משחק ומציאות
משחק ומציאות (באנגלית: Playing And Reality) הוא ספר מאת הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט (Donald Winnicott). הספר יצא לאור בעברית ב־1995.
- "חוויה תרבותית ראשיתה בחיים יצירתיים, המתגלים לראשונה במשחק."
- "יכולים אנו לרחוש במשותף כבוד לחוויה אשלייתית."
- "המשימה האנושית המתמדת לשמור שהמציאות הפנימית והמציאות החיצונית יהיו נפרדות, ועם זה קשורות בקשר גומלין."
- "בתחילה מעניקה האם לתינוק, מתוך התאמה של כמעט מאה אחוזים, את ההזדמנות לאשליה שהשד שלה הוא חלק מן התינוק."
- "היא נותנת את שדיה ואת הכמיהה הפוטנציאלית שלה להיניק. התאמתה של האם לצורכי התינוק, כשהיא טובה דיה, נוטעת בו את האשליה שיש מציאות חיצונית התואמת את יכולתו שלו ליצור."
- "מעברו של התינוק ממצב של מיזוג עם האם אל מצב של יחס אל האם כדבר חיצוני ונפרד."
- "המשחק מרגש במידה עצומה... יחסי הגומלין שבין מציאות נפשית אישית ובין החוויה של שליטה באובייקטים ממשיים."
- "המשחק הוא חוויה, חוויה יצירתית תמיד, שהוא חוויה ברצף מרחב־זמן, צורה יסודית של לחיות."
- "במשחק, ובמשחק בלבד, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה, ורק בהיותו יצירתי מגלה היחיד את העצמי."
- "אפשר לראות בחוט הרחבה של כל שיטות התקשורת האחרות. החוט מחבר... יש לחוט משמעות סמלית לכל אדם." ~ עמ' 51
- "אנו מסתכלים בחשד בכל תיאוריה של סכיזופרניה המנתקת את הנושא מבעיות החיים הרגילים ומכל מה שהוא אוניברסלי בהתפתחות אינדיווידואלית בסביבה נתונה. אדרבא, אנו רואים את החשיבות החיונית של תנאי הסביבה, בייחוד בראשית החיים הינקותיים של האדם." ~ עמ' 90
- "לא אתה הוא שסיפרת זאת למישהו; אני הוא שרואה נערה ושומע נערה מדברת בשעה שעל הספה שלי נמצא בעצם גבר. המשוגע הוא אני עצמי." ~ עמ' 96
- "אחרי להיות – לעשות, ולהיות מי שעושים לו. אבל תחילה, להיות." ~ עמ' 105
- "אם רק נמתין, יבוא המטופל לכלל הבנה מתוך יצירתיות ובחדווה עצומה, והיום אני נהנה מן החדווה הזאת יותר משנהניתי אז מן התחושה שאני פיקח." ~ עמ' 106
- "האנליזה הייתה מהנה כל זמן שנמשכה. אילו יכלה פסיכואנליזה להיות דרך חיים, אפשר היה לומר על טיפול כזה שמילא את ייעודו. אבל פסיכואנליזה אינה דרך חיים. כולנו מקווים שהמטופלים שלנו יסיימו את הטיפול וישכחו אותנו, ויגלו שהחיים עצמם הם הטיפול בעל המשמעות." ~ עמ' 107
- "במפת הנפש שלו לא הקצה פרויד מקום לחוויית דברים תרבותיים... אולי לא הרחיק עד כדי לומר לנו היכן מקומה של החוויה התרבותית בנפש." ~ עמ' 114
- "בכל תחום של התרבות, אי-אפשר להיות מקורי אלא על יסוד מסורת." ~ עמ' 117
- "אפשר להאכיל תינוק בלי אהבה, אבל אי-אהבה או טיפול לא-אישי אין ביכולתם ליצור ילד-אדם אוטונומי חדש. במקום שיש אמון ומהימנות, שם יש מרחב פוטנציאלי."~ עמ' 125
- "מה רואה התינוק כשהוא מסתכל בפני האם?... התינוק רואה את עצמו... האם מסתכלת בתינוק, ומראה פניה קשור למה שהיא רואה שם."~ עמ' 129
- "ההתפסה [apperception] היצירתית היא הגורמת לאדם, יותר מכל דבר אחר, להרגיש שהחיים ראויים לחיותם."
- "כניעות נושאת עמה הרגשה של חוסר תועלת לאדם, והיא קשורה לרעיון ששום דבר אינו חשוב ושהחיים אינם ראויים לחיותם."
- "כמות מסוימת של מדע נדרשה קודם שיכלו גברים ונשים להיות ליחידות מגובשות במונחי זמן ומרחב, לחיות באורח יצירתי ולהתקיים כיחידים. נושא המונותאיזם קשור להופעת שלב זה בתפקוד הנפשי האנושי."
- "האם מסתכלת בתינוק, ומראה פניה קשור למה שהיא רואה שם. אבל יש תינוקות רבים הנאלצים להתנסות פרק זמן ארוך בחוויה שבה אין הם מקבלים בחזרה את מה שהם נותנים; הם מסתכלים ואינם רואים את עצמם."
- "כשאני מסתכל אני נראה, משמע אני קיים."
- "הרגשת ממשות היא יותר מהתקיימות; פירושה מציאת דרך להתקיים בתור עצמך, ולהתייחס אל אובייקטים בתור עצמך, ולהיות בעל עצמי, אשר אל תוכו אפשר להתכנס לשם התרגעות."
נאמר עליו
עריכה- "הספר מחולק לפרקים ואפשר לומר שכל פרק הוא מסע בפני עצמו, שמתבצע בו מהלך חווייתי ואינטלקטואלי, שבנוי באופן לוגי, בלי לאבד אפילו במעט מהיסודות החווייתיים, השיריים. כל הפרקים – אותם מסעות – גם יחד, בונים מהלך אחד גדול, ובו מוטמעים מהלכים נוספים פנימיים." ~ איה מינסטר