שיר של אש ושל קרח: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דיאלוגים
שורה 39:
 
*"סטאניס ורנלי נלחמים זה נגד זה?" כאשר הנהן טיריון, התחילה סרסיי לצחקק. "יטיבו עימנו האלים," היא השתנקה, "אני מתחילה לחשוב שרוברט היה החכם מביניהם."
 
=== טיריון ===
 
*'''סרסיי''' : "אין לי שמץ של מושג. אדארד סטארק הטיפש האשים אותי באותו פשע. הוא רמז שלורד ארין חשד או... יותר נכון, האמין..."
:'''טיריון''' : "שאת מזדיינת עם ג'יים המתוק שלנו?"
:היא סטרה לו.
:'''טיריון''' : "חשבת שאני עיוור כאבינו?" טיריון חיכך את לחיו. "שותפיך למיטה הם לא העסק שלי... למרות שדומה שאין צדק בכך שאת מפשקת את רגלייך לאח אחד ולאחר לא".
:היא סטרה לו.
:'''טיריון''' : "בעדינות סרסי, אני רק מתלוצץ איתך. למען האמת, אני מעדיף זונה נחמדה. אף פעם לא הבנתי מה ג'יים מוצא בך, מלבד בבואתו שלו".
:היא סטרה לו.
 
*טיריון נדהם לראות כמה כעס גועש בסרסיי סביב האשמות שהיא מודעת היטב לנכונותן. ''אם נפסיד במלחמה היא צריכה לפתוח בקריירה למשחק, יש לה כישרון לזה.''
 
* '''שאגא לטיריון'''' : שאגא בן דולף יחתוך את זכרותך ויאכיל בה את העיזים.
 
*'''טיריון''' : "תהרסו, תשדדו ותעשו להם את המוות או שאני אקצוץ את זכרותכם ואתן אותה לעיזים"
:'''שאגא''' : "אבל לחצי איש אין עיזים"
:'''טיריון''' : "אני אקנה כמה במיוחד בשבילך"
 
*"האם סוד נשאר סוד אם הוא ידוע להכל?" טיריון לואריז, על רצח אליה.
 
*"כאשר את עוקרת את לשונו של אדם, אין את מוכיחה שהוא שקרן, אלא מגלה לעולם שאת מפחדת ממה שהוא עלול לומר."
 
==סופת החרבות==
*"אואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואואו או אואו
:הצליל נמשך ונמשך עד שנראה שהוא לא יימוג לעולם. העורבים נפנפו וצרחו בכלובים שלהם והפלו על הסורגים, וברחבי המחנה אחי משמר הלילה קמו, לבשו את שיריונם, חגרו חגורות חרב, אחזו בגרזני קרב ובקשתות. סאמוול טארלי עמד ורעד, פניו הלבינו כשלג שהתערבל סביבם "שלוש" צ'פצף לצ'ט "זה היה שלוש. שמעתי שלוש. הם אף פעם לא תוקעים שלוש פעמים. לא זה מאות ואלפי שנים. שלוש פירושו -"
:"-אחרים" צ'ט השמיע צליל שהיה חצי צחוק וחצי יבבה, ולפתע בגדיו התחתונים היו רטובים והוא חש את השתן זורם במורד רגלו, ראה אד בקדמת מכנסיו."
:*פרולוג
 
*'''ייגריט''' : "אתה לא יודע כלום, ג'ון שלג."
:היא אמרה ומתה.
 
*"הוא מת כעת, אבל כשהייתי ילד, אבי לקח אותי לפגוש אותו. הוא לא התרחץ ארבעים שנה, את יכולה לדמות לעצמך איזה ריח נדף ממנו, אבל נאמר שיש לו את מתת הנבואה. הוא אחז בי מעט ואמר שאהיה אדם גדול, ואבי נתן לו נאד יין בעבור זאת". פטיר נחר בבוז. "אני הייתי אומר לו את אותו הדבר בעבור חצי כוס".
 
*...אבל הצחנה שמילאה את השירותים הייתה הוכחה חיה לכך שההלצה הנפוצה בנוגע לאביו הייתה רק עוד שקר.
:בסופו של דבר, טיווין לאניסטר לא חירבן זהב