עיר
דפוס התיישבות אנושי המאופיין בריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח
עיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח.
כללי
עריכה- "בעיר הגדולה ביותר, אתה אלמוני ביותר." ~ אברהם חלפי
- "הטיט הקשה שממנו נבנות הערים." ~ ברטולט ברכט
- "עשו נא חסד עם העיר הזאת, אמרו מילה חמה אליה." ~ מאיר ויזלטיר
- "עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר." ~ ישו, הבשורה על פי מתי, פרק ה', פסוק 14
- "הָעִיר הַבְּנוּיָה נִתְנַשְּׁמָה אֶל הַבֹּקֶר, כְּמוֹ אִשָּׁה מְיֻחֶמֶת אֶל גֶּבֶר יָפֶה." ~ דוד אבידן
- "עכשיו שחורף, והאור אצור בעננים, קב של חסד נופל על העיר." ~ שמעון אדף
- "אתה יכול לראות יותר בעיר הגדולה, אבל לשמוע יותר בעיר הקטנה." ~ ז'אן קוקטו
- "בעיר בה אהבתי כרוח פרצים מחלון אל חלון, אין אבנים היוליות, אין קרקע בתולה." ~ דוד רוקח
- "אחת ההשפעות הפסיכולוגיות המרכזיות של העיר היא האופן בו היא משפיעה על יחסינו עם בני אדם אחרים." ~ צ'ארלס מונטגומרי, 'עיר מאושרת'
- "תחום החיים של העיר הקטנה מוגבל בעיקרו של דבר בתוכה ולמענה. מנגד, המאפיין של העיר הגדולה הוא שהחיים הפנימיים שלה שוטפים בגלים על פני אזור לאומי ובינלאומי רחב." ~ גאורג זימל
- "ניתן לומר שהמע"ר (מרכז עסקים ראשי) מייצג את תמצית החיים העירוניים, משום שהוא מקום המפגש הראשי לתושבי העיר, אזור קומוניקציה מירבית בין אנשים ומוסדות, היוצרת את עיקר חיותה של העיר."[1] ~ אריה שחר
בשבחי העיר
עריכה- "הרחוב הוא בית נכות נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להכנס אל אוצריו." ~ שלמה טנאי
- "רצונם העז של אנשים להתבונן בפעילות ובאנשים אחרים ניכר ללא הרף בערים בכל מקום ומקום." ~ ג'יין ג'ייקובס
- "מכוניות, משרדים, עורכים מלחמות, גוררים, חוק הוא חוק. אם נגיע – לא רחוק. עולם כמנהגו." ~ אהרן אלמוג
- "המהפכה התעשייתית ותהליך העיור אפשרו לנו הרבה יותר פרטיות ומרחב. הבתים צפופים פחות, ולרובנו יש יותר פרטיות מול המשפחה, השכנים ובכלל. העיר הגדולה מספקת לנו אנונימיות." ~ מיכאל בירנהק
- "ראש הממשלה – הוא יכול בעיקר להרע, על ידי החלטות שגויות, אבל ממש יתקשה להשפיע על הדברים שעוזרים לכל אחד מאיתנו לחיות חיים טובים ומאושרים יותר ביום יום, ודאי בטוח הקצר. ריאות ירוקות, חינוך טוב, בריכות ציבוריות וחופי ים מטופחים, תרבות מקומית, ואפילו תעסוקה – דברו עם ראש/ת העיר שלכם." ~ מיכל חמו לוטם
- "היום הזהות שלנו מעוצבת על ידי המקומות שאנחנו באים מהם, או אלה שבחרנו לחיות בהם ופחות על ידי הפילוסופיה הפוליטית שלנו. מי אני, מאיפה באתי, איפה אני גר היום הפכו לרכיבים יותר חשובים בזהות שלנו מאשר התפיסה החברתית שלי. העלייה של הזהות האינדיבידואלית בפוליטיקה משנה את כללי המשחק הפוליטי וגם כאן ערים ישחקו תפקיד משמעותי. אני לונדוני, את תל־אביבית, הוא ירושלמי והיא ממנצ'סטר." ~ אייבור וולס
- "עכשיו כשיהא הירשלי מסתכל במפת הארץ, מחפש שם בין כל העיירות, הקטנות עם הגדולות, לא ימצא את קבציאל, ואפילו אם יחפשנה בנרות; ולשעבר, בימי ילדותו, היה סבור, כתולעת זו שבתוך החזרת, שאין כקבציאל עיר־חמדה טובה בכל העולם; היא מקום הישוב וטבור הארץ, ומחוצה לה מדבר שממה, מקום תנים וחיות רעות. בני אדם בעלי צורה ועם סגולה אינם אלא כאן, בקבציאל בלבד." ~ מנדלי מוכר ספרים, בעמק הבכא
