נבלות

נבלות היא מיני-סדרת טלוויזיה ישראלי משנת 2010, עיבוד טלוויזיוני לספרו של יורם קניוק, "עיטים ונבלות".

מושקה

• "עוד לא הספקנו להסגיר את עצמנו על רצח אחד, אתה הורג לי עוד מישהו פתאום?"

אפרים

• "פישרים קטנים, הם צריכים ללמוד דרך ארץ."
• "מוכרים טיטולים לתינוקים כאילו התינוקים ישימו את הטיטול וישר יחטפו זיון. מראים אותם עם התחתים הקטנים שלהם. זה נורא לראות איך עושים פורנו מתחתים של תינוקים יהודים."
• "יוצאים מהים רטובים והבגד־ים דבוק להם. רואים בדיוק איפה מתחיל החצי כוס הימני ואיפה נגמרת הפולקע. וזה פרסומת לבנק למשכנתאות וכולם אחול־חגיגה."
• "כל היום מסיבות, קופצים על הגגות כאילו אין מחר. אלה, אין להם אלוהים, אין להם שום דבר, רק הם. אלה עם הבלוריות שנולדו מקונדון. אלה בני חורין, כי בקונדון היה חור ומזה הם נהיו בני חורין, בני זונות נהיו."
• "גם אנחנו היינו צעירים, אבל לא היינו טווסים. לא היינו רק בשביל עצמנו. היינו חלק. הכול היה טבעות בשלשלת, לא איזה אחד לבד על איזה אי. אצלנו הרצל ילד את בן גוריון, בן גוריון את הזקן, הזקן את יגאל ועבדו, עבדו יגאל ומשה את יצחק, יצחק את הלאה והלאה..."
• "מכל הג'בארים הענקיים שהיינו, נשארנו רק שפתיים בשביל לברבר."
• "נתנו לנו מהעירייה תעודות 'תושב ותיק'. ותיק האמא שלהם..."
• "מנוי לשח"ל, מנוי לנטל"י, בדיקות שתן ודם, אק"ג, 'פרסולט' בבוקר בשביל הלחץ דם, או 'קונברטין' 10 מ"ג פעמיים ביום. בצהריים 'פרוקור' בשביל הקצב של הלב, כאבי ראש וגב, כל הדיסקוסים האלה. החוליות הישנות ועייפים. כל הזמן עייפים. כי מה כבר היה מחכה לנו? בשביל מה עבר עוד יום? לא עשית כלום כל היום ואתה הרוס. וכל הזמן הבני זונות האלו עוברים לנו בוויטרינה, קורעים לנו את הלב איך שהם נראים. כאילו שעשו אותם ג'לים זזים. הם לא משתינים אחורנית. הם מתנועעים כמו פודינג. ג'ינס, אינטרנט, ווקמנים תקועים להם באוזניים. האף למעלה. ומאיפה שהם מגיעים למעלה, משם הם לועגים לך."
• "אנחנו לא היינו פלמ"ח של מותקים שכותבים שירים וגונבים מהלול. אנחנו היינו 'חוראנים' והייתה לנו מורשת. בשביל המורשת היינו מוכנים להרוג, ולא רק ערבים. גם יהודים, אם צריך. בגלל המורשת היינו רצים כל פעם אל הים, בשביל להוציא משם רוחות רפאים."