מעמד האישה ביהדות
ציטוטים מההלכה היהודית הקשורים למעמד האישה ביהדות.
משנה, תלמוד וספרות המדרש
עריכההאשה בנישואין
- "(האשה) ברשות האב, עד שתכנס לחופה. מסר האב (אותה) לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל." ~ מסכת כתובות, פרק ד', ה'
- "ואלו הן הנשרפין: הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה (=ובגדה בבעלה, שאז יש לשרוף אותה ואת המאהב)" ~ מסכת סנהדרין, פרק ט', א'
- "האשה נקנית בשלש דרכים ... נקנית בכסף בשטר ובביאה." ~ תלמוד, מסכת קידושין, דף ב' א'
- "הרי את קנויה לי ~ מקודשת; הרי את שלי (בבעלותי), הרי את ברשותי, הרי את זקוקה לי ~ מקודשת." ~ תלמוד, מסכת קידושין, דף ו' א'
זכויות האשה בדין
- "שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים" ~ מסכת שבועות, פרק ד', א'
- "ואשה אינה ראויה לדון... כל הכשר לדון כשר להעיד... מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה." ~ תלמוד, מסכת יבמות, דף מ"ה ב', תוספות
- "האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה, דכתיב (דברים כ"ב, ט"ז): 'את בתי נתתי לאיש הזה'.
- האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה, דכתיב (שמות כ"א, ז'): 'כי ימכור איש את בתו'." ~ תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"ג
- "ואשה פסולה לדון ... כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד ... והיא (דבורה) שפטה את ישראל, בדבורה אין להביא ראיה דאשה (שאשה) כשירה לדון, דשמה (כי שם) היו מקבלין אותה אליהם משום שכינה." ~ תלמוד, מסכת בבא קמא, דף ט"ו א', תוס' ד"ה אשר
- "ומה אשה שראויה לבוא בקהל פסולה לעדות" ~ תלמוד, מסכת בבא קמא, דף פ"ח א'
- "שום תשים עליך מלך - ולא מלכה. מלמד שאין מעידין (ממנים) אשה במלכות, וכן כל משימות שבישראל אין ממנין בהן אלא איש." ~ מדרש תנאים (המדרש הגדול),
אמרות במעלת האשה
- "תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו ... עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אוהלך." ~ תלמוד בבלי בבא מציעא נ"ט א
- "מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה, יותר מבאיש." ~ תלמוד בבלי מסכת נידה מ"ה ב'
- "אמר ר' חלבו, לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (ספר בראשית, פרק יב, פסוק טז) "ולאברהם היטיב בעבורה",וכך אמר רבא לבני עירו: הוקירו נשותיכם כדי שתתעשרו." ~ תלמוד בבלי, בבא מציעא נ"ט א'
- "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (לפני נשים וגברים כאחד) - השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה." ~ מדרש מכילתא כ"א יח
אמרות בשפלות האשה
- "הואיל והאנשים באין ללמוד והנשים באות לשמוע ... אין חכמתה של אשה אלא בפילכה (בפלך) ... ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים." ~ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף ט"ז א'
- "אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות." ~ תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"א ב'
- "לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים." ~ מסכת דרך ארץ רבה, פרק ראשון
- "'ויקחו את דינה' (בראשית ל"ד כ"ו) ... אמר רב הונא: הנבעלת לערל קשה לפרוש (מי שמקיימת יחסי מין עם מי שאינו נימול, קשה לה להפסיק)." ~ בראשית רבה (מהדורת וילנא), פרשה פ', אות י"א
חיוב במצוות
עריכה- "נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון" ~משנה, מסכת ברכות
- "כל מצוות עשה שהזמן גרמא - אנשים חייבין ונשים פטורות" ~משנה, מסכת קידושין
- "לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא- אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא- אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה." ~דוד אבודרהם
- "נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה, חמש מלאכות: טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת לשמש בפניו. והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות, שש מלאכות: מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו." ~ הרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה ז'
