דת

מערכת אמונות, מסורות ומנהגים עבור קבוצה או קהילה

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא דת.


כללי עריכה

  • "אלוהים הוא לא בן דת כלשהי." ~ מוהנדס קרמצ'נד גאנדי
  • "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." ~ עמנואל קאנט
  • "יש רק דת אחת, למרות שיש לה מאה גרסאות." ~ ג'ורג' ברנרד שו
  • "הדת בכללה מתפקדת בתור תיאטרון רב עוצמה המוסיף צבע ועומק לחיינו." ~ תמר רוס
  • "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ וולטיר
  • "הדתיות היא עמדת התייחסות לעולם שכרוכה בפליאה וביראה, אפילו ביראת כבוד או יראת קדושה."[1] ~ רוברט אלבין
  • "דָּתוֹת צוֹמְחוֹת מִדֶּשֶׁן הֱיוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ מְאֹהָבִים, כָּל כָּךְ שְׁבִירִים." ~ מאיר ויזלטיר
  • "לכל תנועה דתית, ולמעשה לכל אדם דתי, הזיכרון הוא עקרון מרכזי בארגון החיים הפרטיים והחברתיים." ~ מיכאל פייגה
  • "האמונה הטפלה היא הדת של רפי השכל." ~ אדמונד ברק
  • "הדת או שעושה אנשים חכמים ומוסריים, או שגורמת להם לטעון בצורה שקרית לדברים הללו." ~ ויליאם הזליט
  • "רק אהבת המולדת או הדת יכולות להמריץ לאורך זמן את כלל האזרחים לחתור למטרה אחת." ~ אלכסיס דה טוקוויל
  • "מנהיגינו עושים שימוש בדת לצורכיהם במקום שהדת תשתמש בהם לצרכיה." ~ מישל דה מונטן, "מסות" (ספר 2, פרק 12)
  • "דתנו מיועדת לשרש את הרוע מקרבנו, אך בניגוד לזאת אנו עושים בה שימוש כדי לכסותו, לדרבנו ולטפחו בתוכנו." ~ מישל דה מונטן, "מסות" (ספר 2, פרק 12)
  • "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, האמת שבכל הדברים." ~ גיאורג וילהלם פרידריך הגל
  • "כמה מתחשב מצד אלוהים לארגן את העניינים כך שבכל מקום שיצא לך להיוולד הדת המקומית תמיד מתבררת להיות האחת האמיתית." ~ ריצ'רד דוקינס
  • "דת במינונים קיצוניים מוציאה את הרע מהאדם... אני מאמין בדת במנות קטנות. באפשרות לא להוציא את המפלצת מהאדם ובעת ובעונה אחת לעדן אותו, ללטש אותו, להוציא ממנו את הטוב שבו." ~ מיכה גודמן

אמירות בעד הדת עריכה

 
סמלי דתות שונות. מלמעלה נגד כיוון השעון: יהדות, נצרות, טאואיזם, הינדואיזם, בודהיזם ואסלאם
  • "ג'נטלמנים מאז ולעולם מתונים הם בדתם יותר מפשוטי העם שכן תבונתם רבה יותר." ~ ג'ון סלדן
  • "אין בנמצא דת ללא מסתורין." ~ פרנסואה רנה דה שאטובריאן
  • "הדת היא הכוח היחיד שבפניו אנו יכולים להתכופף מבלי להתבזות." ~ פרנסואה רנה דה שאטובריאן
  • "הרשו נא לי לתת לכם הגדרה של המוסר: טוב לקיים ולקדם את החיים, ורע להשחיתם ולהרוס אותם. זהו מוסר עמוק ואוניברסלי בעל משמעות דתית. המוסר הוא דת." ~ אלברט שווייצר
  • "אמת ואהבה הן בחינת גוף ונשמה של הדת." ~ רבינדרנת טאגור
  • "יש דברים שאנו מקבלים אותם מבחוץ ומסגלים אותם לעצמנו בתורת בעלות, אולם בהתבוננות הדתית נהפוך הוא – כאן נכנסים אנו לתוך תוכה של אמת גדולה, התובעת בעלות עלינו." ~ רבינדרנת טאגור
  • אמנות היא ביטוי הכלליות באישיות, אבל הדת בגילוייה החיצוניים היא אמנות נשמת האדם." ~ רבינדרנת טאגור
  • "הדתות הגדולות שומרות על מרכזיותן בתרבות משחר קיומה ועד היום, משום שהן מבטאות אינסטינקט אנושי קדום שמוביל לנכונות לקבל ללא ערעור סמכות על־אנושית, בתמורה לחיים של תוכן ומענה לתהיות ראשוניות וקיומיות. האמונה הדתית משקפת צורך אנושי עמוק, ולא במקרה הדתות הגדולות הן המוסדות מאריכי הימים ביותר של האנושות." ~ אהוד ברק

