חנה ארנדט

חנה ארנדט (בגרמנית: Hannah Arendt)‏ (14 באוקטובר 1906 - 4 בדצמבר 1975), פילוסופית יהודיה גרמניה.

"זוהי הבנאליות של הרוע. רק לטוב יש עומק."

אמרותיה

• "הקידמה והקטסטרופה הן שני צדדים של אותה מטבע."
• "הרוע מטביע את חותמו על מחשבה ריקנית."
• "רצח עם הוא התקפה על עצם המגוון האנושי."
• "ההמונים אינם מעוניינים בתרבות אלא בבידור."
• "כדי לאמת את זהותי אני תלויה לחלוטין בזולתי."
• "המילים הנכונות שאנו מוצאים ברגע הנכון הן אלה של המעשה."
• "עולם שקרי ועקבי תואם את צורכי המחשבה האנושית יותר מהמציאות עצמה."
• "הלאומיות השבטית עומדת תמיד על כך שעמה שלה מוקף ב'עולם של אויבים', 'אחד כנגד כולם', שקיים הבדל בסיסי בין העם הזה לכל האחרים."
• "כאשר נשלל מבני האדם המרחב הציבורי המעוצב דרך הפעולה המשותפת... אז הם מתכנסים אל תוך החירות של מחשבתם."
• "מעולם בימי חיי לא אהבתי עם או קולקטיב - לא את העם הגרמני, לא את העם הצרפתי, לא את העם האמריקאי, לא את מעמד הפועלים או כל דבר מסוג זה. אני אכן אוהבת 'רק' את חברי, וסוג האהבה היחיד שאני מכירה ומאמינה בו הוא אהבת בני אדם."

על משפט אייכמן

"להבחין בין טוב לרע."

• "עצם מהותו של משטר טוטליטארי, ואולי גם טיבה של ביורוקרטיה, הוא להפוך בני אדם לנושאי משרות ציבוריות וללא יותר מברגים במנגנון מנהלי, וכך לשלול מהם צלם אנוש."
• "באיזו קלות אנחנו אומרים, זה כתוב בחוק, מותר לנו. באיזו קלות אנחנו אומרים, אם נציית אנחנו טובים. אם אנחנו טובים כך נתקדם. ככה מתהווה הבנאליות של הרוע."
• "האמת העצובה היא שרוב מעשי הרשע נעשים בידי אנשים שמעולם לא החליטו במודע להיות טובים או רעים."
• "אדם ממוצע, נורמאלי לחלוטין, לא טיפש, לא מסונוור ולא רפה שכל, פשוט לא יהיה מסוגל להבחין בין טוב לרע." ~ על אדולף אייכמן
• "מלבד פעלתנות יוצאת מגדר הרגיל למען זכייה בקידום אישי לא היו לו מניעים."
• "אי יכולתו לדבר קשורה לאי יכולתו לחשוב, כלומר, לחשוב מנקודת מבטו של הזולת."
• "ניתן לטעון שהבעיה אינה עוד אדם אחד מסויים, אדם יחיד ומיוחד היושב על ספסל הנאשמים, אלא העם הגרמני באופן כללי, או בעיית האנטישמיות על כל צורותיה, או ההיסטוריה המודרנית כולה, או טבע האדם והחטא הקדמון, כך שכל העולם יושב לצד הנאשם על הספסל."
• "המחשבה מנסה להגיע לאיזה עומק, לרדת אל השורשים, ברגע שהיא מתייחסת לרוע היא מובסת מכיוון שאין שם דבר. זוהי הבנאליות של הרוע. רק לטוב יש עומק, רק הוא יכול להיות רדיקלי."
• "מידת קרבתו או ריחוקו של פושע זה או אחר מבין הרבים אל האיש ההורג את הקרבן בפועל אינה אומרת כלום באשר למידת אחריותו. נהפוך הוא בדרך כלל תגדל האחריות ככל שאנו מתרחקים מן האיש המפעיל את כלי המשחית בידיו."
• "זה היה יכול לקרות ברוב המקומות, אבל זה לא קרה בכל מקום. מבחינה אנושית אין צורך ביותר מכך, ואי אפשר לדרוש יותר כדי שהפלנטה הזאת תמשיך להיות מקום מתאים לחיים של בני אנוש."
• "התרשמותי הראשונית. מעל לכל, השופטים, העידית של יהדות גרמניה. מתחתיהם, פרקליטי התביעה, גליצאים, אך עדיין אירופאים. הכל מאורגן בידי כוחות המשטרה המעוררים בי חלחלה, דוברים רק עברית ונראים ערבים. יש בהם כמה טיפוסים שנראים אלימים ביותר. אלה ימלאו כל פקודה. ומחוץ לדלתות, ההמון האוריינטלי, משל היינו באיסטנבול או בכל מדינה חצי אסיאתית אחרת. נוספים לאלה, ובולטים במיוחד בירושלים, היהודים בפיאות ובקפוטות, ההופכים את החיים לבלתי אפשריים עבור כל אדם הגיוני שחי כאן." ~ מתוך מכתב שנשלח לקארל יאספרס בזמן סיקורה את משפט אייכמן בירושלים עבור ה"ניו יורקר". מיום ה- 13/4/1961. מכתב מס' 285, בתוך: correspondence, עמ' 435.
• "יהודי גליציאני שמדבר ללא פסיקים ונקודות." ~ על גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן

