סיגל אשל (נולדה ב־1960) היא משוררת ישראלית.


  • "אני פוקדת את נחלותי, ארצות דמיון וזיכרון."
  • "לְעִתִּים אֲנִי חוֹלֶמֶת עַל עָנָן שֶׁחִבֵּק אוֹתִי מִזְּמַן."
  • "מִלּוֹתֶיךָ הָרַכּוֹת בִּתְקִיפוּתַן שָׁבוּ לִבְרֹא אֶת עוֹלָמֵנוּ."
  • "כל הבקרים שבעולם לא יפתחו רחב כל כך כמו אופק שבתי על שפת ימה של ילדותי."
  • "מְהַרְהֶרֶת בַּצִּפּוֹר שֶׁלֹּא יָכְלָה זַמֵּר,
רַק לָחֲשָׁה אֵלַי, בַּחֲשַׁאי,
אֶת עֲדִינוּת הָעֶרֶב."
  • "בְּאֶמְצַע הַמָּחוֹל הַהוּנְגָּרִי הַמְּפֻרְסָם מִסְפָּר חָמֵשׁ
שֶׁל בְּרָהַמְס, עִם תְּנוּפַת הַצַּ'ארְדַשׁ, אֲחוֹרֶיהָ גָּאוּ
לְעֶבְרוֹ."
  • "הֵיכָן הַהַתְחָלָה אֵלֶיהָ לְהוֹלִיךְ אֶת
עֶצֶב הַכְּאֵב, לְהַפְשִׁילוֹ לְאָחוֹר
כְּמוֹ שַׁרְווּלִים בְּחֻלְצַת פְלָנֶל מְשֻׁבֶּצֶת
כְּשֶׁהַיָּדַיִם קַלּוֹת פִּתְאוֹם ושְׂמֵחוֹת
בְּאַרְגַּז הַחוֹל."

אמרותיה עריכה

  • "בתור ילדה לא הבנתי שסבא שלי זה אברהם שלונסקי הידוע, בשבילי הוא היה רק סבא. אבל מביקורים בתל אביב קיבלתי כל מיני רמזים שאיכשהו בדמיון הילדותי הבנתי שסבא וסבתא הם מלכי תל אביב. כשעוברים איתם ברחוב, כולם היו מסתכלים, מחווים מחוות."
  • "אני חוזרת אל השיר שוב ושוב, ובכל סיבוב כזה אני גורעת ממנו מלים ומחליפה את סדרן, עד שמיתרי משפטיו מתכוונים למיטב צלצולם."

קישורים חיצוניים עריכה