שמואל יוסף עגנון

סופר עברי

שמואל יוסף עגנון (ש"י עגנון) (8 באוגוסט 1887 - 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.

שמואל יוסף עגנון

מתוך סיפוריועריכה

 
ש"י עגנון בשולחן עבודתו
  • "היכן אין בני אדם מעניינים? דומה עליי שאין בן אדם בלא עניין." ~ שבועת אמונים
  • "רוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעין לך כלום." ~ חוש הריח
  • "יודעים הם החכמים הכול חוץ מאותו הדבר שאתה מבקש." ~ חוש הריח
  • "דרך נכנסת לתוך דרך והן מתפתלות זו בזו ומעוותות עלינו את הדרך שאנו רוצים לילך בה." ~ הדום וכסא
  • "צדיקים הרי יש להם גבאים ומשמשים, וכל צדיק שהוא גדול יותר – משמשו רשע יותר, כמו שמצינו באלישע וגיחזי." ~ תחילת שימושו של השרף
  • "רבונו של עולם, בריה קטנה זו (ציפור) להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת. ואני יצאתי חוץ לביתי – מיד שואלין אותי 'להיכן אתה רץ?' " ~ סיפור נאה של סידור תפילתי

והיה העקוב למישור (1912)עריכה

  • "מה רצית להגיד? ויאמר לו ההלך, את אשר היה בפי להגיד הגדתי."
  • "ברצות ה' לערער דרכי איש – מזלו יעוף חיש. והרבה שלוחים למקום להוריד עד לאשפות אביון."
  • "שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עירם לא נמצא אורח גווע על פני חוץ ואין מאסף אותו הביתה."

הנדח (1919)עריכה

  • "קללת צדיק עושה רושם."
  • "בשעה שאדם מצטער, משיחים אתו בצערו – קשה לו; מסיחים דעתם מצערו – קשה לו."
  • "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה."
  • "שמחת חתן על כלה מיישבת את הלב."

בלבב ימים (1934)עריכה

  • "היה עלינו לילך ולהחזיק זה ידיו של זה וזה ידיו של זה ולעלות לספינה כאחד, ואנו לא עשינו כן, אלא כשעלינו לספינה כל אחד ואחד נכנס עם מטלטליו ואמר שלום עליך נפשי."
  • "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ושבת שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ קובץ הסיפורים: אלו ואלו, עמ' תקיח

סיפור פשוט (1935)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – סיפור פשוט
  • "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו."
  • “יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר ורואה עולם אחר.”
  • "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכול בא במכאוב."
  • "אי אפשר לומר עליו שהוא שונא את אשתו, אלא מאחר שאינו אוהבה דומה עליו כאילו הוא שונאה. אלמלא לא תלה עיניו באחרת היה שמח עם אשתו. הרבה נשאו שלא בטובתם ורואים חיים עם נשיהם. כל צרתו של זה ששיתף לבו לאחרת. אלמלא היא היה מוצא קורת רוח מאשתו.”

אורח נטה ללון (1939)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – אורח נטה ללון
  • "אותה שעה נכנסה בי עצבות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב נכפלה עצבותי."
  • "זכה אדם ועשה מצוות מניחין לו לנוח בלילה על משכבו בשלום, כדי שישאב כח ויחזור ויעשה מצוות. לא זכה ולא עשה מצוות, מנדדים אותו בשנתו ואין לו מנוחה."
  • "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה."
  • "וכשהייתי יגע מן הלימוד חשבתי מחשבות הרבה. וזו אחת מהן, לפני כמה דורות כתב חכם ספר והוא לא היה יודע על אותו אדם שיושב כאן ולבסוף כל דבריו נמצאים מכוונים לו.”
  • “מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר."

הרופא וגרושתו (1941)עריכה

  • "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין."
  • "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור."
  • "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי חופש לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות."
  • "אותם שאומרים חשמלית ונערה שהלכה אין להצטער עליהן שמיד באות אחרות אחריהן שוטים הם. אם לנערה, כלום אפשר למצוא נערה כדינה, ואם לחשמלית, חבל היה לי על כל עיכוב."

