מנחם גולן

מפיק ובמאי ישראלי

מנחם גולן (באנגלית: Menahem Golan;‏ 31 במאי 1929 - 8 באוגוסט 2014), מפיק ובמאי קולנוע בישראל ובארצות הברית, ואחד מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלי. הפיק כ־200 סרטים וביים 44. חתן 8 פרסי כינור דוד ופרס ישראל לקולנוע (1999).

מנחם גולן

  • "כל עוד לא תשתנה שיטת עידוד הסרטים, אנחנו די בצרות, כי היום אין כמעט דרכי מימון לסרטים שלא מקבלים את עזרת הקרנות. אם אני אצלם עוד סרט ביפו, זה יהיה סרט פופולרי, סרט שמיועד לקהל שדומה לקהל היפואי. יש לי סיפור מוכן לסרט כזה אבל קרוב לוודאי שלא אקבל את התמיכה מהקרן. מכל עשרות הסרטים שעשיתי בארץ, קיבלתי תמיכה רק פעם אחת – עם 'השיבה מהודו' – והרגו לי את התסריט. אסור שתהיה צנזורה ליוצר, ככה לא עוזרים לתעשיית הקולנוע המקומית. אני הרי פיתחתי פה את תעשיית הקולנוע, על זה כולם מסכימים. יורם גלובוס ואני היינו הראשונים להביא את הקולנוע הישראלי לעולם, אז לא מגיע לי לקבל את העידוד? אבל אני עוד אבוא לצלם ביפו, זה אני מבטיח. אני אמשיך לעשות סרטים כל עוד אני עומד על רגליי." ~ על כמיהתו להמשיך וליצור סרטי קולנוע ישראליים ("גולן, מאז ולתמיד", באתר ynet,‏ 28 באפריל 2009)
  • "מי הם אותם לקטורים שישפטו? יש קונפליקט בין אלה שמצד אחד בוחרים לעודד קולנוע ומצד שני מוכתבים על ידי הביקורת. את 'השיבה מהודו' הביקורת קטלה, אבל הקהל אהב. במשך שנים הם (המבקרים) קוראים לסרטים שלי סרטי בורקס, ולא מבינים שמה שאני עושה זה סרטי פולקלור, סרטים שמראים את כור ההיתוך הישראלי, את הבעיות שקיימות בחברה הישראלית. אני אומר לממשלה שלא תיתן כסף, כי היא לא יכולה להרשות לעצמה. מאה מיליוני השקלים האלה שדורשים האמנים, ייחסכו מזקנים, ילדים ואנשים שרעבים ללחם. אני בעד לסגור את הקרנות, לשלוח את כל העובדים בהם הביתה, ולהטיל מס קטנטן על סרטי הקולנוע הבינלאומיים שמגיעים לישראל, שאותו יעמידו כקרן לתמיכה בסרטים ישראליים. זו שיטה שעבדה בעבר ועובדת עדיין בכל העולם – קרי, את חלוקת הכסף מהמיסוי יעניקו על־פי 'שיטת הרגליים' (מספר האנשים שצפו בסרט). מדובר על בין 10 ל־15 אחוזים מהסרטים שנתמכים, ובעיני זו שיטה קלוקלת. אני בעד דמוקרטיה בקולנוע, בעד החלטת הקהל. כשיש קהל יש אמנות, כשיש קהל הסרט מופץ בעולם, מפני שמפיצים אוהבים סרטים שמביאים קהל. איבדנו את הקהל הישראלי בדרך, בין היתר בשל התעסקות אובססיבית בקולנוע פוליטי. מלחמה, פלסטין, ישראל, שמאל וימין אלה נושאים שהעולם אוכל מדי יום בטלוויזיה, כשאתה הולך לקולנוע אתה רוצה גיבור שתוכל להזדהות איתו. יש לנו סופרים נפלאים, אפשר לשאוב רעיונות מהספרות, כי בסופו של דבר סרט צריך סיפור טוב." ~ מותח ביקורת על שיטת התמיכה הכספית ליצירת סרטים בישראל (מרב יודילוביץ', "תמיד אותו חלום", באתר ynet,‏ 28 במאי 2003)

