פתיחת התפריט הראשי

מרשל רוזנברג

פסיכולוג אמריקאי
מרשל רוזנברג

מרשל רוזנברג (באנגלית: Marshall Rosenberg;‏ 1934 - 2015) הוא פסיכולוג יהודי־אמריקאי.

כלליעריכה

  • "שאלו לפני שאתם מציעים עזרה או עידוד."
  • "דכאון הוא הפרס שאנחנו מקבלים על זה שאנחנו 'טובים'."
  • "דימויי אויב הן הסיבה העיקרית שסכסוכים לא נפתרים."
  • "שמעו את הכאב שלהם, אל תשמעו את האבחון שלהם."
  • "ככל שאנחנו מזדהים עם הצד השני, כך אנחנו מרגישים בטוחים יותר."
  • "מסר קשה לשמיעה הוא הזדמנות להעשיר את החיים של מישהו."
  • "אנשים מחלימים מהכאב שלהם כשיש להם חיבור אמיתי עם אדם אחר."
  • "אנחנו אחראים למה שאנחנו שומעים שאחרים אומרים ולאיך שאנחנו מגיבים."
  • "מה שאחרים עושים עלול להיות הגירוי לרגשות שלנו, אך לעולם לא הסיבה."
  • "אני לא חושב שיכול להיות חיבור אותנטי כשאדם אחד מאבחן את האחר."
  • "חיבור לצורך שאנחנו מנסים לספק כשעשינו את המעשה שאנחנו מצטערים עליו כעת."
  • "פירושים, ביקורת, אבחונים ושיפוטים של אחרים הם למעשה ביטויים מנוכרים של צרכים לא מסופקים."

אמפתיהעריכה

  • "תרגמו כל שיפוט עצמי לאמפתיה עצמית."
  • "אמפתיה נמצאת ביכולת שלנו להיות נוכחים בלי דעה."
  • "אמפתיה נותנת לנו את היכולת ליהנות מכאבו של אחר."
  • "אמפתיה היא הבנה מכבדת של מה שאחרים חווים."
  • "הבנת הצרכים של האחר לא כרוכה בוויתור על הצרכים שלך."
  • "באמפתיה אנחנו לא מכוונים, אנחנו עוקבים. אל תעשו משהו, תעמדו שם."
  • "הנוכחות שלך היא המתנה היקרה ביותר שאתה יכול להעניק למישהו אחר."
  • "להיות מסוגלים לשמוע את הרגשות והצרכים שלנו ולגלות להם אמפתיה יכול לשחרר אותנו מדכאון."
  • "פעמים רבות, במקום להציע אמפתיה, יש לנו דחף חזק לתת עצה או עידוד ולהסביר את העמדה או הרגש שלנו."

כעסעריכה

  • "בשורש של כל התקף כעס ומאבק כוח יש צרכים לא מסופקים."
  • "סיבת הכעס היא בחשיבה שלנו – במחשבות של אשמה ושיפוט."
  • "מאחורי מסרים מאיימים נמצאים אנשים שמבקשים מאיתנו למלא את צורכיהם."
  • "אנחנו אף פעם לא כועסים בגלל משהו שאחרים אומרים או עושים. זאת החשיבה שלנו שגורמת לנו לכעוס."
  • "כעס יכול להיות קריאת השכמה נפלאה כדי לעזור לנו להבין מה אנחנו צריכים ומה אנחנו מעריכים."
  • "אם אנחנו מבקשים לבטא כעס באופן מלא, הצעד הראשון הוא להפריד את האדם השני מכל אחריות לכעס שלנו."
  • "כעס הוא סימן שאנחנו מוסחים על ידי חשיבה שופטת או מענישה, ושאנחנו מתעלמים מצורך יקר שלנו."
  • "כעס, דכאון, אשמה ובושה הם התוצרים של החשיבה הנמצאת בבסיס כל האלימות בעולמנו."