אמירות נגד הדת עריכה

  • "ברור, הרבה אנשים מאמינים באלוהים. הרבה אנשים גם האמינו פעם שהעולם שטוח." ~ ג'ודי פיקו
  • "ניתן להשוות את הדת לנוירוזה ילדותית." ~ זיגמונד פרויד
  • "הדת התחילה כשהנוכל הראשון פגש את הטיפש הראשון." ~ וולטר
  • "הדת היא הווירוס המחשבתי הגדול מכולם." ~ ארתור סי קלארק
  • "הדת אינה אלא אשליה הנישאת על גבם של בני אדם." ~ ויקטור הוגו
  • "רוב הדתות מיוסדות על פחדם של הרבים ופיקחותם של המעטים." ~ סטנדל
  • "הדתות הן האגדות הגדולות ביותר של תודעתנו." ~ ג'ורג' סנטיאנה
  • "פחד מפני כוח בלתי נראה, שהנפש בודה, או מדמיינת מתוך סיפורים המותרים בציבור – דת; אם לא מותרים – אמונה טפלה. וכאשר הכוח המדומיין הוא באמת כמו שאנו מדמים אותו – דת אמת." ~ תומאס הובס, "לוויתן"
  • "כה קל הוא למשוך בני אדם להאמין לכל דבר מפי האנשים שזכו לאמונם, אשר בדרכי נועם ובזריזות לשון ישתלטו על הפחד והבורות שלהם. לכן, בכל מקום דאגו המייסדים והמחוקקים הראשונים של המדינות – שתכליתם לא הייתה אלא לשמור על בני העם שיהיו צייתנים ויחיו בשלום – ראשית להטביע בנפשם של בני העם אמונה שאותם צווים שהם נתנו אין לחשוב אותם כפרי המצאתם אלא כנובעים מגזירותיו של איזה אל." ~ תומאס הובס, "לוויתן", חלק ראשון, פרק י"ב
  • "מדוע רואים לעתים קרובות כל כך את האדוקים כה קשוחים, כה רגזנים, כה בלתי חברותיים? משום שהם כפו על עצמם משימה שאינה טבעית להם. הם סובלים, וכאשר סובלים – מנסים לגרום גם לאחרים סבל." ~ דני דידרו, "אחיינו של ראמו"
  • "כל הדתות הן באותה המידה נשגבות בעיני הבור, שימושיות בעיני הפוליטיקאי ומגוחכות בעיני הפילוסוף." ~ לוקרטיוס
  • "הדת היא אנחת היצור המדוכא, הלב בעולם חסר לב, והנשימה בתנאי חוסר נשימה. הדת היא האופיום להמונים." ~ קרל מרקס
  • "מנעו ממני כל ידיעה וכל עניין שאינו נכנס בכלל לימוד התורה... כל לימודיי היו עניינים שהטילו אחרים עליי ולא שבחרתי אני בהם בחפץ לב." ~ משה לייב ליליינבלום, כתבים אוטוביוגרפיים
  • "דת היא עלבון לכבוד האנושות. איתה ובלעדיה, אנשים טובים עושים מעשים טובים ואנשים רעים עושים מעשים רעים, אבל כדי שאנשים טובים יעשו מעשים רעים, צריך את הדת." ~ סטיבן ויינברג
  • "הדת היא כספו המזויף של הייאוש." ~ מוריס שאפלן
  • "כל הדתות מרושעות, כולן מבוססות על דם; כיוון שכולן מבוססות בעיקרון על העלאת קורבן. זאת אומרת, ההקרבה הנצחית של האנושות בשביל הנקם שאינו יודע שובע של האלוהי." ~ מיכאיל באקונין
  • "כל הדתות הן אותו הדבר: דת היא בבסיסה אשמה, עם חגים שונים." ~ קייטי לדמאן