נאמר עליו עריכה

  • "מנחם תמיד היה באיזה מין בערה פנימית, שכל הזמן יצר סרט אחרי סרט. אני לא זוכר פעם אחת שעבדתי איתו על סרט, שהוא לא היה תוך כדי עבודה על התסריט של הסרט הבא, וזה שיבוא אחריו. תמיד הוא עבד במקביל על סרט אחד בפולין, על סרט שני במולדובה וסרט שלישי במקום אחר. אף פעם אחת לא יכולת לשמוע אותו אומר: 'עכשיו אני נח' בין סרטים. כששאלתי אותו: מה אתה עושה מנחם? הוא ענה: 'אני באמצע עשייה של סרט, באמצע כתיבת תסריט, אוסף כסף לסרט שיהיה לי במולדובה, ובדרך לארצות הברית כדי לראות את התסריט שמישהו נותן לי'. הוא היה מציף אותך. והוא היה אמיתי. הוא לא היה אדם שניסה להקרין החוצה עשייה מזויפת או להראות לך שהוא עסוק. הוא באמת היה עסוק, הוא באמת היה רץ מדבר לדבר... כואב לב. אני הייתי בטוח שמותו יבוא לו על סט של צילומים. אני תמיד חשבתי שכל כך מתאים לו שהוא יגיד אקשן, ופתאום משמיים יגידו לו קאט. זה (מותו) קרה לו רחוק מסט, אבל אני מבין שבהוא היה באמצע עשייה. אני כל כך מצר על לכתו. תשמע, זה דרכו של אדם, כולנו מקבלים את הדין, אבל זה שמנחם לא יסתובב יותר על סטים של הסרט הישראלי זה פשוט אבדן כואב בצורה בלתי רגילה." ~ יהורם גאון (שכיכב בסרטים 'קזבלן' & 'כדור הרעם' [מבצע אנטבה]) סופד למנחם גולן (בן נון ש., "יהורם גאון: הייתי בטוח שמותו של מנחם גולן יהיה בסט צילומים", אתר וואלה, תאריך 9.8.2014)
  • "אמריקה לא ידעה אז שיש עולם אחר, מחוץ לאמריקה, ושאפשר למכור סרטים בכל העולם. הם היו באים לפסטיבלים ולא מוכרים לאף אחד. אז אמרנו להם 'אתם לא יודעים מה לעשות, תנו לנו לנסות. אם נצליח, נקבל 25% מהכסף, ואתם את היתר'. ובאמת, לקחנו את הסרטים שלהם, באנו לפסטיבל קאן, ועבדנו שנינו כמו חמורים. הדבקנו פתקים על כל המכוניות, כי לא היה לנו כסף, ומכרנו בשבוע אחד סרטים ב-2.5 מיליון דולר! מהסכום הזה קיבלנו 25%, ובכסף הזה קנינו 51% מקנון והשתלטנו על החברה." ~ יורם גלובוס על תחילת הדרך שלו ושל גולן בתעשייה בהוליווד (אנדרמן נ. & ליטמן ש. "מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן", אתר הארץ, תאריך 8.8.2014)
  • "בשנים האחרונות עשינו יחד את הסרט The Go-Go Boys, עבדנו עליו שלוש שנים, ואז חזרה להיות הרמוניה בינינו. אני שמח מאוד שהצלחנו לגמור את הסרט הזה בזמן ושהוא התקבל בכזאת אהבה בקאן. החוויה בקאן היתה הלם בשבילנו, כי אנחנו היינו רגילים להיות תמיד מאחורי המצלמה ופתאום עמדנו שם מול כל המצלמות. ומנחם רק רצה כל הזמן שנעשה סרט ביחד. הוא היה מאבות הקולנוע הישראלי, הוא שם את הקולנוע הישראלי על המפה הישראלית בפרט והעולמית בכלל." ~ יורם גלובוס סופד לבן דודו (אנדרמן נ. & ליטמן ש. "מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן", אתר הארץ, תאריך 8.8.2014)
  • "הוא היה איש קולנוע עם חזון וראה בחזונו תעשיית קולנוע בישראל הקטנטנה, כשסרט רודף סרט, סרטים מסחריים וכולי, והוא באמת קם ויישם את זה. בהתחלה עשה סרטים מאוד מסחריים, אבל גם כאלה שנחשבו אמנותיים. הוא עשה כל כך הרבה סרטים והביא לפה כוכבים בינלאומיים, עשה סרטים שדיברו כבר אנגלית. ובעיקר עשה קולנוע שהצליח מאוד בקופות, והקים דורות של אנשים שלא ידעו קודם מה זה קולנוע והתחילו את דרכם בעולם הזה לצדו: תאורנים, גריפים, צלמים, וביניהם צלם כמו אדם גרינברג ומפיקים כמו אבי לרנר ודני דימבורט שעשו אחר כך חיל בהוליווד. מנחם לא הפסיק לעשות ולא הפסיק לחלום. כשבאתי לבקר אותו בבית החולים לפני כמה חודשים, והיה שם יהורם גאון, הוא מיד אמר לנו 'בואו נעשה ביחד סרט'. אני מאוד שמחה על החסד הגדול שעשו לו בקאן, ההתפייסות עם יורם, השטיח האדום, ואושיות הקולנוע מכל העולם שעמדו והריעו לו שם." ~ השחקנית גילה אלמגור (ששיתפה פעולה עם גולן בסרטיו הישראליים - "אלדורדו", "מבצע קהיר", "פורטונה", "מלכת הכביש" ו"מבצע יונתן") סופדת למנחם גולן (אנדרמן נ. & ליטמן ש. "מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן", אתר הארץ, תאריך 8.8.2014)
  • "אתה יכול להתווכח על הטעם שלו, אתה יכול להתווכח על הבחירות שלו, אבל אתה לא יכול להתווכח על האהבה שלו לקולנוע." ~ השחקן יוסי גרבר (ששיתף פעולה עם גולן בסרטיו הישראליים - "קזבלן" ו"מבצע יונתן") מדבר על חייו ופועלו של מנחם גולן בתוכנית "חגיגה לעיניים - סיפורו של הקולנוע הישראלי".