מכתב של אלמונית

מכתב של אלמונית (בגרמנית: Brief einer Unbekannte) היא נובלה מאת שטפן צווייג על אישה המאוהבת בסופר. הנובלה פורסמה לראשונה ב־1922, עובדה לסרט קולנוע ב־1948 ותורגמה לעברית.

"את מה שטוב לא שוכחים, אותך אני לא אשכח."
"אנשים שעולמם צר סקרנים תמיד לכל חידוש לפני דלתם."
"הוא חש בזיכרונותיו של הרגש, ובכל זאת לא הצליח להיזכר."
"צעיר קל גוף המסור כולו למשחק ולהרפתקה, ובו בזמן אדם רציני ללא פשרות ביצירתו, מודע לחובותיו, משכיל ורהוט עד מאוד."
"המבט הזה כלל אינו נובע ממך במודע מתוך רצון ונטיית לב, אלא שיחסך הקרוב והאינטימי לנשים הוא שמרכך ומחמם כמו מאליו את מבטך."
"רק עכשיו ניעורה לחיים העיר שסבבה אותי, זרה ומשונה כל כך, רק עכשיו ניעורתי אני לחיים."
"טוב הלב שלך מיוחד כל כך, הוא פתוח בפני כולם, שכל אחד ייקח ככל שידיו יכולות לשאת, הוא גדול, גדול עד אין־סוף, טוב הלב שלך."
"היית כל כך רך וענוג אליי, אל מי שהבאת ממועדון הלילה, כל כך מתחשב ומכבד מכל הלב ובה בעת לוהט כל כך בעינוג האישה."
"אם נגזר עליי להמשיך לחיות, אקרע את המכתב הזה לגזרים ואדבק בשתיקתי, כפי ששתקתי תמיד. אבל אם יגיע לידיך, אזי תדע, שבת־מוות היא שמספרת לך כעת על חייה, חיים שהיו מסורים לך משעתם הראשונה ועד לשעת הערות האחרונה שלהם."

נאמר עליו

"בימים של דלדול רגשי, אטימות והדחקה, הספר הקטן הזה הציף בסערה גדולה את עוצמתה של ההתאהבות, את היגון הנורא שבמוות, ואת כל החיים שמתרחשים בין לבין – בינינו ובין עצמנו ובינינו ובין אחרים, אהובינו, יקירינו, אלה שרואים אותנו ואלה שכלל לא." ~ אוהד זלצר זובידה