עדי אשכנזי

עדי אשכנזי (נולדה ב־1975) היא בדרנית ישראלית.

על סטנד־אפ

"אני כותבת כל רעיון שעולה לי במחברת, או בטלפון, מרכזת את כל הפתקים, מנסה לכתוב אותם יותר מצחיק."
"סטנד־אפ. לוקחים נושא, מתעמקים בו, מפשיטים אותך מכל הבולשיט ואומרים לך את האמת על עצמך. זה מהיר, החלטי ודעתני."
"אני הולכת למקומות שיש לי בהם קושי. אני מספרת על קשיים שאני חווה בזוגיות. על הילדים היה לי ממש קשה לעשות סטנד־אפ, כי אני מאוד נהנית מהאמהות. לקח זמן עד שזה קיבל צורה, עד שהבנתי שמותר לי להגיד בקול רם שעם כל האהבה העצומה לילדה שלי, אני מחכה שהיא תלך לישון כבר."
"צריכה להיות דואליות. אם הולכים על הצד השלילי בלבד, זה שטוח. זה פשוט לא מצחיק. הבסיס הוא שני הקטבים. אור וצל. האהבה כלפי הדבר והשנאה או הלעג כלפיו. הכול קורה ברגשות המעורבים."

"אם לא תגידי דברים רעים אז תהיי פחות מצוברחת כי לא תחשבי על זה, פשוט מאוד. ואני עובדת על עצמי בקטע הזה."
"מאז שנהייתי אמא כל השאלות של למה אנחנו חיים בארץ הזאת, ואיך אנחנו קשורים בה בתוך הסבל הזה, מכאיבות לי."
"יש אנרגיות שמחות באמריקה, אין את ה־Bad vibes (אווירה רעה) ואת הקיטורים כל היום כמו כאן. כל הזמן הם לקראת משהו טוב וזה מחבק אותך."
"אני מאוד ישראלית, אי אפשר להתכחש לזה, זה האופי שלי, אבל במובן הרע של המילה. אין כאן גבולות, לא יודעים מה זה מרחב אינטימי, הכול בלתי אמצעי."
"מהרגע שבו נפתחה הדלת ועד היום אני לא מאמינה למזל שלי. מה שקורה לי היום זה בדיוק מה שדמיינתי וחלמתי מילדות. התקופה שבה לא הלך לי, זה מה שהיה מוזר. עכשיו זה הגיוני."
"כשאתה הורה הרבה יותר קל... הכול נותן לך שייכות ומחבר אותך, וההתעסקות בגידול ילד נותנת לך משמעות לחיים, כי אתה צריך לדאוג שהוא יגדל היטב. זה נותן פיקוס ומוריד שומנים ומחשבות מיותרות."