נתן יונתן

נתן יונתן (23 בספטמבר 1923 - 12 במרץ 2004) הוא משורר ישראלי.

מתוך שיריועריכה

"הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב."
"דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם."
"אל מערת דוד, השונמית תצמיד את ירכיה הקרות אל חום האבנים שעל קברו."
"בָּאִים אֶל דּוּמִיַּת־הַסִּפְרִיָּה, אֶל מִפְרְצֵי הַשֶּׁקֶט הַלְּבָנִים לְחַפֵּשׂ נִחוּמִים בְּכִתְבֵי חֲכָמִים."
"אֶת עַצְבוּת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְהַמְתִּיק בְּשָׂפָה זָרָה, לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה עַל קֶרֶשׁ צָף שֶׁל מִלָּה."
"תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד־נעוריך, אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות."

"ישנה עצבות ושמה דומה לירושלים, ובנגינת צלילי פעמונים שיר אחרון יירד מגובה מגדלייך."
"ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא גוזלת את כבשת הרש."
"רעבים למגע אנושי הם שילבו אצבעות והתחילו לשיר, ובלילה ההוא זחלה בשלגים של ניו יורק תהלוכה חרישית."

"לחוש עד עומק הנשמה את נצח חד־פעמיות הרגע."
"הבית מחכה לך, תוכל לבוא אליו כפוף שכם ועייף, אפילו מנוחם."
"קחי לך מרחק מן הכאב, היישרי בו מבט, לימדי להעמיד פנים שהשנים עושות עמך רק חסד."
"השנים שעברו בין אביב לענן כבר חלפו ואינן. כבר חלפו ואינן. אך שדה שנזרע בין ענן לאביב – מלבלב ומניב."
"את החולים האנושים כל כך קל לנחם, אפילו בחצי אמת, אפילו בפחות. אחות בחלוק לבן בואי אצלם, אחות. ליופי יש השפעה מרגיעה על הפחד. השקט שלך חזק מכאב."

"לאהבה יש צד כאוב: אולי זה הפחד מפני האובדן, אולי הקנאה הנלווית אליה."
"שנות חיינו הן ספינות, והחיים הם פרידה מתמשכת."
"בשירה יש יכולת הנשענת על מטפורות וסמלים לתפוס את האדם הנתון לאותן חוויות רגשיות."

ערך בוויקיפדיה: נתן יונתן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתן יונתן