האדונית והרוכל (1943)עריכה

  • "כפפה עצמה כלפי קופתו ופשפשה קצת כאן וקצת כאן. ראתה סכין של ציידים. נתנה לו דמיה וחזרה לביתה."
  • "ולא השגיח בעצמו שבגדיו נובעים מים ומנעליו כשני דליים. אמר בלבו, מה אכפת לי אם אני עומד בראש הגג או אם אני מהלך ביער, כאן גשמים וכאן גשמים."
  • "הביט הרוכל לחוץ והביט בפני בעלת הבית, מי מוכן לרחם עליו תחילה."
  • "נתאנח הרוכל על בעלה שנהרג ושאל, כיצד נהרג. אמרה לו, אם השוטרים אינם יודעים, אתה מבקש לדעת."
  • "בראשונה כשהיה רואה אותה מולקת ראש עוף היה מזדעזע, אחר כך היה אוכל ומוצץ אפילו את העצמות, כדרך קלי עולם שבתחילה אין רוצים לעבור עבירה ואחר כך עושים כל עבירות שבעולם לתיאבון."
  • "נשוק אותי עורבי, נשוק אותי נשרי, נשיקותיך מתוקות מכל נשיקות שבעולם."
  • "יוסף בראשונה כשהראית את עצמך לפני רציתי לשסות בך את הכלבה, ועכשיו אני עצמי נושכת אותך ככלבה מטורפת, עד שאני חוששת שלא תצא מידי חי, הוי פגרי המתוק שלי."
  • "כל המרבה לשאול מעמיק לו שאול."
  • "עם שהיא מדברת נסתכלה בגרונו ועיניה הכחולות הבהיקו כלהב של סכין חדשה."
  • "עם שהיא הולכת החזירה פניה כנגדו ואמרה לו, שמור את הפיקה שבגרגרתך. אם האלוהים הרי היא מרטטת כאילו רואה היא את הסכין. אל תחושי חביבתי, עדיין איני נושכת בך."
  • "כמה היה שמח ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך."
  • "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי."

תמול שלשום (1945)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – תמול שלשום
  • "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה."
  • "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה."
  • "יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים."
  • "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מדותיהם ונוהגים זה בזה אחווה."

תהלה (1950)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – תהלה
  • "באמת אין לבקש מן המחדשים שיהו עושים מעשים גמורים, דיים שהם מראים פנים כאילו עושים."
  • "דבר טוב יש בתיירים, שמתוך שאנו מראים להם אף אנו רואים."
  • "כל אימת שאני נכנס לעיר דומה היא עלי כחדשה. איני יודע מה חידושיה. יבואו המפרשים הגדולים ויפרשו לנו."
  • "ביתו פשוט וכליו פשוטים ואילו חכמתו מרחיבה והולכת, כגוונים אלו שנראים מן החלון ולמעלה על הרי ירושלים."
  • "אם אתה שמח אף אני שמחה. אני שמחה שמצאתי אדם שמוכן לעשות לי טובה, אתה על שום מה אתה שמח?"
  • "ישבתי והבטתי עליה והקפתי בעיני כל קמט וכל חריץ שבפניה. כמה הרפתקאות עברו עליה. רגילה היא לומר שראתה דברים טובים וגם דברים טובים מהם."

פרקים של ספר המדינה (1950)עריכה

  • "וכשנתייאשתי מכתיבת הספר, לא נתייאש הספר מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה."
  • "לעולם אין צרה באה יחידה."
  • "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה."
  • "מנהגה של מדינה זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה. אם הלכה אותה צרה מוטב, ואם לאו מוסיפין לה נאום. עד שבאה צרה קשה ממנה ומעמידין נואם אחר. אם בטלה הצרה מוטב, ואם לאו וכו'."

עד הנה (קובץ סיפורים) (1952)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – עד הנה (קובץ סיפורים)
  • "כוח האחדות, שמאחד את המחשבות לעניין אחד."
  • "השוטרים; בשעת שלום פניהם למלחמה, בשעת מלחמה על אחת כמה וכמה."
  • "כל מקום שהאדם מצוי בו רואה את שאר המקומות כאילו הם יפים יותר."
  • "מחסידי קוצק אני, שאין שואלים לאורח 'התפללת?', אלא שואלים אותו 'סעדת?' "
  • "דומה על שאין לי רצון כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה."
  • "אני איני לא פרעה ולא נבוכדנצר, ובדור זה אין לנו לא יוסף ולא דניאל."
  • "ראיתי שאין תוחלת מן הבריות וציפיתי לרחמי שמיים."
  • "נשתכחה הימנו הסיבה ונעלם ממנו הטעם ולא נשתייר מהם אלא תוצאות הדבר בלבד."
  • "טוב לדבר עם הטיפשים. אתה מדבר כל העולה על רוחך ואי אתה צריך לחשוש שמא דיברת דברי שטות."