  • "דת, אפילו אם היא קוראת לעצמה דת האהבה, חייבת להיות קשה ובלתי אוהבת לאלו שלא שייכים אליה." ~ זיגמונד פרויד
  • "באמריקה יש חופש דת, אבל אני לא בטוח איזו דת היא חופשית."
  • "בשביל אנשים מסוימים הדת מרפאת את הנשמה, בשביל אחרים היא מרעילה את המוח." ~ קרל סייגן
  • "אני משוכנע כי דתות עושות נזק בדיוק כמו שהן לא נכונות." ~ ברטראנד ראסל
  • "הדת היא משהו שנשאר מהילדותיות האינטליגנציה שלנו; היא תיעלם ברגע שנאמץ את המדע וההיגיון כמדריכנו." ~ ברטראנד ראסל
  • "לדת לא מגיע יותר כבוד מאשר ערימת זבל." ~ מארק טוויין
  • "כפירה היא חייה של הדת. אמונה גורמת לכפירה. אין כופרים בדת מתה." ~ אנדרה סוארה
  • "ככל שבמדובר בבולשיט אתה חייב לעמוד ביראת כבוד אל מול האלופה של כל הזמנים בהבטחות שקריות וטענות מופרזות: הדת, שום תחרות." ~ ג'ורג' קרלין
  • "הדת היא שנאה, הדת היא חרדה, הדת היא מלחמה, הדת היא זנות, הדת היא תועבה, הדת היא זונה." ~ סולן להקת המטאל סלייר טום אראיה
  • "הדת היא אשליה שלוקחת את כוחה מכך שהיא פונה אל האינסטינקטים הבסיסים של יצרנו." ~ זיגמונד פרויד
  • "בכל מה שקשור לדת של ימינו, היא כל כך מזויפת... הדת היא כולה הונאה." ~ תומאס אדיסון
  • "חלק מכם אומרים שהדת עושה אנשים מאושרים. כך גם גז צחוק." ~ קלראנס דראו
  • "אני לא חושב שהסיבה האמיתית שאנשים מקבלים את הדת קשורה לטיעונים. הם מקבלים את הדת על בסיס רגשי. לרוב אומרים לאנשים שזה דבר רע מאוד לתקוף את הדת כי הדת עושה אנשים מוסרים. כך אמרו לי; ועדיין לא שמתי לב לזה." ~ גלילאו גליליי
  • "דת היא רעל." ~ מאו דזה-דונג
  • "כשאלוהים עצמו לא יהיה קיים, הדת תהיה עדיין אלוהית וקדושה." ~ שארל בודלר
  • "אמונה היא בּוּרוּת מלאת תקווה."
  • "הדת נדרשה עבור הנבערים מדעת והחכמים האמינו בה, ובכך היא אינה דומה לדבר מודע." ~ ז'וזף דה מסטר
  • "וביום השמיני אמר אלוהים: 'אוקיי מרפי, קח פיקוד'." ~ ג'ורג' קרלין
  • "אם אלוהים באמת היה רוצה שנשמור מצוות, הוא היה מתאים אותן לבני אדם." ~ לאונרד כהן
  • "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ שלום חנוך
  • "הדת נחשבת בעיני ההמונים כנכונה, בעיני הפיקחים כשקרית ובעיני המנהיגים כמועילה." ~ מיוחס לסנקה
  • "תודה לאל, אני אתאיסט." ~ לואיס בוניואל
  • "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ היינריך היינה
  • "הומור ודת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת." ~ מילן קונדרה
  • "הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא." ~ ראלף וולדו אמרסון

