סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא קובץ סיפורים מאת שמואל יוסף עגנון שיצא לאור ב־1950.

---

• "השמיים הסבירו פנים לאדמה והאדמה הסבירה פנים לבריות."
• "אם אני אוהבם אני מתקרב אצלם, איני אוהבם אני מתרחק מהם."
• "מותר האדם מהבהמה הוא הדיבור."
• "לעולם אין צרה באה יחידה."
• "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה."
• "תפוחי־בר נתנו ריח והנהר הבהיק כשדה תבואה לאחר גשם." ~ 'אצל חמדת'
• "השחר נתעלה מתוך החושך והתחיל מאיר לעולם. טללי בוקר נפקחו עיניהם והסבירו פניהם לבריאה." ~ 'אצל חמדת'
• "וכשנתייאשתי מכתיבת הספר, לא נתייאש הספר מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה." ~ 'פרקים של ספר המדינה'
• "מנהגה של מדינה זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה. אם הלכה אותה צרה מוטב, ואם לאו מוסיפין לה נאום. עד שבאה צרה קשה ממנה ומעמידין נואם אחר. אם בטלה הצרה מוטב, ואם לאו וכו'." ~ 'פרקים של ספר המדינה'
• "ואף על פי שהשתדלתי בכל כוחי לכתוב דברים כהווייתם, משהגעתי למסירת השיחות הוכרחתי לשנות מן הסגנון, שרוב גדולי המדינה ודּבריה לקחו להם לשון בלולה ומעורבבת ממליצות ישנות שלא עמדו על פירושן האמיתי, ופעמים הם אומרים דבר שפירושו הוא היפך כוונתם. ואף לשונם השגורה בפיהם אף היא בלולה במלים שבדו חברי לשוניה, שכל אחד מהם משתבח ואומר ראו כמה מאות של מלים עשיתי." ~ 'פרקים של ספר המדינה'