- "אלמלא העצים, היו הדיונות עפות ברוח. / אלמלא עץ הילדות / גם אני הייתי מרחיקה מזמן."
- "אני רוצה שלחשן ינשק אותי / שהאריות בגלימה ישאגו והגברות תרעדנה תחת השמשיות / רק שהפרגוד לא יצנח ויתגלו תחתיו / אצבעות החיים העבות זקורות מתחת לבמה."
- "עוֹד מְדַמֵּם הַכַּדּוּר שֶׁיָּרִיתִי בִּי.
- בְּלֵב הַמַּאְפֵּלְיָה, בֵּין סִיבִים וּזְמִירִים בּוֹעֶרֶת
- הַחַיָּה הַקְּדוּמָה
- הַמִּסְתַּתֶּרֶת בִּמְאוּרַת הָאֲנִי."
- "תָּמִיד חַשְׁתִּי שֶׁהַסְּפִינָה טוֹבַעַת.
- אוּלַי בִּגְלַל זֶה צִדַּדְתִּי
- בָּאִינְדְיָאנִים, בַּסְּפָרַדִּים
- וְחִלַּקְתִּי שׁוֹקוֹלָד לַכְּלוּאוֹת בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן.
- אֲבָל בְּסֵתֶר לִבִּי גַּם אֲנִי חָמַדְתִּי אֶת זְהַב קָחָמַלְקָה
- גַּם אֲנִי חָלַמְתִּי לְגַלּוֹת אֶת הָאֲרָצוֹת הַמֻּפְלָאוֹת."
- "סה"כ קוֹלוֹת זֶה הַזֶּמֶר
- קוֹל אֶחָד זֶה רַקֶּפֶת מִתַּחַת לַסֶּלַע
- אֲפִלּוּ אִם תָּשִׁיר הַתִּקְוָה.
- סְלִיחָה, דֶּמוֹקְרַטְיָה, אַל תִּשְׁכְּחִי, צָעַקְתִּי
- פָּגַשְׁתְּ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן?"
- "הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ מְאֻשָּׁרִים?
- אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת בִּתִּי.
- הִיא מְעִיפָה בִּי מַבָּט וְאוֹמֶרֶת:
- וְאַתְּ?"
- "אני נעלבת אם מדמים אותי לקיר, הרי לא ניתן לטעות. מה שמייחד אותי הוא התנועה המהַפֶּכֶת בין חוץ לפנים. זה מעניק לי ממד נוסף, ניתן אולי לקרוא לו נפש." ~ אוטוביוגרפיה של דלת
- "חיי היומיום שלהם היו גזורים כפיסת הקליידוסקופ, אבל לי הם העניקו רוח חיים, צבע, עניין ויותר מכול – חברה דמיונית מרהיבה שדיברה על הדברים שלא ידעתי לשוחח עליהם עם איש." ~ חידת הכפולים
- "יוֹם אֶחָד דָּפְקָה אִמָּא שֶׁל פַּעַם הָיָה בְּדֶלֶת הַבַּיִת שֶׁל פַּעַם לֹא. שָׁלוֹם, אָמְרָה אִמָּא פַּעַם, אוּלַי אֲנִי יְכוֹלָה לְהַשְׁאִיר הַיּוֹם אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי אֶצְלְכֶם עַד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם." ~ פעם היה ופעם לא
- "אני לובֶשֶת בַּית. כְּתָמיד השְׂמיכָה קְצָרָה. הראש או הרגלַים בַּחוץ."
- "נִרחצים בזַעַם שׂיחים, גְזָעים, ענפים. הכול נִרחָץ מִלבַד בְּדידוּתי."
- "כּוכַב ים שנִזרק ליַבָּשה ברור שהוא שומע קולות מִשְבָּרים, דְכֵי יָם וּקְצָפִים, אבל אינו יכול להִתְחַלֵץ החוּצָה, גם לא דרך אהבה או שָׂפָה."
- "חיפשתי חום וקירבה מתוך רצון להידמות, לקבל צידוק או הבנה למה שהייתי."
- "כולם צודקים וטועים וכולם מונחים עירומים לפני המתרחש."
- "האור התרגל לעצמו וגם אנחנו – לנוף שנשקף מבעד לחלון, או שהנוף התרגל אלינו."
- "ההזדהות עם המדינה הייתה רבה כל כך עד שהחוויות הציבוריות נחוו כאישיות לחלוטין."
- "אף פעם אני לא לבד וגם את לא. ישנו האיש בסוּפר שמברך אותך לשלום, ישנם השכנים, החברים כמובן ובני המשפחה."
- "סבתא לא התכחשה לענייני מין, כשהיו אומרים על זוג כלשהו כמה הוא מאושר, הייתה סבתא אומרת: 'לא יודעת, לא שכבתי מתחת למיטה שלהם.' "
- "אנשים הם לא רק זקנים. נשאר בהם עוד חלק, צעיר, חסר גיל. יש בתוך האדם חלק שלא שייך לגילים בכלל."
- "החיבור שלי ליהדות נובע מכך שנולדתי יהודייה, ויש בתוכי הד למקורותיה, ולמה שאינני יודעת והייתי רוצה לדעת."
- "יש מקום בעולם לשירה שפורצת את גבולות הבורגנות או מה שחושבים בורגנות, עם הרבה צבע והרבה סערת נפש. אגרסיבית זה טוב, הודאה בצד הילדותי והפגיע של הנשיות."
- "הדמיון הוא אמצעי טוב לכתוב את הדברים. אני לא אוהבת את הריאליזם המדויק בספרות. אולי נכון יותר לומר נטורליזם. זו לא הצורה הנכונה להסתכל על דברים. הכתיבה הזו מראה מה שקורה בחוץ, וצריך לדעת את מה שקורה מעבר לבחוץ, להיכנס פנימה."
- "זרחי בונה בשירתה מרחב שלם ומשוכלל של דיבור על חיים פנימיים. זהו מרחב שיש בו 'אני' ויש בו 'נפש' ויש בו 'זיכרון' ו'דמיון' ועוד ערב רב של מחוזות ומצבים הפועלים כסימפוזיון הומה." ~ אריאל הירשפלד