שטפן צווייג

סופר אוסטרי

שטפן צווייג (בגרמנית: Stefan Zweig), (28 בנובמבר 1881 - 22 בפברואר 1942), הוא סופר יהודי־אוסטרי.

שטפן צווייג בצעירותו

אמרותיועריכה

  • "העונג המכאיב שבכתיבה."
  • "הריח המתוק ביותר הוא ריח הדיו."
  • "יש בכוחנו להימלט מכל דבר, מלבד ממצפוננו."
  • "רק היחיד הנהיג את החירות בעולם, ותמיד עבור עצמו בלבד."

מתוך ספריועריכה

 
שטפן צווייג
  • "מהי דרשה? מילה הנישאת ברוח." ~ טרסיט
  • "האחריות מעניקה לאדם כמעט תמיד את הגדולה." ~ פושה
  • "התבונה והפוליטיקה הולכות באותה דרך לעתים רחוקות." ~ מרי סטיוארט
  • "גברים מוקסמים בעיקר ממה שאין ביכולתם להשיג." ~ קלאריסה
  • "כדי להיות מסוגל לעזור לזולת יש צורך בהרגשה שהזולת זקוק לך." ~ אמוק
  • "הזכות היחידה שנשארת לאדם, האם אין היא לעבור מן העולם כפי שהוא רוצה?" ~ אמוק
  • "מה לי אוצרות, בהשוואה לאורה של החמה ולשעות מלאות אושר?" ~ טרסיט
  • "לרצות לשחק שחמט עם עצמך, זה פרדוקס כמו לרצות לצעוד על צלך." ~ משחק המלכים
  • "אנו יכולים להקריב את עצמנו למען רעיונותינו, אך לא למען שיגעונותיו של הזולת." ~ הכפייה
  • רגשות היפים ביותר אינם משמשים דבר אם אין אנו יכולים לבטאם." ~ קלאריסה
  • פחד, זה למות אלף פעם. זה גרוע יותר מן המוות." ~ קלאריסה
  • "דבר אינו כה מטריד כמו להבחין לפתע בלהט תשוקתנו." ~ מבוכת הרגשות
  • "קיימים דברים שאינם מהווים אמת עמוקה אלא פעם אחת." ~ מבוכת הרגשות
  • "ההפסקה גם היא חלק של המוזיקה." ~ מבוכת הרגשות
  • "כמה טוב שהיא עכשיו בין ארבעה כתלים וכמה טוב שהיא רשאית לחלום." ~ הנערה מהדואר
  • "עצים מלבלבים ושבים ועומדים בשלכת, ילדים גדלים וישישים מתים, בניינים נחרבים ושבים וקמים בדמות אחרת." ~ הנערה מהדואר

עשרים וארבע שעות בחיי אישה (1927)עריכה

  • "חצי אמת אינה שווה דבר. על האמת תמיד להיות שלמה."
  • "חיים שאינם מוקדשים למטרה מסוימת, בטעות יסודם."
  • "יש לי הנאה רבה יותר להבין את הגברים מאשר לחרוץ משפט עליהם."
  • "לעתים קרובות אלה הנופלים מושכים אתם במפלתם את אלה החשים לעזרתם."
  • "לרוב האנשים יש כוח דימיון גולמי בלבד. מה שאינו נוגע להם במישרין, מה שאינו פולח כחץ מחודד עד לחושיהם, כמעט אינו יכול להלהיב אותם; אבל מרגע שקורה דבר מה, אפילו פעוט, לנגד עיניהם ממש, והחוש שלהם יכול לגעת בו, מיד מתעוררת בהם סערת רגשות מופרזת. אפשר לומר שהם מפצים אז על חוסר מעורבותם שברגיל בבוטות בלתי ראויה ומוגזמת."

