משה בן-שאול

משה בן-שאול (1930–2007) היה משורר, סופר ועורך ישראלי.

"העיר מדברת בערב מתוך עננים נודדים."

מתוך שיריו

• "מה הן המילים – אם לא לזכור."
• "קח לך מעט נחמה. הם מסתכלים בך."
• "אל תתביישי. עיניך ערומות עכשיו."
• "דברי אלי אישה יפה ללא מילים."
• "שם כתבו לבד ובלעדיך שירים ללא שורות."
• "העיר מדברת בערב מתוך עננים נודדים."
• "השמש בערפל יורדת, מתוורדת, זה סער העולם."
• "היכן שציירתי אותך ועל פטמותייך אור דבשי, ופי באור ודבש."
• "חולף בי לילה שהיה כאב – סוף היאוש, ראשית תקווה."
• "כדאי להיכנס מתחת לשמיכה, ולהגיד שלא ידענו, איך באה לתוכנו השמחה."
• "ידה לא נוגעת בידי ורק הציפורן גולשת על הברך ודיבורנו האילם נגמר בתחנה."
• "הנה חולפים כציפורים שיכורות, חייך המתחלפים בחיים שבראת אותם."
• "רק השירים הם אינסוף, המולקולות הזעירות האלה בממלכת האגרוף."

אמרותיו

• "שיר נכתב כך כשהמשורר נמצא עם עצמו. זה לא דבר פומבי. זו עשיית מוזיקה נפשית, כשהיא עם עצמי. בדרך כלל התוצאה שכל השירים שכתבתי הם 'לבדי'. גם השמחה היא תמיד לבדה."
• "אני כותב על הזיכרון ועל השכחה. ואני יודע שטוב לזכור את השכחה, וטוב לשכוח את הזיכרון."

נאמר עליו

• "משה היה מסוג המשוררים שהתחדשו בהתמדה. משיר לשיר, מספר לספר." ~ רפי וייכרט
• "מגעו של בן-שאול עם התרבות הצרפתית לא היה מעולם פלירט בן־חלוף, אלא בחירה ממשית במולדת שנייה. עולם שלם שנפתח ל'אני' מהקשר תרבותי אחר." ~ רן יגיל