לב טולסטוי עריכה

 
"מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות."
  • "האמונה היא כוח החיים."
  • "רע לאדם אשר אין לו דבר למות למענו."
  • "הוטבלתי וחונכתי כבן לדת נוצרית פרבוסלבית. הורו לי את האמונה הזאת מילדותי, ובכל שנות בחרותי ונעוריי. אך כאשר בהיותי בן שמונה עשרה סיימתי את שנת הלימודים השנייה באוניברסיטה, כבר לא האמנתי בדבר ממה שלימדוני."
  • "בני אדם חיים כמו שחיים כולם, וכולם חיים בהתבסס על יסודות שלא זאת בלבד שאין להם שום דבר מן המשותף עם עיקרי האמונה, אלא על פי רוב הם הפוכים בתכלית. עיקרי האמונה אינם חלק מהחיים."
  • "כאז כן היום, הכרה ודבקות מוצהרות בפרבוסלביות אפשר למצוא על פי רוב בבני אדם קהי תפיסה, אכזריים ולא מוסריים, הרואים את עצמם כחשובים מאוד. ואילו חוכמה, הגינות, יושר, טוב לב ומוסריות מצויים על פי רוב בבני אדם שמעידים על עצמם כמי שאינם מאמינים."
  • "אמונה שאדם קיבל מתוך אמון והוסיף להחזיק בה תחת לחץ חיצוני, מתמוססת מעט מעט בהשפעת ידע וניסיון חיים הנוגדים את האמונה, ולעתים קרובות מאוד האדם חי שנים ארוכות ומדמה לחשוב שהאמונה שנמסרה לו מילדות שלמה בקרבו, אף שמזמן לא נותר ממנה זכר."
  • "המקום שחשב שיש בו אמונה כבר מזמן ריק ממנה, ולכן המילים שהוא אומר, וההצטלבויות, והקידות שהוא קד בשעת עמידתו בתפילה הנָּן פעולות שאין בהן כל טעם. משהכיר בחוסר הטעם שבהן, לא היה מסוגל עוד להמשיך בכך."
  • "כך קרה וכך קורה, אני סבור, לרובם המכריע של בני אדם... כוונתי לבני אדם הדוברים אמת בלבבם, ולא לאלה שעושים את עצם נושא האמונה אמצעי להשגת מטרות ארעיות כלשהן."
  • "הפסקתי להאמין במה שניטע בי מילדות, אבל האמנתי במשהו. במה האמנתי, בשום אופן לא הייתי יכול לומר זאת. האמנתי באלוהים, או ליתר דיוק, לא שללתי את קיומו של אלוהים, אבל איזה אלוהים, לא הייתי יכול לומר זאת. לא שללתי גם את ישו ואת תורתו, אך במה גלומה תורתו – גם זאת לא יכולתי לומר."
  • "היום, כשאני נזכר באותה עת, אני רואה בבירור שאמונתי... האמיתית היחידה באותה עת הייתה אמונה בשכלול עצמי. אולם במה גלום השכלול העצמי ומטרתו מהי, לא הייתי יכול לומר זאת. התאמצתי להשתכלל מבחינה רוחנית – למדתי כל מה שהיה לאל ידי ללמוד ומה שהחיים כיוונו אותי אליו; התאמצתי לשכלל את כוח רצוני – קבעתי לעצמי כללים שהשתדלתי לנהוג לפיהם."
  • "הכול התחיל, כמובן, בשכלול עצמי מוסרי ורוחני, אך עד מהרה החליף אותו שכלול באשר הוא, כלומר, רצון להיות טוב יותר לא בעיני עצמי ובעיני אלוהים, אלא רצון להיות טוב יותר בעיני אנשים אחרים."
  • "אמרתי לעצמי, בסדר, אתה תהפוך להיות מפורסם יותר מגוגול, או פושקין, או שייקספיר או מולייר, או מכל הסופרים בעולם, ואז מה? ולא מצאתי תשובה לכך."
  • "כל עוד האמנתי שיש משמעות לחיים, אף כי לא ידעתי להגדירה, ההשתקפות של החיים בשירה ובאמנות העניקה לי הנאה. נעים היה להסתכל על החיים דרך מבטה של האמנות."
  • "האם ישנה איזושהי משמעות לחיים שהמוות המחכה לי לא יהרוס אותה?"
  • "מהי המשמעות שמיליוני בני אדם רגילים שחיים היום וחיו בעבר נתנו לחייהם?"
  • "הייתי מוכן עתה לקבל על עצמי כל אמונה בתנאי שלא תסתור את ההיגיון, והתחלתי ללמוד מספרים על בודהיזם ועל אסלאם ויותר מכול על הנצרות."
  • "בניגוד אלינו, שככל שאנו חכמים יותר, כך הבנתנו את משמעות החיים פוחתת, ואנו רואים את הסבל והמוות כרוע אירוני, האנשים הללו חיים וסובלים, והם מתייחסים לסבל ולמוות בשלווה."
  • "אין זה משנה מהן התשובות שהאמונה מספקת, כשלעצמה היא מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות."
  • "באמונה בלבד נמצא את המשמעות והאפשרות לחיות."
  • "אמונה פירושה הייתה ידיעת משמעות החיים."
  • "אהבה אנושית עלולה להפוך מאהבה לשנאה; אהבה אלוהית איננה משתנה."
  • "הוא לא יושג בשכל, אלא יושג בחיים." ~ הבונה החופשי בשיחה עם פייר על אלוהים.
  • "השתדל במחשבות רבות על המוות להגיע לידי כך, שהמוות לא יהיה עוד בעיניך אויב נורא, אלא רע וידיד הבא לפדות מענות-חיי-העולם-הזה את הנפש היגעה במעשים טובים ולהוליכה אל מקום מתן-שכרה ומנוחתה." ~ הבונה החופשי לפייר על מידת "אהבת המוות"
  • "אם נתחיל אנו לדון ולהתדיין בכל דבר, אז לא יישאר שום דבר קדוש. אז נאמר שאין אלוהים, שאין כלום..."
  • "שים-לב אל עצמך, שים כבלים על רגשותיך, וחפש את האושר לא בתאוותיך, אלא בלבך פנימה. מעיין-הישועה לא מחוצה לנו, כי אם בתוכנו."

