מקורות הטוטליטריות

ספר מאת חנה ארנדט
"עלייתם של משטרים טוטליטריים היא תופעה השייכת לציוויליזציה שלנו."

מקורות הטוטליטריות (באנגלית: The Origins of Totalitarianism) הוא ספר מאת חנה ארנדט שיצא לאור בשנת 1951 הבוחן את הסיבות לעלייתם של משטרים טוטליטריים במאה ה־20 ומתאר את מאפייניהם.


  • "ההצהרה על זכויות האדם בשלהי המאה השמונה־עשרה הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה. היא לא התכוונה לפחות וגם לא ליותר מכך שלמן אותו רגע האדם הוא מקור החוק, ולא ציווי האל או נוהגי ההיסטוריה."
  • "המשמעות המלאה של זיהוי זכויות האדם עם זכויות העמים במערכת מדינות האומה האירופית יצאה אל האור רק כאשר הגיח, ללא התרעה מוקדמת, המון רב של בני אדם ושל עמים שהודחו מזכויותיהם הבסיסיות ולא זכו עוד להגנת המנגנונים השגרתיים של מדינות האומה."
  • "הסיבה לכך שמושג זכויות האדם זכה במחשבה הפוליטית של המאה התשע־עשרה ליחס כזה שמעניקים לילד חורג, או התשובה לתהייה מדוע מפלגות ליברליות או רדיקליות במאה העשרים לא ראו לנכון להכניס זכויות אלה למצעיהן, גם כאשר הצורך באכיפתן של זכויות אדם נעשה דוחק יותר ויותר, נראות מובנות־מאליהן: זכויות אזרח – הזכויות השונות של אזרחים בארצות שונות – היו אמורות לגלם ולבטא, בצורה של חוקים מוחשיים, את זכויות האדם הנצחיות."
  • " 'זכויות האדם', שהוגדרו כאלה שאינן פקיעות, הוכיחו את עצמן דווקא ככאלה שאינן ניתנות לאכיפה – גם בארצות שחוקותיהן היו מבוססות עליהן – למן הרגע שבו הופיעו בני אדם אשר שוב לא היו אזרחים של מדינה ריבונית כלשהי."
  • "אסונם של חסרי־הזכויות איננו בכך שחייהם, חירותם, ויכולתם לשאוף לאושר, או זכות השוויון בפני החוק וחופש הביטוי – נוסחאות שהוגדרו כדי לפתור בעיות בתוך קהילות נתונות – נשללו מהם, אלא ששוב אין הם שייכים לשום קהילה. גורלם אינו מוגדר בכך ששוב אין הם שווים בפני החוק, אלא בכך שאין כבר שום חוק הקיים בשבילם."
  • "רק עם הופעתם של מיליוני בני אדם, אשר איבדו זכויות אלה, ושוב לא יכלו להשיבן לעצמם בגין המצב הפוליטי העולמי החדש, רק אז התוודענו לקיומה של הזכות לזכויות (פירוש הדבר חיים במסגרת שבה אדם נשפט על פעולותיו ועל דעותיו) ולקיומה של הזכות להשתייך לסוג כלשהו של קהילה מאורגנת."
  • "מדינת האומה היא הפחות מתאימה להתפשטות חסרת גבולות משום שההסכמה האמיתית שעליה היא מבוססת אינה יכולה להימתח עד אין סוף. בכל מקום בו הופיעה מדינת־האומה בתור כוח כובש, היא עוררה תודעה לאומית ורצון לריבונות בקרב העם הכבוש."
  • "הכישלון הנפוליאוני באיחודה של אירופה תחת הדגל הצרפתי היה עדות ברורה לכך שכיבוש בידי אומה הוביל להתעוררות מקיפה של תודעתו הלאומית של העם הכבוש, ובהמשך להתקוממות נגד הכובש, או מנגד, לרודנות. ואף שרודנות אכן יכולה לשלוט בהצלחה על עמים זרים, מפני שאינה נזקקת להסכמה, היא תצליח לשרוד בשלטון רק אם תחריב תחילה את כל המוסדות הלאומיים של עמה שלה."
  • "הגזע אינו ראשיתה של האנושות אלא סופה, לא מוצא העמים אלא שקיעתם, לא לידתו הטבעית של האדם אלא מותו הלא־טבעי."
  • "התולדה הישירה, החד־משמעית, היחידה של התנועות האנטישמיות של המאה ה־19 לא הייתה הנאציזם אלא להיפך, הציונות, שבצורתה האידאולוגית המערבית לפחות הייתה סוג של אידאולוגיית־נגד, ה'תשובה' לאנטישמיות."
  • "כוח השכנוע העצום המובנה באידאולוגיות המרכזיות של זמננו אינו מקרי. שכנוע אינו אפשרי ללא פניה אל החוויות או התשוקות, במילים אחרות אל הצרכים הפוליטיים המידיים... לא מעובדות מדעיות, כפי שחוגים שונים של דרוויניסטים היו רוצים להאמין, ואף לא מכוחם של חוקים היסטוריים... כל אידאולוגיה שיטתית מפותחת נוצרה, התפתחה והשתפרה ככלי נשק פוליטי ולא כדוקטרינה תאורטית... ההיבט המדעי שלהן הוא משני, ונובע קודם כל מהרצון לספק טיעונים שאין בהם פרצות."
