  • על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב)
  • חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש)
  • מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה"שפת אמת", רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור) [דרוש מקור]

מלאך השםעריכה

  • אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק. ( שו"ת אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק"מ)
  • ועוד אמר, בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף. (אביר הרועים)
  • על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב 'בת שרף מעופף'. (אביר הרועים). פירוש אברבנאל ישעיה יד, כט, וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג)
  • הרבי מקוצק הנו מלאך. וכשם שאין אנו יודעים טיב מלאך מהו, אין אנו יודעים טיבו של הרבי מקוצק. [דרוש מקור]

עבודת ה'עריכה

  • השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר. (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א)
  • "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד רלו)
  • 'כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם'. (שיח שרפי קודש). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.
  • לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)
  • נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל מפי ה'אבני נזר')
  • לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת לך לך ה'תרע"ח, פרשת וירא ה'תרע"ז)

תורהעריכה

  • חתנו האדמו"ר מסוכטשוב כתב בהקדמתו לספרו 'אגלי טל': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים.
  • לפני הפטירה אמר. כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא. (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ)
  • ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף. (שם משמואל)
  • החידושי הרי"ם אמר לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" (מאיר עיני הגולה)
  • ועוד אמר: כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה, שיח שרפי קודש)
  • שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - אבל לתורה טוב מאד ההרגל (ליקוטים חדשים).
  • זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה (שם משמואל)
  • שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו (אהל תורה)

תפילהעריכה

  • ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא 'אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה' (אביר הרועים)
  • ועוד אמר ה'אבני נזר', תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה.(אביר הרועים)
  • התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש)
  • באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש)
  • המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
  • אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב)
  • פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך' [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש)
  • הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה. (וילקט יוסף)