ארתור שופנהאואר עריכה

 
"את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות"
  • "הידע והדת לא מסתדרים ביחד."
  • "המוסר האמיתי אינו זקוק לדת."
  • "הדת מציגה את הפילוסופיה באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים."
  • "הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית."
  • "בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן."
  • "את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות."
  • "כמו שהניסיון לכפות אהבה יוצר שנאה, הניסיון לכפות דת יוצר כפירה."
  • "בדת היהודית והנוצרית אין זכויות לַחַיות."
  • "לומר כי היקום הוא אלוהים, רק משנה את המילים, אך לא מסביר את הדברים."
  • "הידע חזק מן האמונה, והפילוסופיה חזקה מן הדת."
  • "הדת היא מלאכת מחשבת של אימון חיות, היא מאמנת בני אדם באשר לאיך הם צריכים לחשוב."

אברהם יהושע השל עריכה

 
"אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים."
 עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – אלוהים מבקש את האדם
  • "הדת כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם."
  • "הדת אינה שמורת טבע, פיסת זמן המיועדת להתקהלויות רבות רושם וחמורות סבר בימי חג ומועד."
  • "הדת מבקשת ללמד אותנו ששום פעולה אינה שבלונית, שכל רגע ורגע הוא אירוע מיוחד."
  • "מצווה מהי? תפילה בצורת מעשה. להתפלל פירושו לחוש את נוכחותו. 'בכל דרכיך דעהו'."
  • "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?"
  • "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות."
  • "כשם שיש בנו יצר לחיות כך יש בנו יצר לשרת מטרות רוחניות החורגות מן האינטרסים שלנו."
  • "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה."
  • "אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים."
  • "אנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר של חיי הרוח לאו דווקא ברגעים נדירים של אקסטזה. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת במקום שבו אנו ניצבים, וניתן להעפיל אליה באמצעות מעשים יום־יומיים. "
  • "ככל שמדרגת ההכרה הרוחנית גבוהה יותר, כך גדלה מידת הרגישות לאחֵר וגדל העניין בו."