מרד המציאות (1929)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – מרד המציאות
  • "אני יודעת שחיים משותפים כשאין מכירים זה מכבר, הם בעייתיים תמיד."
  • "משאלותיו הקטנות התמלאו אף כמעט לפני שהספיק לרמוז עליהן."
  • "בלי שידע זאת, הוארו כל מעשיו בשעות שמחוץ לזמן העבודה באור הירח העדין של נוכחותה השקטה."
  • "והוא נשאר, נשאר לצדה כל היום, ובשיחתם הביטו אחורה, אל השנים שחלפו, ורק עכשיו כשסיפר עליהן כאן נראו לו ממשיות באמת."

אראסמוס מרוטרדם (1934)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – אראסמוס מרוטרדם (ספר)
  • "האירופי הראשון המוּדע להיותו בן־אירופה, ידיד־השלום והראשון שנאבק למענו, הסנֵגור הנמלץ ביותר של האידאל ההומניסטי, זה האידאל המאיר־פנים לָעולם ולרוח־האדם."
  • "באי־סובלנות כלפי דעת־הזולת על כל צורותיה ראה את שורש הרע בעולמנו."
  • "הודות לאמונו בעצמו, שבוטח בניצחונו, האדם של המאה השש־עשרה איננו חש עוד גרגר אבק זעיר ורכרוכי, הצמא לאגלי הטל של החסד האלוהי, אלא מרכז האירועים, מרכז העמודים הנושאים את העולם."
  • "האנושות הכנועה של ימי הביניים הגיעה אל קִצה, מתחילה אנושות חדשה, השואלת וחוקרת באותה מידה של תשוקה דתית שקודמתה האמינה והתפללה בה."

מגלן (1938)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – מגלן (ספר)
  • "המתנה הנשגבת ביותר שיכול אדם להעניק היא לעולם המופת האישי שלו."
  • "מחשבות קודרות העיבו בוודאי על רוחו של מגלן מרגע שספינות הסיור שבו ריקם."
  • "לאורך ההיסטוריה, התועלת המעשית לעולם אינה קובעת את ערכו הרוחני של הישג. את האנושות מעשיר לאורך זמן רק זה המוסיף לידע שלה על עצמה."
  • "זה היה דור של יורדי ים שעמדו בכל הסכנות למען כל הדורות הבאים אחריהם. רק מעשה אחד עוד נותר להשלים, המעשה האחרון, היפה ביותר, הקשה ביותר: להקיף את כל כדור הארץ על גבי ספינה אחת ויחידה, להוכיח כנגד כל הקוסמולוגים והתיאולוגים הקדמונים שעולמנו אכן עגול ואף למדוד את היקפו."

העולם של אתמול (1943)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – העולם של אתמול
  • "כל צל הלוא הוא ילדו של האור, ורק מי שיודע אור וחושך, מלחמה ושלום, עלייה וירידה, חי חיים אמיתיים."
  • "רק מי שניתן לו לצפות את עתידו ללא דאגה, נהנה ברוח טובה מההווה."
  • "מתמכר לכל התרגשות. כשבילית במחיצתו, חשת התעוררות בחשק החיים שלך."
  • "זה העולם שאליו נולד: מציאות שבה לזקנה היה מקום של כבוד, וצעירים השתדלו לבגר את המראה שלהם, כדי שיתייחסו אליהם ברצינות."
  • "תמיד העסיקה אותי בעיית העליונות הנפשית של המנוצח. נמשכתי תמיד להראות את ההתקשחות הפנימית באדם הנגרמת על ידי כל צורת שלטון, את הקיפאון הרגשי הנגרם לעמים שלמים על ידי הניצחון."
  • על כורחי הייתי עד לתבוסה שאין נוראה ממנה של התבונה, ולניצחון הפרוע ביותר של החייתיות בכרוניקה של הימים. מעולם."
  • "גם אם זו הייתה אשליה, היא עדיין נפלאה ואצילית, אנושית יותר ומעניקה חיים, מהאידאלים של היום, וגם מאלה שאבותינו האמינו בהם."
  • "אני נושא עיני אל מערכות הכוכבים הנושנות שזהרו מעל ילדותי, ומנחם עצמי באמונה המורשת, כי מפולת זו תחשב להפוגה בריתמוס הנצחי של ההליכה קדימה."