אחריםעריכה

  • הרבי מגור ה'אמרי אמת' זצ"ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] 'בלתי לה' לבדו' (שמות כב, יט) (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב)
  • בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו. (שיח שרפי קודש)
  • כאשר סבל רדיפות בטומשוב לובלסקי יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: 'מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו' (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי')
  • בדרך לקוצק כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: 'כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו' כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר: 'מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור' (הסופר ר' שלמה וינריך ירחון הדרך תש"ג)
  • האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם. (אמת ואמונה מהדורת תש"ח)
  • המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס.[דרוש מקור]
  • כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית. ( שם משמואל)
  • בשום פנים לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה, שדרכיו יהיו מובנים על פי שכל של כל טיפה סרוחה.[דרוש מקור]
  • אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם ח"ו, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם.(ליקוטים חדשים)
  • אמרו על חסידי קוצק: עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים מצוות בגלוי ועבירות בסתר.(י.ל.לוין - בית קוצק) והוסיפו, נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה ( הרב מאיר שווארצמאן, המאור הגדול)
  • כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל. (נפלאות חדשות)
  • כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים. (שם משמואל)
  • לא בשמים היא. התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
  • שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש)
  • 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי (רבי יחיאל מאיר מגאסטנין)
  • דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. גם ללב ממנו יצאו הדברים.
  • כלל זה נקוט בידך: מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. [דרוש מקור]
  • יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים.
  • במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד וכו' כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר. (אהל תורה)
  • אדם נברא יחידי, וחייב תמיד להשאר ביחידותו. [דרוש מקור]
  • אני מסוגל לומר מה אין לעשות. מה יש לעשות - זאת צריך לשאול כל אחד את עצמו. [דרוש מקור]
  • מוכן אני להבטיחך, שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות ככר לחם. אם רצונך בכך, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הקרקע ומשם תראה כי על כך לא כדאי להיאנח כלל... (לאחד האברכים) [דרוש מקור]
  • אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום.
  • המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה. (בשם ה'אבני נזר' שיח שרפי קודש)
  • אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש רש"י שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, משש"ק)
  • אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה.
  • אמר לי בילדותי, 'אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת' ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- נפלאות חדשות)
  • הפולט אנחה קלה, שאינה יוצאת מעומק ליבו - הריהו חוטא בגניבת הדעת.
  • כאשר אמרו לו שיש צדיקים שרואים בסוכה את האושפזין אמר: 'לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'. (שיח שרפי קודש)
  • היה שואל היכן גר השי"ת והשיב, בכל מקום שנותנים לו להכנס. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, משש"ק)
  • העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (שם משמואל)
  • אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת)[דרוש מקור]
  • אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( אמת ואמונה, שם משמואל בשם האבני נזר)
  • כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. [דרוש מקור]
  • לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום! [דרוש מקור]
  • המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.(נפלאות חדשות דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג)
  • האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות. (שיח שרפי קודש, מפי החידושי הרי"מ)
  • כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד.
  • יש המהלכים, ושבע תועבת בלבם, ומחליקים על כרסם בכמה דפי גמרא.
  • רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. [דרוש מקור]
  • וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים. (מקדש מעט)
  • אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.(נפלאות חדשות)
  • "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, טוב לידע הרבה ויכאב לך. הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. (נפלאות חדשות),
  • במקום שיש סוד - שם יש גניבה
  • שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א)
  • לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.[דרוש מקור]
  • חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.[דרוש מקור]
  • אברך שחותנו לא נתן לו טלית ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש)
  • במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב להוסיף יראה לעשיה.[דרוש מקור]
  • גאווה - מום היא. בעל גאווה - אף שמשפילים אותו מן השמים עד דכא - נשאר בגאוותו.
  • הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם.
  • צדיק גמור, שלא טעם טעם חטא, אף הוא צריך רחמים: שלא יחזיק טובה לעצמו, ויבוא לידי גאווה - שהיא החמורה שבעבירות.
  • יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא. (שיח שרפי קודש, מפי הרבי מאלכסנדר)
  • 'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת. (שם משמואל)
  • עשיו לא היה איכר מגושם, הלובש חולצה מצויירת, מתהלך יחף ורועה חזירים. עשיו היה מגודל זקן ופאות, מנהיג עדה, ומשמיע תורה בסעודה שלישית. ואף על פי כן...[דרוש מקור]
  • החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. מתנגד [לחסידות] - מורא "שולחן ערוך" עליו. (שיח שרפי קודש)
  • בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.
  • הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה.
  • יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.[דרוש מקור]
  • כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה.
  • מפני מה מזונות ביוקר? מפני שהכל מצויים אצל מזונות. יהיו הכל מצויים אצל תלמוד תורה, ותהיה תורה ביוקר ומזונות בזול.[דרוש מקור]
  • פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק)
  • [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)
  • אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש)
  • עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה 'פריקת עול'.(שיח שרפי קודש)
  • "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך. (אמת ואמונה)
  • "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו. (שם משמואל).
  • והוסיף החידושי הרי"מ, שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. [דרוש מקור]
  • האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה. (אביר הרועים)
  • הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז. (דער קאצקער קוויטל' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד שיט)
  • אמר פעם על חסידיו שרקדו מחוץ לחדרו "עליכם נאמר הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" לא רק שאתם לא עובדים את ה' אלא אתם עושים את זה בשמחה ובטוב לבב"

נאמר עליועריכה

  • אתם אומרים כי אני יהודי טוב. אני טוב? שם, בקוצק, יושב הטוב האמיתי, אלא מידת החסד מסתתרת שם במידת הגבורה... (ר' יצחק מוורקא) [דרוש מקור]
  • דעו, זקן קדוש זה בחן את כל איברי מכף רגל ועד קודקוד, כמו שבוחן החבתן את חביתו. (ר' מנחם-מנדל מוורקא)
  • הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א,מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' (אמת ואמונה מנפלאות היהודי)
  • רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו הבעל שם טוב, והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' (מאיר עיני הגולה)
  • רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב)
  • רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את השטריימל, הוא נענע את כל העולמות.( אמת ואמונה משיח שרפי קודש)
  • כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) [דרוש מקור]
  • רבי אברהם בורנשטיין בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא מעשה בראשית, והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא מעשה מרכבה. (אביר הרועים)
  • רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. (שיח שרפי קודש)

קישורים חיצונייםעריכה