מקורות הטוטליטריות (1951)

דף ציטוטים מורחב – מקורות הטוטליטריות

• "ההצהרה על זכויות האדם בשלהי המאה השמונה-עשרה היתה נקודת מפנה בהיסטוריה. היא לא התכוונה לפחות וגם לא ליותר מכך שלמן אותו רגע האדם הוא מקור החוק, ולא ציווי האל או נוהגי ההיסטוריה."
• " 'זכויות האדם', שהוגדרו כאלה שאינן פקיעות, הוכיחו את עצמן דווקא ככאלה שאינן ניתנות לאכיפה - גם בארצות שחוקותיהן היו מבוססות עליהן - למן הרגע שבו הופיעו בני אדם אשר שוב לא היו אזרחים של מדינה ריבונית כלשהי."
• "אסונם של חסרי-הזכויות איננו בכך שחייהם, חירותם, ויכולתם לשאוף לאושר, או זכות השוויון בפני החוק וחופש הביטוי - נוסחאות שהוגדרו כדי לפתור בעיות בתוך קהילות נתונות - נשללו מהם, אלא ששוב אין הם שייכים לשום קהילה. גורלם אינו מוגדר בכך ששוב אין הם שווים בפני החוק, אלא בכך שאין כבר שום חוק הקיים בשבילם."
• "מדינת האומה היא הפחות מתאימה להתפשטות חסרת גבולות משום שההסכמה האמיתית שעליה היא מבוססת אינה יכולה להימתח עד אין סוף. בכל מקום בו הופיעה מדינת־האומה בתור כוח כובש, היא עוררה תודעה לאומית ורצון לריבונות בקרב העם הכבוש."
• "הגזע אינו ראשיתה של האנושות אלא סופה, לא מוצא העמים אלא שקיעתם, לא לידתו הטבעית של האדם אלא מותו הלא־טבעי."
• "התולדה הישירה, החד־משמעית, היחידה של התנועות האנטישמיות של המאה ה־19 לא הייתה הנאציזם אלא להיפך, הציונות, שבצורתה האידיאולוגית המערבית לפחות הייתה סוג של אידיאולוגיית־נגד, ה'תשובה' לאנטישימיות."
• "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז לעמל, עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ועם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של אלוהים."
• "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר."
• "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב'עולם של אויבים', 'אחד נגד כולם', וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד-פעמיותו של העם הזה, וחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם."
• "תנועות-העל טענו למוצאם האלוהי של בני עמם בתגובת נגד לאמונה היהודית-נוצרית במוצא האלוהי של 'האדם'...בהקשר של הניגוד המוחלט שבין המוצא האלוהי של העם שלך לבין כל העמים הלא-אלוהיים האחרים, נעלמו ההבדלים בין בני העם האינדיבידואלים כלא היו, בין שהיו אלו הבדלים חברתיים, כלכליים או פסיכולוגיים. המקור האלוהי שינה את העם והפכו להמון "נבחר" אחיד של רובוטים יהירים."
• "כוח השכנוע העצום המובנה באידאולוגיות המרכזיות של זמננו אינו מקרי. שכנוע אינו אפשרי ללא פניה אל החוויות או התשוקות, במילים אחרות אל הצרכים הפוליטיים המידיים."
• "ללא ההמונים אין קיום למנהיג."
• "מה שההמונים מסרבים להכיר בו הוא המקריות הגמורה השרויה על המציאות. הם נוטים לאמץ את כל האידאולוגיות מפני שהללו מסבירות עובדות בתור דוגמאות גרידא של חוקים, ומבטלות כל אקראיות על ידי המצאה של כוח מוחלט חובק-כל, האמור להיות שורש כל התקלות. התעמולה הטוטליטרית משגשגת על בריחה זו מן המציאות אל הבדיה, מן המקריות אל העקביות."

המצב האנושי (1958)

דף ציטוטים מורחב – המצב האנושי

• "שום חיים אנושיים, אפילו לא חייו של נזיר המתבודד בטבע הפראי, אינם אפשריים ללא עולם המעיד במישרין או בעקיפין על נוכחותם של בני אנוש אחרים."
• "הצלחנו לרדד את כל הפעילויות האנושיות אל המכנה המשותף של הבטחת צרכי החיים והספקתם השופעת. כל דבר שאנו עושים, אנחנו אמורים לעשות כדי 'להתפרנס'."
• "המלאכה מספקת עולם 'מלאכותי' של דברים, שהוא שונה באופן מובהק מכל סביבה טבעית."
• "אם בני האדם לא היו מובחנים זה מזה - כל יצור אנושי מובחן מכל בן אנוש אחר שישנו, שהיה או שיהיה אי פעם - הם לא היו זקוקים לדיבור או לפעולה כדי שיבינו אותם."

מתוך שיריה

• "מַהוּ אֹשֶׁר, אִם כֵּן?

כְּשֶׁאָדָם שָׁלֵם עִם עַצְמוֹ.

כְּשֶׁכַּף רַגְלוֹ תִּדְרֹךְ

רַק בַּמָּקוֹם הַמְּיֹעָד לוֹ.

עֲבוּרוֹ יְדִיעַת עַצְמוֹ הִיא גְּבוּל וּזְכוּת."

ראו גם

• חנה ארנדט: חצי מאה של פולמוס