נאוה סמל

נאוה סמל (15 בספטמבר 1954 - 2 בדצמבר 2017), סופרת, מחזאית ומתרגמת ישראלית.

מתוך כתביה

״באדמה נחים כל האנשים המתים שאהבנו ואנחנו עדיין אוהבים. כולם קרובים אלייך ודוחפים אותך למעלה. הם שיתנו לך את הכוח לעוף.״
"כשם שהוא מקמץ בדיבור, כך הוא נדיב במעשים."
"אנשים מעודדים את עצמם באינסוף דרכים."
"ההמתנה למכה גרועה לפעמים מהמכה עצמה."
"אבן מוטלת לבריכת מים שקטים ויוצרת מעגלים."
"אולי מה שבעינינו הוא כלא, הוא דווקא החירות המוחלטת?"
"עכשיו אני לומד להעריך את שלל האוצרות הפזורים בעולם."
"רחמים עצמיים הם מותרות, ומעורבות אישית רק מחבלת בחקירה. יעשה את הנדרש, אך לא מעבר לזה."
"אולי שם יצליח לגלות משהו על עצמו, משהו שאי אפשר לגלות בקרבתנו."
"צריך להתרחק הרבה כדי להתקרב מעט, אני אומרת לעצמי."

״כשאני כותבת אני צופה בחלון של עצמי, ומנסה לגלות אדם משתנה מול העולם המשתנה.״
"סיפור שיוצא מרשות היחיד מקבל צורות רבות."
"אני רוצה להיות כמו כולם אך הכתיבה שלי רוצה אחרת, ואני לומדת לקבל את זה."
"זה הדהים גם אותי. אני הופתעתי ממה שיצא."
"בארץ הקולקטיב המחושק גם האהבה הייתה עניין ציבורי."
"כמעט שאיני מפרסמת דבר בין היצירות. מפני שאני זקוקה לזמן להתבוננות."
"מרגרט אטווד, הסופרת הקנדית שמחברת בעזרת דמיון נועז בין פנטזיה, מיתוסים ומציאות ופורצת בכל ספר שלה את הגבולות."
"אני מקווה ש'דת האנשים ההגונים' תנצח את כל הדתות האחרות. זה מתחיל ונגמר בכך שאתה מסתכל על האחר ורואה בו את עצמך."

ערך בוויקיפדיה: נאוה סמל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נאוה סמל