ביקורת העיר
עריכה- "בני אדם לא נועדו להצטופף בתלי נמלים, אלא להתפזר על פני האדמה שאותה יעבדו. ככל שירבו להצטופף כך יסתאבו... מכל בעלי החיים האדם הוא הפחות מוכשר לחיי עדר. בני אדם הדחוסים ככבשים יגוועו כולם תוך זמן קצר... הערים הנן תהום פעורה עבור המין האנושי." ~ ז'אן-ז'אק רוסו, אמיל או על החינוך, ספר א'
- "הבסיס הפסיכולוגי שעליו מושתת הטיפוס של היחיד תושב המטרופולין הוא העלייה של הפעילות העצבית, הנובעת מן התחלופה הבלתי פוסקת של גירויים פנימיים וחיצוניים... ניגוד ניכר לחיי העיר הקטנה והכפר, שבהם קצב החיים והדימויים החושיים והרוחניים איטיים יותר וסדירים יותר מאלה שבעיר ומתנהלים מכוח ההרגל." ~ גאורג זימל
- "את הולכי הרגל יש לאהוב. הולכי הרגל מהווים את חלקהּ הגדול של האנושות. יתר על כן – את החלק הנעלה שלה. הולכי הרגל יצרו את העולם... וכשהכול היה מוכן, כשכוכב הלכת שלנו קיבל מראה פחות או יותר מסודר, הופיעו הנהגים. יש לציין שגם את המכונית המציאו הולכי הרגל. אבל הנהגים משום מה מייד שכחו את זה. הם התחילו לדרוס את הולכי הרגל הנבונים ורכי המזג. הרחובות, שבנו הולכי הרגל, עברו לשליטת הנהגים. הכבישים הוכפלו ברוחבם, המדרכות הוצרו עד לרוחבה של חפיסת סיגריות. והולכי הרגל התחילו להיצמד בבהלה אל קירות הבתים. בעיר גדולה הולכי הרגל מנהלים חיים מלאי סבל. בשבילם הנהיגו מֵעֵין גטו תחבורתי. מרשים להם לחצות את הרחובות רק בצמתים, זאת אומרת דווקא במקומות שבהם התנועה ערה ביותר ושבהם ניתן לנתק את חוט־השערה, שעליו תלויים בדרך כלל חייו של הולך הרגל, בדרך הקלה ביותר." ~ אילף ופטרוב
מקורות יהודים
עריכה- "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ." ~ ספר בראשית, פרק יא, פסוק ד
- "הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה" ~ ספר חבקוק, פרק ב, פסוק יב
- "אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה? כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים. פָּחוֹת מִכָּאן הֲרֵי זֶה כְּפָר." ~ משנה, מסכת מגילה, פרק א'
- "אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים" ~רבי עקיבא, תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיב, עמוד א
- "אל תדור בעיר דריש מתא אסיא" תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיג, עמוד א (אל תגור בעיר שרופא עומד בראשה)
- "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא." ~ ספר קהלת, פרק ט, פסוק יד
- "כרך גדול של רומי והויא תלת מאה פרסה על תלת מאה פרסה ויש בה שס"ה שווקים כמנין ימות החמה וקטן שבכולם של מוכרי עופות והויא ששה עשר מיל על עשר מיל ומלך סועד בכל יום באחד מהן והדר בה אף על פי שאינו נולד בה נוטל פרס מבית המלך והנולד בה אף על פי שאינו דר בה נוטל פרס מבית המלך." ~ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו, עמוד ב
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מתוך המאמר : "מרכז העסקים הראשי של תל אביב - יפו", מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל, ו', 1968