סיפור פשוט

רומן מאת ש"י עגנון

סיפור פשוט הוא רומן מאת ש"י עגנון על הירשל המאוהב בבלומה ונשוי למינה. הרומן יצא לאור ב־1935.

העיירה בוצ'אץ' בה נולד עגנון המשמשת כרקע לסיפור, והיא מכונה בו "שבוש"

כלליעריכה

  • "מיום שעמד על דעתו לא טעם טעם מנוחה שכזו."
  • "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו."
  • "קל כנוצה יצא הירשל מבית המדרש, אלו רצה היה מגיעה בשתים שלוש פסיעות אל היער."
  • "שכב הירשל במקום ששכב כששפתיו פתוחות ושחוק של הזיה מרחף עליהן."
  • "אין כל צרה באה אלא מפני שנתרופפה האמונה." ~ ברטה צימליך
  • "זקנה אחת הייתה בשכנותי כשהיו מכים בסוס הייתה מתאנחת ואומרת הנח לו, דיו שהוא סוס." ~ ד"ר לנגזם
  • "עיקר הצרה שהכול בא במכאוב."
  • "אין אדם שליט בשעת כעסו."
  • "כל זמן שאדם פנוי הולך הוא אחר לבו וכיוון שמגעת שעתו לשאת אישה מניח את כל אהבהבותיו, שאלמלא כן אין לעולם קיום. אוי לעולם שהבריות הולכים אחר לבם."
  • "כסף וזהב שהיו לה לצירל סימאו את עיניו של ברוך מאיר והניח את קרובתו ונשא את צירל."
  • "פעמים אדם כך ופעמים כך. אפילו אבן דרכה להשתנות, זרחה עליה החמה היא נראית שמחה, שכן ענן היא נראית עצובה. שמא נשתנתה האבן, לא כי אלא שנראית כך, כל שכן אדם שיש בו רוח חיים."
  • "חביבים לילי הגשמים שהגשמים יורדים טיפין טיפין מלווים את מחשבותיך ומשתקים שאר הקולות ואתה יכול להגות בלא הפסק."
  • "מי שביתו נאה מבפנים מה צורך לו להסתכל בחוץ?"
  • "כמה גרוע האדם. ישן כדי שיקום, קם כדי שיישן ובין קימה לשינה, צרות וייסורים ופגעים ועלבונות."
  • "כמה עלוב הלב שנפגע ממה שאינו נוגע לו, כמה ירוד האדם שממעט עצמו בשביל כמה פרסאות שעשה חברו יותר ממנו. והוא אינו יודע שממעט עצמו, חברו מתעלה."
  • "בזמן שהלב דחוק, אין מבקשין לשמוע דברי זמר."
  • "ענווה הכנעה ועצבות, שלושה סימנים אלו שנצטיירו בפניו של הירשל משכו לבו של הרופא הזקן אחריו לאהבו."
  • "מוטב שאדם ישא אישה שמכבדותו ואל יחזר אחרי אותן שאינן משגיחות בו."
  • "עכשיו שנוהגת עמו בחיבה לבו רך כשעווה שעושים ממנה כל צורה שרוצים."
  • "הוא אינו יודע מה שפיו מדבר, והיא אינה יודעת מה הוא אומר, אבל הלב יודע יותר מהפה והאוזן שומעת מה שאין הפה יכול להגיד."
  • "אלקים בשמים ידע את מכאובה ונטלה מן העולם." (על מירל, אמה של בלומה)
  • "מיום שנכנס ברוך מאיר לחנותו של שמעון הירש קלינגר דבקה נפשו באדוניו."
  • "היה הירשל אומר בליבו, אם אין ברירה אחרת אברח לאמריקא."
  • "הרי שהירשל נתן לבו לברוח משבוש, כיון שמניח ראשו על כרו ומתכסה בכסתו מיד הוא יודע שלא יזוז משבוש."
  • "ברוך מאיר וצירל יפים לשבוש כפלפלין לדגים."
  • "לפני שנים נתן הירשל עיניו באחרת מפני שטעה לחשוב שהוא מצווה על כך ובאו והראו לו שאינו מצווה. ועדיין היה מתעצב אל לבו. לבסוף נתנחם, כאדם שאבדה לו אבידה ומצא מציאה במקומה."
  • “יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר ורואה עולם אחר.”
  • "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכל בא במכאוב."

הירשל ובלומהעריכה

  • "הירשל מציץ ומביט בבלומה אפילו בשעה שאינה עומדת לפניו רואה הוא אותה. צייר גדול צייר את דמות תבניתה של בלומה וקבעה בלבו של הירשל ומשם היא נראית לו בכל יופייה."
  • "אמרה בלומה בליבה, וכי בשביל שהירשל משוך אחרי אימו צריכה אני להתייאש, אם ידיו אסורות, אני בת חורין!"
  • "עושר ונכסים אין לה לבלומה. כל עצמה של בלומה הן ידיה שהשכירה לאחרים. אבל נשמתה בת חורין."
  • "שבע ידיים אינן עושות בשבעה ימים מה שריבה זו עושה ביום אחד."
  • "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם."
  • "היא אומרת לא כל אישה זקוקה להנשא. כל לרבות עצמה."
  • "אפורה והדוקה שמלתה של בלומה. ברם מי שיש לו עיניים לראות ולב להרגיש רואה ומרגיש שלא כל מה שהוא אפור מבחוץ, אפור מבפנים."
  • "פרוזמא נתונה על כל העולם ואי אתה רואה אפילו את עצמך. אבל איקוניא של בלומה מפציעה ועולה לפניך כביום שהחליקה את ראשך כשנכנסת לחדרה והיא ברחה וחזרה ובאה. הניח הירשל ראשו על כפות המנעול והתחיל בוכה."
  • "אותו היום יום הולדתה של בלומה היה, והיה הירשל אומר בלבו נפש אחת יש בעולם שכל החמודות נתקיימו בה ואני איני זכאי לראותה."
  • "ונצטמצם העולם ולא נשתייר לפני הירשל אלא רחוב זה שבלומה יושבת בו."
  • "ראתה בלומה אדם אחד עומד שם. שאלה בלומה לאותו אדם מי כאן. השיב הירשל אני כאן. נרתעה לאחוריה וחזרה."

הירשל ומינהעריכה

  • "מינה עיניה בראשה. אף על פי שלא טעמה טעם אהבה, ידעה שלא זו אהבה."
  • "מינה יושבת לצדו של הירשל ומהרהרת בליבה מה ראו כל הדורות לומר שירה על האהבה, חס ושלום שיש בלבה על הירשל אלא אף בלא הירשל לא הייתה חסרה דבר."
  • "אותה שעה לא הגה הירשל לא בבנו ולא בשום דבר שבעולם. כל עצמו של הירשל היה מרגיש באשתו ששוכבת לפניו ונושמת."
  • "אי אפשר לומר עליו שהוא שונא את אשתו, אלא מאחר שאינו אוהבה דומה עליו כאילו הוא שונאה. אלמלא לא תלה עיניו באחרת היה שמח עם אשתו. הרבה נשאו שלא בטובתם ורואים חיים עם נשיהם. כל צרתו של זה ששיתף לבו לאחרת. אלמלא היא היה מוצא קורת רוח מאשתו.”

נאמר עליועריכה

  • "היצירה 'סיפור פשוט' מאת עגנון זכתה לשפע של תגובות פרשניות בביקורות ובמחקר הספרות העברית." ~ חיה שחם