  • "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז לעמל, עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ועם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של אלוהים."
  • "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר."
  • "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב'עולם של אויבים', 'אחד נגד כולם', וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד־פעמיותו של העם הזה, וחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם."
  • "תנועות־העל[1] טענו למוצאם האלוהי של בני עמם בתגובת נגד לאמונה היהודית־נוצרית במוצא האלוהי של 'האדם'... ליחיד יש אפוא סגולה אלוהית רק כל עוד שייך הוא לעם שנבחר לזכות במוצא האלוהי... בהקשר של הניגוד המוחלט שבין המוצא האלוהי של העם שלך לבין כל העמים הלא־אלוהיים האחרים, נעלמו ההבדלים בין בני העם האינדיבידואלים כלא היו, בין שהיו אלו הבדלים חברתיים, כלכליים או פסיכולוגיים. המקור האלוהי שינה את העם והפכו להמון 'נבחר' אחיד של רובוטים יהירים."
  • "ללא ההמונים אין קיום למנהיג."
  • "מה שמשכנע את ההמונים אינו עובדות ואף לא עובדות מומצאות, אלא רק עקביותה של השיטה שהם חלק ממנה כביכול. מה שההמונים מסרבים להכיר בו הוא המקריות הגמורה השרויה על המציאות. הם נוטים לאמץ את כל האידאולוגיות מפני שהללו מסבירות עובדות בתור דוגמאות גרידא של חוקים, ומבטלות כל אקראיות על ידי המצאה של כוח מוחלט חובק־כול, האמור להיות שורש כל התקלות. התעמולה הטוטליטרית משגשגת על בריחה זו מן המציאות אל הבדיה, מן המקריות אל העקביות."
  • "מצב חדש זה, שבו ה'אנושות' קיבלה על עצמה את התפקיד אשר יוחס בעבר לטבע, או להיסטוריה, פירושו בהקשר זה כי הזכות לזכויות, או זכותו של כל אדם ואדם להשתייך לאנושות, חייבת להיות מוגנת ומובטחת בידי האנושות עצמה."
  • "הפשעים נגד זכויות האדם, שבהם מתמחים משטרים טוטליטריים, מקבלים תמיד את צידוקם בתירוץ שהזכות היא שוות ערך לַטוב, או למועיל בשביל השלם, בשונה מחלקֵי השלם."
  • "קשה הרבה יותר להרוס את אישיותו המשפטית של פושע, כלומר אדם הנושא באחריות למעשה, שתוצאותיו קובעות עתה את גורלו, מאשר להרוס את האישיות המשפטית של אדם, אשר נשללו ממנו כלל החובות האנושיות הרגילות."
  • "בן אנוש שאיבד את מקומו בקהילה, את מעמדו הפוליטי במאבקים של ימי חייו, ואת אישיותו המשפטית, ההופכת את פעולותיו וחלק מייעודו לשלמות לכידה, נותר רק עם אותן תכונות, היכולות, בדרך כלל, לבוא לידי ביטוי רק בספֶרָה של חיים פרטיים, ואשר על כן הן חייבות להישאר לא־מתאימות – התקיימות גרידא, בכל הנוגע לענייני ציבור."
  • "איננו נולדים שווים; אנו נעשים שווים מתוקף היותנו חברים בקבוצה ומכוח החלטתנו לערוב הדדית איש לזכויותיו השוות של רעהו."
  • "חיינו הפוליטיים מבוססים על ההנחה כי יש בכוחנו ליצור שוויון באמצעות ארגון, כיוון שהאדם יכול לפעול בתוך עולם משותף, לשנותו ולבנותו, בצוותא עם השווים לו ורק עם אלה השווים לו."
  • "עלייתם של משטרים טוטליטריים היא תופעה השייכת לציוויליזציה שלנו, לא חיצונית לה. הסכנה היא שציוויליזציה גלובלית זו שכולה מרושתת עלולה לברוא מתוכה ברברים מכוח הדחתם של מיליוני בני אדם לתנאים אשר למרות מה שנראה לעין הם תנאים של ברבריות."

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הכוונה לתנועה הפאן־סלאבית ולתנועה הפאן־גרמנית.