אלברט איינשטיין עריכה

 
"התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה."
  • "אני בלתי מאמין אדוק מאוד. זוהי דת מסוג חדש־משהו."
  • "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט."
  • "אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי."
  • "מה הטעם לחיינו? מהו הטעם לחיי היצורים בכלל? לדעת תשובה לשאלה זו – משמעו להיות דתי."
  • "מדע ללא אמונה הוא צולע, אמונה ללא מדע היא עיוורת."
  • "בשבילי, הדת היהודית, כמו כל דת אחרת, היא גלגול של האמונות התפלות הילדותיות ביותר."
  • "הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית בלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא מושג האל שלי."
  • "אינני יכול להבין את הרעיון של אל אישי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני־האדם... הדתיות שלי מתבטאת בהערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף, המגלה את עצמה באותו מעט מזעיר שאנו... מסוגלים להבין מתוך המציאות."
  • "אנחנו כמו ילד קטן שנכנס לספרייה ענקית המלאה בספרים בכל מיני שפות, הילד יודע שמישהו היה צריך לכתוב את הספרים האלה, אבל הוא לא יודע איך. הילד לא מכיר את השפה שבה הספרים כתובים. הילד מבחין בסדר (תכנון) מסתורי של הספרים, אך עדיין לא מכיר את הכותב."
  • "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי."
  • "מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר – שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין בהשגחה פרטית ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו."
  • "מעולם לא ייחסתי לטבע תכלית או מטרה, או שום דבר שאפשר להבינו כאנתרופומורפי. מה שאני רואה בטבע זה מבנה רב־הוד שאנו יכולים להבינו רק באופן מאוד לא מושלם, ודבר זה חייב למלא את האדם החושב רגשות ענווה. זו היא תחושה דתית אמיתית שאין לה מאומה מיסטיציזם."
  • "הרגש היפה ביותר שביכולתנו לחוות הוא המסתורין. הרגש היסודי הזה הוא המקור לכל אמנות אמיתית ולכל מדע אמיתי. מי שרגש זה זר לו ואינו יכול לעצור מהילוכו מרוב פלא ולעמוד נפעם, הוא טוב כמת, עיניו עצומות. הייתה זו החוויה של המסתורין – אף אם מהולה בפחד – שהולידו את הדת. הידע על קיומו של משהו שאיננו יכולים לרדת לעומקו; תפיסותינו את התבונה העמוקה ביותר ואת היופי הקורן ביותר, הנגישים לשכלנו רק בצורותיהם הראשוניות ביותר: ידע זה ורגש זה מכוננים את הדתיות האמיתית. במובן זה, ורק במובן זה, אני אדם דתי מאד." ~ מתוך "העולם כפי שהוא נראה בעיני"
  • "למדען אין שום תועלת בדת של פחד, או בדת חברתית או מוסרית. אל שמתגמל ומעניש הוא בשבילו בלתי מתקבל על הדעת מהסיבה הפשוטה שפעולותיו של אדם נקבעות על פי מחויבות חיצונית ופנימית, כך שבעיני האלוהים האדם לא יכול להיות אחראי על פעולותיו, יותר משעצם דומם יכול להיות אחראי על התנודות שהוא חווה. המדע הואשם עקב כך בחתירה תחת המוסר – אך האשמה זו אינה צודקת. התנהגותו המוסרית של האדם צריכה להיות מבוססת על דאגה, חינוך, וקשרים וצרכים חברתיים; אין צורך באף בסיס דתי. אין ספק שהאדם יחיה באופן מעורר חמלה אם יצטרך להיות מרוסן על ידי פחד מעונש ותקווה לתגמול לאחר המוות."
  • "המילה 'אלוהים' היא בעבורי שום דבר פרט לתוצר של חולשה אנושית, והתנ"ך הוא אוסף של אגדות נכבדות אך עדיין פרימיטיביות – ואף על פי כן ילדותיות. אף פירוש שלו, מעודן ככל שיהיה, לא יוכל לשנות זאת מבחינתי. הפירושים המעודנים הללו הם כל כך מגוונים בטבעם עד שכמעט ואין להם קשר לטקסט המקורי."
  • "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים."
  • "הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי [מאניש] שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. בנוסף איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותיי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם."

