נפתלי צבי יהודה ברלין

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

כללי

"את השמים ואת הארץ... שמים וארץ היינו בכלל משפיע ומקבל השפעה, והפירוש בתחלת הבריאה עלה על רצונו יתברך להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע" ~ העמק דבר בראשית א, א
"כך הוא הטבע שמראה עינים פועל יותר מהלך נפש" ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק ד
"מכונה כל הצלחה ליום המאיר. והעדר הצלחה לחשכת לילה. עד שהמשיל המשורר ואמר (תהילים קכא,ו) יומם השמש לא יככה וירח בלילה. וביארנו להלן (כ"ח ט"ו) דהכונה על שעת הצלחה והעדרו". ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק ד
"ולחשך קרא לילה... חשך הוא בריאה בפני עצמה גם כן כדכתיב (ישעיה מה,ז) ובורא חשך וטעות גדול לומר שחשך אינו אלא העדר האור. אלא ה' עושה שניהם כמו כוחות הקדושה והטומאה". ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק ה
"יש כמה טובות שאין האדם מרגיש כל כך בעת שהוא מוצלח עד שנעשה עני ומכיר הטובה. וכך הטביע יתברך בעולמו" ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק ה
"אע"ג דבשעת מאמר הקב"ה יצאו כמה מיני בריות במים ובעוף, מ"מ גם אח"כ הוסיף הקב"ה לברוא מאלו אשר יצאו כבר במאמר, כמה מינים. כגון תרנגול שיצא במאמר ברא בו ה' כמה מינים באותו תכונה של תרנגול, וכולם מין א' לענין הרכבה כידוע. וכן בכל הנזכרים בזה המקרא הוא כן" ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק כא
"הבדל חיה מבהמה... הוא שהחיה בטבע פראי אם לא שעושים אותו לבן תרבות בגידולו והרגלו לשנו טבעו. ובהמה להיפך בטבע היא בייתי. אם לא שגדילה ביער והרגלה שינה טבעה להיות פראי" ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק כד
"ויעש ה' וגו'. עשיה הוא כ"פ גמר תיקון הענין וצורה הפנימית של אותו דבר כמ"ש לעיל ובכ"מ. וביאר הכתוב דמלבד שבשעת מאמר ה' יצא האריה ובו נכללו כמה מיני אריות בצורתם החיצונה. עוד עשה ה' את צורתם הפנימית למינם. שאין טבע כל מין אריה שוה בשלימות למין אריה השני. ומ"מ כולם מין אריה בפרט אחד השוה בכולם. אשר ע"ז הפרט נקראים בשם אריה. וכן הוא בשור וכדומה. כ"ז הוא בברואי היבשה. משא"כ בברואי המים לא היה כן. וכל מיני תרנגולים שוה תכונתם בשלימות ואין ביניהם אלא צורה החיצונה שנראו כשני מיני תרנגולים. והבורא ית' יודע טעמי הבריאה מדוע נשתנו בריאת בריות היבשה בא"א מבריות המים". ~ העמק דבר על בראשית פרק א פסוק כה
"כיון שאנו רואים שנוים פעם חטים יפות בעולם במעלה עליונה פעם החטים גרועות ואם הוא טבע הראשונה שיהיה מין חטים כך וכך. מדוע פעם כך פעם כך. אלא הקב"ה ברא אותו מין ובידו לשנות לפי מעשה הדור. וממילא ייראו מלפניו. וזהו כבודו ית':) וכ"ז נכלל בזה המקרא אשר ברא אלהים לעשות. לשנותן לפי השעה בהשגחה פרטית. והוא גמר תיקון באשר מזה מגיע לתכליתן שהוא כבודו יתברך". ~ העמק דבר על בראשית פרק ב פסוק ג

לימוד תורה ותלמידי חכמים

"פלפולה של תורה - היא חרבם של ישראל. והיא המוספת שמירת המדינה וכל מה שהמלחמה יותר מסוכנת יש לחדד יותר החרב" - העמק דבר על ויקרא פרק כה פסוק יח
"שהגיע שעת החרבן ומלחמה על כח היהדות וקיום עין האומה אז נדרש לשרי ישראל המתחזקים על קיום האומה להשחיז את הסייף - היינו כח תורה שבעל פה ופלפולה - וכח תורה שבכתב בא לשמור את התלמוד המשונן. וההכרח - להרבות תלמידים וזכות תלמוד תורה דרבים. וגם, להעיר את המון ישראל להיות מקיימי התורה ע"י פרנסת תופשי תורה. ונמצא כולם או רובם עסוקים במלחמתה של תורה". - העמק דבר על שמות פרק יג פסוק טז
"תשכילו ותבינו כי אך זה הדרך אגוני ומצלי בעת מלחמה על ישראל. הוא הדרך המיוחדת לקיום האומה. כי תאמינו וכי תשמאילו. בין זה הכת בין זה הכת כולם ישכילו כי אך זה הדרך עמלה של תורה הוא העיקר. וכמו שהצליחו בימי ישעיה ויחזקיהו וחובל עולו של סנחריב מפנעי שמן התורה שהיה בימיהם. וכן בתחלת בית שני שנדרשו להגנה רבה. הזהיר מלאכי הנביא זכרו תורה משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים. ...באשר היו מדרשים למלחמתה של תורה להגין עליהם וכן נמשכו אנשי כנה"ג והזהירו להרבות תלמידים. וזה עמד להם בכל משך בית שני. ובגזרת מלכות יון. שלא עמדה להם לקיום האומה כי אם אותו הכת פרושים ועמלי תורה... רק אותו כת הפרושים שהגדילו פלפולא של תורה עם תלמידים" - העמק דבר על שמות פרק יג פסוק טז