ניקולו מקיאוולי

מדינאי ופילוסוף פוליטי מפירנצה

ניקולו מקיאוולי (3 במאי 1469 - 21 ביוני 1527), מדינאי ופילוסוף איטלקי. כתיאורטיקן, היה דמות מפתח בתיאוריה הפוליטית־ריאלית, והשפיע רבות על המדינאות האירופית בתקופת הרנסאנס ובתקופה המודרנית.

ניקולו מקיאוולי

כלליעריכה

  • "במקום שבו יש כלי נשק טובים יש גם חוקים טובים."
  • "אנשים לעולם אינם עושים את הטוב אלא מתוך הכרח."
  • "אנו מעוררים שנאה בעשותנו את הטוב כמו בעשותנו את הרע."
  • "אנשים שוכחים מהר יותר את מות אבותיהם מאשר את אובדן ירושותיהם."
  • "פעולה שיש בה מן הצדק רוכשת את לבם של בני אדם יותר מאשר פעולה אכזרית ואלימה."
  • "כאשר מזג האוויר יפה אין זה בכוחם של בני אדם לצפות מראש את הסערה המתרגשת ובאה."
  • "מי שחושב על כל הקשיים שעלולים להופיע לעולם לא יתחיל לעשות משהו, כי זהו הכלל, לעולם אין אנו מוחקים פגע אחד מבלי שאחר יתגלה ויש לבחור כטוב את הרע במיעוטו"

דיונים על ליוויוס (1517)עריכה

  • "כדי להיות יעילים עלינו להסתיר את כוונותינו."
  • "הדנים לכף חובה את המהומות בין האצילים לפשוטי העם, נדמה לי שהם מגנים אותם דברים שהיו הסיבה הראשית לכך שרומא נשמרה חופשייה."
  • "דברי רכיל מעצבנים את האנשים, ואינם גורמים להם לתקן את מידותיהם."
  • "גידופים וחרפות מולידים שנאה ואין בהם שום תועלת." ~ ספר שני, פרק כ"ו
  • "הניסיון מצביע על כך שאנשים אינם זוכים לצבור עושר ויכולת, אלא תחת שלטונה של ממשלה מתקדמת."
  • "כשאני... רואה כמה גדול הכבוד שחולקים לימי קדם, כמה להוטים בני־אדם לקנות פסל עתיק, ולא גם קטוע, ולו גם בדמים יקרים מאוד... ואני שם אל לבי, מצד אחר, שבני אדם אומנם מתפעלים גם מן המעשים הגדולים והכבירים שעשו מלכויות ורפובליקות בימי קדם... ממעשיהם של מלכים, שרי צבא, אזרחים נותני חוק ומשפט ואחרים... אבל מחקים אותם מעט ואין דבקים במידותיהם, ונהפוך הוא, סרים מדרכם של אלה בכל מקום – איני יכול שלא לתמוה תמיהה גדולה וגם להצטער צער רב." ~ מתוך הפתיחה לספר הראשון של דיונים על ליוויוס, בתרגום אפרים שמואלי (מקיאבלי – כתבים פוליטיים עמ' 51–52)

הנסיך (1532)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – הנסיך
  • "בכך טעותו הרגילה של כל שלטון מדיני, שהוא מחליף אמצעים במטרות."
  • "המזניח את מה שנעשה בשביל מה שצריך לעשות, יביא על עצמו חורבן."
  • "מלחמות מתחילות כשאתה רוצה, אך אינן מסתיימות כשאתה מבקש."
  • "טעות היא להאמין כי רווחים חדשים גורמים לאנשים חשובים לשכוח עלבונות ישנים."
  • "בעיר כבושה חייב הנסיך החדש להרוס את כל הסדרים ולהקים תחתם סדרים חדשים."
  • "מן ההכרח הוא שכל הפגיעות כולן תבואנה בעת אחת כדי שיטעמו פחות את טעמן ולא תיראנה קשות כל כך. ואילו חסדים יש לגמול עם הנתינים קמעה קמעה, כדי שיטעמו יפה את טעמם ויהנו מהם יותר."
  • "בדרך כלל אנשים שופטים יותר על פי ההופעה מאשר על פי הפְנִים. לכל האנשים עיניים, אך רק למעטים הכושר להביט פנימה."
  • "כאן נשאלת השאלה: האם עדיף שיאהבו אותך או שיפחדו ממך? התשובה היא כמובן ששניהם רצויים, אבל מאחר שקשה לשלב את שניהם, הרי שאם יש לוותר על אחד מהשניים, הרבה יותר בטוח שיפחדו ממך משיאהבו אותך."
  • "איש, מטבעו, מרגיש מחויבות בשל הטובות שהוא עושה לא פחות משהוא מרגיש מחויבות בשל הטובות שעושים לו."
  • "אין דבר קשה יותר לביצוע ומסוכן יותר ליזם מיצירת מערכת חדשה. היזם יעמוד מול איבתם של הנשכרים משימור המערכת הישנה ומול אדישותם של הנשכרים מן המערכת החדשה."
  • "אחרי שליט חזק יחזיק מעמד גם שליט חלש, אבל אחרי חלש לא תחזיק מעמד שום מלוכה אם שליטה הבא שוב יהיה חלש."
  • "כל הרוצה לתפוס את השלטון חייב לשקול יפה את שכרם של מעשי הפגיעה כנגד הפסדם ולעשות את מעשי האכזריות, שהוא אנוס לעשותם, בבת אחת, במהלומה ניצחת, כדי שלא יצטרך לחדשם יום יום."
  • "חילות שכירים – אין בהם תועלת והכנתם מרובה. כל המייסד שלטונו על גיסות שכירים לעולם לא תהא עמידתו איתנה."
  • "כל נסיך צריך לשאוף להיחשב רחמן ולא אכזר. הוא מוכרח, עם זאת, לא להשתמש ברחמנות באופן בלתי־הולם."
  • "מלחמות אינן נעלמות; ניתן רק לדחותן לתועלתם של האחרים."
  • "תהפוכות הגורל אינן נוגעות אלא למי שאינם יודעים להתאים את עצמם לרוח הזמן."
  • "יש שלושה סוגים של חכמה: אחד שמבין בעצמו; אחר שמבין את מה שאחרים מבינים; ושלישי שלא מבין בעצמו ולא בעזרת אחרים. הראשון הוא מצוין, השני טוב, והשלישי חסר תועלת."
  • "קיימות שתי צורות של מאבק: הראשונה באמצעות החוק והשנייה באמצעות כוח; הדרך הראשונה היא זו
  • "התקנת סדרי מדינה חדשים הוא מעשה נועז מאין כמוהו הצפוי לסכנות רבות והצלחתו מוטלת בספק גדול. המחדש – כל הנהנים מן הסדרים הישנים נעשים אויביו וכל הרוצים לתקן את מצבם בכח הסדרים החדשים אינם מלמדים עליו זכות אלא בשפה רפה. רפיון זה קצתו בא מחמת הפחד וקצתו מחמת חוסר האמון הטבוע בבני אדם, שאין דרכם להאמין בחידושים."

קישורים חיצונייםעריכה