- "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה ועושה אפילו בשוט." ~ הרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה י'
- "מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה עד שתכנע." ~ השגות הראב"ד (ר' אברהם בן דוד) על הרמב"ם
ציטוטים מהתלמוד
- "האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה וכשהיא נערה רשותה בידו שנאמר: 'את בתי נתתי לאיש הזה'." ~ הרמב"ם, הלכות אישות, פרק ג', הלכה י"א
- "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש." ~ הרמב"ם, הלכות מלכים, פרק א', הלכה ה'
- "צוו חכמים שלא ילמד אדם בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן." ~ הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה י"ג
- "נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר על פי שנים עדים, לשון זכר ולא לשון נקבה" ~ הרמב"ם, הלכות עדות, פרק ט', הלכה ב'
- "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז." ~ הלכות אישות פרק ט"ו הלכה י"ט
שולחן ערוך
עריכה- "גבאי צדקה, אין מקבלין מהנשים ומהעבדים ומהתינוקות, אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול שחזקתו (שברור שהוא חייב להיות) גזול או גנוב משל אחרים." ~ יורה דעה, סימן רמ"ח, סעיף ד'
- "... ואם שניהם רוצים (עומדים) לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם (לאשה)" ~ יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח'
- "מעשה ידיה (משכורתה) לבעלה ... דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף א'
- "כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף ד'
- "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף ט"ו
- "מציאת (דברים שמצאה) האשה, לבעלה." ~ אבן העזר, סימן פ"ד, סעיף א'
- "יכול (הבעל) לגרשה בלא דעתה." ~ אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו'
- "אשה פסולה לדון." ~ חושן משפט, סימן ז', סעיף ד'
- "אשה, פסולה (לעדות), וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק." ~ חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד
- "לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו." ~ חושן משפט, סימן רע"ו, סעיף א'
יוסף בן מתתיהו
עריכה- "התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה. כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון". ~ נגד אפיון ב, כד
- "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: "אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו" (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית-משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." ~ מתוך הספר "מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה"
מנהגים
עריכה- "זה מה שהרמב"ם רוצה להגיד, שבארצות המזרח הנשים הנשואות, הרי אי אפשר לשים אותה בבית הסוהר, הרמב"ם בעצמו כותב בפרק י"ג שהולכת לבית אביה, צריכה ללכת לבית המשתה, יש לה שמחות, צריכה לגמול חסד אז היא יוצאת לפעמים מתי שצריך, והיתה יוצאת מכוסה. הבנות הרווקות בכלל לא יצאו, כך היה מקובל בארצות המזרח, שהרווקות היו בבית ולא יצאו בכלל." ~יצחק רצאבי, השיעור השבועי פרשת כי תצא התש"ע
ספרות תנועת השכלה
עריכה- "אשה עבריה מי ידע חייך?
בחשך באת ובחשך תלכי
עצבך ומשושך, שברך מאוייך
יולדו תוכך, יתמו תוככי.
הארץ ומלוֹאה, כל טוּב ונחת
לבנות עם אחר לסגֻלה נתנה.
אך חיי העברית עבדות נצחת,
מחנותה לא תצא אנה ואנה;
תהרי, תלדי, תניקי, תגמולי,
תאפי ותבשלי ובלא עת תבולי
ומה כי חננת לב רגש ויופי
כי חלק האל לך כשרון ודעת?
הן תורה לך תפלה, יופי לך דופי
כל כשרון לך חסרון, דעת מגרעת.
קולך ערוה ושער ראשך מפלצת;
ומה את כולך? חמת דם ופרש!
זוהמת הנחש מאז בך רובצת
וכמו דוה עמך יזרך ויגרש
מבית הספר מהיכל אלוה
ומבתי משוש לשאת רק נוֹה
טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך,
כי בית אלוהיך בפניך נעלוּ
כי עתה לא תשמעי ברכת מנאציך
"שלא עשם אשה" יום יום יתפללו
כעכו"ם וכעבד את למו נחשבת
כתרנגולת לגדל אפרוחים עומדת.
למה, עגלה דשה, פרה חולבת,
למה לך אפוא היות מלומדת?
למה על חינוכך יעמלו חינם-
וההולך בעצתך יורש גיהנם?" ~ י.ל. גורדון, קוצו של יו"ד