נתן רביץ

נתן (נתי) רביץ (נולד ב־30 בנובמבר 1966) הוא שחקן ישראלי.

"בשבילי המשחק הוא אחד הרומנים הכי יפים עם הבריאה."
"אני מעדיף לשחק בתוכניות עם עומק דרמטי ומעניין, כולל תוכניות עם תוכן יהודי."
"גיליתי שיש לי קושי להסביר לאנשים את עצמי ואת המקום שאני נמצא בו."
"מה שאני יכול לתת לילדים שלי בירושה זה לא בית או מליון שקל, אלא ערכים."
"מההצלחות אתה לא לומד — מההצלחות אתה נהנה. אתה לומד מהמקום שבו לא הצלחת, שנתקלת בקירות."
"יש פה בעיית גזענות חריפה. היא לא רק מול האפריקאים. הגזענות היא גם בתוך היהודים. שם הסכנה האמיתית, משם מגיעה הגזענות כלפי עמים אחרים."
"אחרי שנולד בני הראשון, ליאון, פניתי לכיוון הרוחני. התחלתי תהליך של התקרבות לקדוש ברוך הוא וליהדות. בכלל, בלידות של כל ילדיי היה משהו נשגב, מופלא וכל כך לא מובן מאליו."
"האמת ש'כסף קטלני' היה די קטלני מבחינתי. ערבבתי את הדמות בסדרה עם מה שאני בחיים. כשהייתי מגיע למקום כלשהו וראיתי את המבטים שהופנו אלי, האמנתי שמביטים בי. מביטים בנתי רביץ. רק לאחר זמן לא קצר הבנתי שלמעשה חיפשו את שאולי. זה היה איזשהו סוג של אגו־טריפ. גם מחוץ לצילומי 'כסף קטלני' התלבשתי והתנהגתי כמו שאולי. עשיתי עיניים לכולם, לנשים ולגברים, שיידעו אני מספר אחד. שאני הכי גדול בארץ."
"אני לא יודע אפילו אם אהיה שחקן בעוד כך וכך שנים. כרגע אני יודע שאני שחקן שלא חוזר בתשובה. אני שומר על כשרות ולצערי עדיין לא מקיים שבת כהלכתה. כשאני מניח תפילין, אני מרגיש שזה הופך אותי ליותר טוב. זה עושה אותי ליותר מפוקס, לאחד שעוסק בעיקר ולא בתפל. שלא יהיו אי הבנות: אני לומד קבלה בשביל עצם הלמידה. לא החלטתי לחזור בתשובה. בטח לא הולך להיות צדיק הדור."
"הכי מפחיד אותי להישמע כמו מישהו שגילה את האור ועכשיו הוא הולך להטיף לכולם מה לעשות, מה שקרה לי הוא שפשוט גיליתי משהו נורא יפה, בעל עוצמה, יופי וחוכמה שנקרא התורה, ואני רוצה לשתף בזה אנשים. אבל, לצערי הרב, יש דימוי לא טוב לתורה ולדת בגלל קבוצות קיצוניות כמו נטורי קרתא, עסקנים פוליטים, דתיים מושחתים וכל מיני זרמים אחרים שמוציאים שם רע. אני מפחד להישמע כאילו אני מנסה לעשות יחסי ציבור ליהדות ובסופו של דבר התוצאה תהיה שאני מייצר דחייה ולא קרבה."
"בעולם יש הרבה פתיחות וסקרנות כלפי היצירה המקומית שלנו, כולל סדרות טלוויזיה. הייתי שמח אם הממשלה הייתה יודעת איך להשקיע במגזר הזה, כי הקולנוע יכול להיות שליח הסברה מצוין ברחבי העולם. לצערי, כיום אנחנו לא מסבירים את עצמנו טוב. למרות שיש בידינו את כל הכלים והתשתיות, אויבינו מסבירים את עצמם ביעילות רבה יותר מאיתנו. חבל מאוד שלחייל הישראלי אין דימוי טוב בחו"ל. מתמקדים רק בשלילי במקום להעביר את הכבוד שנהוג כאן כלפי חיי אדם."