ישעיהו ליבוביץ עריכה

 
" 'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."
  • " 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. בכך התורה שוללת, כבר בפסוקה הראשון, את האלילוּת, את האתאיזם, ואת הפנתיאיזם."
  • "האמונה הדתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רצונית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא 'עול מלכות שמים' ו'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."
  • "קדושת המקרא אינה קטגוריה היסטורית או מדעית אלא קטגוריה דתית ; היא באה לו מן המקום שיוחד לו ביהדות שקידשה אותו. כיוצא בו, אף ערכו של המקרא אינו בערכים אנושיים או לאומיים הגלומים בו ולא בפירוטכניקה של תאורה לגויים; ערכו הוא בקדושתו."
  • "קיימים שני טיפוסים בדתיות: דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים, ודת שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים. 'דת של ערכים ואמונות' היא דת מעניקה – היא אמצעי־עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך לבטיו הנפשיים; תכליתה היא האדם, ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם; המקבל עליו דת זו הוא אדם נגאל (לדוגמה הנצרות). 'דת של מצוות' היא דת תובעת – היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי־שרת להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם; הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק שיש לאדם מעשיית חובתו; המקבל עליו דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה – משום שאותו ראוי לעבוד (לדוגמה יהדות). מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות, כנראה, בכל הדתות. אולם הדתות נבדלות זו מזו מבחינת עדיפות טיפוס אחד על משנהו."
  • "ההבדל העמוק בין האדם־כפי־שהוא־מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו־עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – 'ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יום הכיפורים); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת־חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'."
  • "ממהותו של המדע – הן מדע הטבע, הן "מדעי־האדם" (היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה) – שאין הוא גורם מחנך ושאין בו משום עיצוב דמותו הנפשית והרוחנית של האדם. מן האמת שבתחום ההכרה המדעית לא ניתן לגזור שום חיוב (ושום איסור) בכל התחומים האחרים של הקיום האנושי, החומריים והרוחניים כאחד. קיים ויכוח נצחי בין הנענים לתביעה לעבוד את ה' ובין המסרבים להיענות לה. המדע אינו צד בוויכוח זה."
  • "אין לכתבי־הקודש בשבילנו משמעות אחרת מאשר המשמעות שניתנה לה על ידי ההלכה."
  • "עבודת השם, ותכליתה מנוסחת בסעיף הראשון של שולחן ערוך: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. מול הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא מעניקה לאדם, מוצגת הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא תובעת מן האדם, ואין לך ניגוד עמוק מזה."
  • "מבחינת האדם היהודי, התופס את יהדותו כקבלת עול מלכות שמים, ואת הגשמתה – כמאמץ לקיים תורה ומצוות, אין בעיית העימות בין הדת והמדע קיימת."
  • "הדת עניינה מעמדו של האדם לפני האל. מושג הקדושה אינו חל אלא על תכנים דתיים, וכל התכנים של הגות ומעש אנושיים – חולין הם."
  • "ישראל ההיסטורי מעולם לא חי ולא נתכוון לחיות – ומבחינה דתית אף לא נועד לחיות – מפי המקרא, והוא חי בפועל מפי ההלכה של תורה שבעל־פה."
  • "רק האל הוא קדוש ורק צוויו הוא מוחלט, ואילו כל ערכיו של האדם וכל החובות והתפקידים הנובעים מהם – חולין הם ואינם בעלי משמעות מוחלטת. מולדת, מדינה, עם – חובות ותפקידים נעלים הם, המחייבים לפרקים אף למעשים קשים מאד, אך לעולם אין הם נעשים קודש."
  • "השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי חברו, כי אם כלפי האנונימיים הגדולים – מדינה, חברה, עם, מולדת – אין להן תקדים בהלכה הפסוקה."
  • "יש סיטואציות היסטוריות, שבהן מוטל עלינו לקבל על עצמנו את האחריות לחקיקה דתית, בהתאם להבנתנו את התורה הכתובה והמסורה, את ההלכה שהגיעה לידינו: חקיקת הלכה כפי שהיא צריכה להיות – על סמך הנתונים הללו – בתנאי המציאות החדשים."
  • " 'הגאולה' אינה עניין מרכזי ביהדות (בניגוד לנצרות – שביטלה את המצוות), והעמדתה במרכז הדת היא ביטוי לרפיון הרצון לעבוד את ה' – להפיכת הדת מעבודת ה' כתכלית האדם לרדיפה אחרי סיפוק צרכי האדם על ידי אל שנתפס כאמצעי לסיפוק צרכים אלה."
  • "משמעותם הדתית של המושג והמונח 'גאולה' היא שלמות קיום התורה והשלטתה בעם ישראל, ובסופו של דבר – בעולם כולו; זוהי תכלית הנמצאת במרחק אין־סופי, ולכן החתירה לקראתה נצחית."
  • "מדינת ישראל קמה בעקבות התעוררות פטריוטית של יהודים, שומרי תורה ופורקי עול־תורה גם יחד; היא לא קמה מתוך דחף שנבע מן התורה ולא הוקמה לשם קיום התורה. והוא־הדין במלחמת ששת הימים והניצחון בה."
  • "רק מה שנעשה מלכתחילה מתוך דחף דתי – ז.א. לשם עבודת ה' וקיום התורה, ולא לשם סיפוק אינטרס אנושי – יש לו משמעות דתית. את 'הגאולה' יש להביא על ידי המאמץ הנצחי המכוון לכך; היא איננה באה בעקבות כל מאורע היסטורי שמניעיו לא היו מכוונים לכך."
  • "זה אולי מגדולתה של היהדות. בכל גלגוליה, מתקופת המקרא ועד לתקופה האחרונה שבה היא עדיין קיימת כגורם חי, היא סרבה לראות בארציות ובממלכתיות את מהותה."

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ספר לימוד בוויקיספר: דת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דת

הערות שוליים עריכה