"כשאני מתעצבן על אמא שלך וממש בא לי להחטיף סטירה... למולי."
"חנוכה יוצא במקום פסח!"
"לא מפריע לי שהוא ערבי. מפריע לי... שהוא סטודנט. אני לא מרגיש נוח עם זה – שסטודנט למחשבים יסתובב עם ספונג'טור וירחץ את הצלחות של מולי."
"אם אני אתפוס את המשוגע הזה... את החולה רוח הזה, שהביא לשכונה משאבה של פרדס... אני קוצץ לו את השיבר!"
"שאני אביא את האהבה הראשונה שלי מהקיבוץ? את יודעת איך שהיא נראית? יש לה נכדים."
"הוצ' רכב מקבל מי שיש לו רכב!!"
"אילן אתה עושה לי סחרחורת."
"הוא פורש.. הוא מהפורשים! אני ארביץ לך!"
"אביתר תביא לי אייסטרין אחד, אני מרגיש את הוורידים."
"את תעשי לו ריקבון צוואר השורש."
"אז אני אמרתי לה בעדינות בלי עצבים: 'ליאורה, תזרקי בבקשה את הזבלה שלך מהבית.' מה היא אומרת לי?! מה היא אומרת לי? 'כשאתה תזרוק את הז-ב-ל-ה שלך אז אני אזרוק.' "
"לא הייתי מרשה לעצמי לשפוט זמרים שהם על גבול המקצועיים. יש בזה יומרנות שאין לי אותה ואני לא רוצה אותה ולא צריך אותה."
"אז המבקרים מבקרים, והשחקנים משחקים – כל אחד עושה את תפקידו."
"אני מקשיב למילים ואני לא מאמין שזה מה שאני שומע. זה כזה זבל שהשטן לא ברא. העברית עילגת, מלאה בשגיאות, לוקחים מוטיב אחד ודופקים לך את הראש, כדי שזה יפמפם במוח." ~ על הזמר הים תיכוני, ידיעות אחרונות (במקור נאמר בראיון לעיתון סטודנטים ועורר מהומה גדולה)
"הנכד שלי לא יודע אם הוא ספרדי או אשכנזי."
"המאורעות האחרונים גורמים לי לחשוב שבעצם כל הרצון של הצד השני הוא שאנחנו פשוט לא נהיה כאן, ולא משנה מה נעשה. הפלשתינים עדיין תקועים ב־1948. הבנתי שאין לנו עם מי לדבר." ~ בימי גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015, "ישראל היום", 30 באוקטובר 2015
"אני רוצה להודות להראל סקעת ולנינט שכנראה לא יכלו להגיע לכנס ולכן אני זכיתי לקבל את הפרס." ~ מתוך נאום קבלת "פרס תמוז"
"חשוב שיידעו: היינו פה לפנֵי... הציונות – על גלי העלייה השונים – לא הייתה מצליחה להרים את מפעל האדירים של הקמת המדינה, לולא היו בארץ קהילות ספרדיות ומזרחיות שקיימו חיי מסחר ענפים, כלכלה ותרבות ביחד עם פוליטיקה מקומית ובינלאומית, כך שכאשר הגיעו חלוצי העלייה הראשונה והשנייה, היה מי שקיבל אותם." ~ מתוך ראיון לדרור אידר למוסף לקראת יום הכיפורים 2018