פרנהיים (1952)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – פרנהיים
  • "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר."
  • "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה."
  • "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן הזמן, אף מי שאינו מאושר."

מזל דגים (1956)עריכה

  • "לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה פישל קארפ, או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהוויתם."
  • "ואיני מספר אלא מה שהוא אמת; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת."

שירה (1971)עריכה

עמוד ראשי 
דף ציטוטים מורחב – שירה (ספר)
  • "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 12
  • חכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם."
  • "יש מלומדים שבקיאותם מביאה אותנו לידי תמיהה מחמת הביבליוגרפיה שבספריהם שתופסת כשליש מהספר, כיוון שבודקים אחריהם רואים שרוב הספרים שהזכירו אין להם שייכות עם הספר. מלומדים אחרים יש שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם. מלומדים אחרים יש שמרבים בציטטים מספריהם, כלומר מדברי עצמם הם מביאים ראיה לדבריהם. אם תמימות יתירה אין כאן שעשועים של עשיית ספרים יש כאן, שמשתעשעין להראות כמה חכמים הם, כמה ספרים כבר עשו. מלומדים אחרים יש שמביאים דעותיהם של אחרים, לא לשם ראיה, אלא כדי לחלוק עליהם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 171
  • "אדם סובל משינו כל עולמו אינו כדאי לו, טיפל בשינו חזר לסורו."

עיר ומלואה (1973)עריכה

  • "פעם ראשונה אדם לומד ומבין;
פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום;
פעם שלישית מבין ואינו מבין;
פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;
וכן על דרך זה פעם אחר פעם.
ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה."
  • "מלה חדשה מפוצצת והולכת בעיר סוציאליזם שמה. וכבר יש מבני העיר שקוראים לעצמם סוציאליסטים ואינם בושים. מלגלגים עליהם ליצני העיר ואומרים על שום סופם נקראים סוציאליסטים, שסוף סוציאליסטים ליסטים".

אמרותיועריכה

  • "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום."
  • "למה אדבר שקרים אם גם האמת אינה עוזרת?"
  • "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת."
  • "אין ניסוח פגום פוגם את האמת."
  • "כל דבר טוב הוא מעבר לזמן, נעדר זמן, בכל זמן הוא טוב."
  • "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו."
  • "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו."
  • "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים."
  • "למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על קאנט ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?"
  • "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת."
  • "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי."
  • "לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר."
  • "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בן יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר
  • "ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוידיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני." ~ מתוך מכתב לפרופ' גרשם שלום, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 447, אוגוסט 1951

מתוך ראיונותעריכה

  • "אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966
  • "כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966
  • "אין יום זהה למשנהו. גם בגן עדן אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966
  • "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559

מכתביםעריכה

  • "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל
  • "אתה עומד להרצות על 'תמול שלשום' וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל

נאום בטקס פרס נובלעריכה

  • "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית בפרס נובל, בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי."
  • "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים."
  • "אם שיבחתי את עצמי יותר מדי למענכם שיבחתי את עצמי, כדי להניח את דעתכם על שימת עינכם עלי. כשאני לעצמי מאוד קטן אני בעיני. כל ימי אינו זז ממני המזמור שאמר דוד (תהלים קל"א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני."

נאמר עליועריכה

  • "בין שני ענקי הרוח, ביאליק ועגנון, מתרוצצת לשון הספרות העברית (גם כאשר אינה יודעת זאת)." ~ דן לאור
  • "סיפורי עגנון מרובים בהם גלגולי מוטיבים שבאו לידו מדברי ראשונים, פשטו צורה ולבשו צורה ונעשו דבר חדש ואחיד בידיו." ~ גרשם שלום
  • "מצד אחד התגלמה אצל עגנון, על כל פנים בתקופת חייו האחרונה, אחרי עלייתו השניה לארץ ישראל עד למותו, מצד אחד התגלמה בו אמונה עמוקה מאוד. מהצד השני, מה שהיה אופייני מאוד באיש הזה, באיש, זה היה הציניזם שלו לגבי כמעט כל הערכים האנושיים." ~ ישעיהו ליבוביץ (מקור)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה