עוזי דיין

עוזי דיין (נולד ב־1948, בעמק יזרעאל),יושב ראש מפעל הפיס, לשעבר סגן הרמטכ"ל ויו"ר המועצה לביטחון לאומי.

• "בישראל אפשר לדעת מאיזה דור אתה על ידי זיהוי המלחמה שאליה אתה מתכוון באומרך 'המלחמה' ללא תוספת שמה הפרטי. כשסבתי בתיה הייתה אומרת 'בזמן המלחמה' ונאנחת, היה ברור שהיא מתכוונת למה שהיא קראה 'המלחמה העולמית השנייה'. אמא מימי עד היום קוראת 'המלחמה' אך ורק למלחמת השחרור ולא לאף מלחמה אחרת. אנחנו, ילדי מלחמת העצמאות וקום המדינה, לחמנו כחיילים צעירים במלחמת ששת הימים, כקצינים במלחמת ההתשה וכמג"דים במלחמת לבנון הראשונה. אבל התואר 'המלחמה' שמור איתנו למלחמה אחת ויחידה, זו שעיצבה את דמותנו – מלחמת יום הכיפורים." ~ מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "בעיצומן של ההכנות הגיע לגזרה חברי הטוב לצוות וליחידה, סרן אמיתי נחמני, מצויד בפקודה שעליי להעביר לו את הפיקוד על הפלוגה ולעלות לרמת הגולן לביצוע פשיטות בעומק החזית הסורית. שוחחנו על המלחמה הזו, ונפרדנו באיחולי הצלחה ובלחיצת יד חזקה – אז לא נהגנו להתחבק, והיום חסר לי האין־חיבוק ההוא." ~ על הקרבות בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "עברתי דרך היחידה, קיבלתי פלוגה חדשה, הצטיידנו בהתאם למשימות ועלינו לרמת הגולן. שם חיכה לנו אל"מ אורי שמחוני עם פקודות משימה להשמדת סוללות ארטילריה בעומק המערך הסורי. הפשיטות חייבו חציית שדות מוקשים, ניווט מדויק דרך מערך סורי צפוף ומשתנה, התגנבות שקטה ליעד, השמדה מהירה וחזרה בשלום בתוך המערך הסורי העצבני בעקבות התקיפה. בקיצור, מה שידענו לעשות הכי טוב. אחרי שאתה מסתנן דרך המולת הקרב של הקו הראשון אתה פוגש את השקט והביטחון שבעורף האויב. בלילה הראשון לא מצאנו את הסוללה, שכנראה דילגה, וחזרנו עייפים ומתוסכלים. בלילה הבא הגענו בשקט עד הסוללה שבתזמון מצוין (לנו) פתחה באש תותחים, מה שאיפשר להגיע עד החיילים הסורים, שעד היום לא יודעים מהיכן בא להם מותם." ~ על הקרבות ברמת הגולן כנגד הסורים במלחמת יום הכיפורים, מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "ואז הגיעה משימת החרמון, שנפל בידי הסורים בתחילת המלחמה. חדירה שקטה נוספת לסוריה וטיפוס תלול ומייגע הביאו אותנו לרכס השולט על מוצב החרמון מצפון. במקום זה, המכונה היום מצפה שלגים, חברנו ליוני נתניהו ז"ל לשלושה ימי לחימה, שבהם הרגנו בקרבות מטווח קצר עשרות סורים, שבינו נוספים, ומנענו תגבור ותספוק של הכוח הסורי שבו נלחם הכוח של גולני. ממקום התצפית המצוין שלנו דיווחנו לפיקוד הצפון שמוצב החרמון ריק, אבל לא הצלחנו למרות הפצרותינו לקבל אישור להשתלט עליו כי 'הוא שייך לגולני'." ~ על מבצע קינוח במלחמת יום הכיפורים, מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "ביום השלישי ראינו אכן את חיילי גולני מגיעים, לאחר קרב עקוב מדם, למוצב הריק ומניפים את דגל ישראל. מישהו העיר בפרפרזה על 'העיניים של המדינה' (כפי שכינה את החרמון לוחם גולני, בני מסס) שאפשר היה לחסוך דם אם היינו מצליחים ש'האוזניים של הפיקוד' יקשיבו לנו. נשמע ציני, אבל רק מי שלחם במלחמה זו הבין שציניות בריאה הייתה מצרך הכרחי כדי לא להתייאש ולהישאר הומני. גם האמירה הנוראה 'אני שונא את המדינה, אבל אוהב את הפלוגה שלי' נולדה במלחמה הזו." ~ על מבצע קינוח במלחמת יום הכיפורים, מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "ירדנו מהחרמון, עצרתי בבית החולים בצפת לטיפול קצר בפציעתי בחרמון, נמלטתי משם תוך שעתיים, ועוד הספקנו, יוני ואני, לעצור בדרך ליחידה לארוחת לילה אצל אמא מימי ואבא משה, שאותם לא ראיתי מתחילת המלחמה. סיפרתי להם על אמיתי ועל עשרות חברינו שנהרגו. אכלנו בשקט. היה עצוב וטעים." ~ על מבצע קינוח במלחמת יום הכיפורים, מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "הייתי עצוב אבל המלחמה הזו נטעה בי דווקא ביטחון. ברמה הלאומית לא הצליחו לנצח אותנו אף שתפסו אותנו 'עם המכנסיים למטה'. ברמה האישית הייתי גאה שביצעתי את כל המשימות ולא נהרג לי אף חייל. כל מי שהיה מפקד במלחמה גורלית יבין זאת." ~ על מלחמת יום הכיפורים, מתוך מאמרו "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית" בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
• "שמעתי מעט על היחידה לפני שהתגייסתי. שאלתי את הדוד שלי משה דיין מה זה סיירת מטכ"ל. הוא אמר לי: 'עזוב, זה מבצעים מיוחדים וזה לא מעניין'. הלכתי לעזר ויצמן והוא אמר לי:'אם הבן שלי היה שם הייתי גאה, אבל מודאג מאוד'. הספיק לי לשמוע את זה כדי לקבל החלטה." ~ על הבחירה ללכת לסיירת מטכ"ל, מתוך כתבה באתר "nrg מעריב", 24 במרץ 2007
• "התקבלתי ליחידה אחרי שהסתרתי ניתוח מיניסקוס שעברתי ורצועה קרועה. עד היום זה לא רשום בשום תיק רפואי. 17 שנה שירתתי ביחידה מתוך 36 שנה בצה"ל. התחלתי כלוחם וסיימתי כמפקד היחידה." ~ על שירותו ביחידה, מתוך כתבה באתר "nrg מעריב", 24 במרץ 2007
• "לא התכוונתי לחתום קבע נוסף כדי להתקדם ביחידה. אבל אז נהרג סגן חיים בן-יונה ז"ל, ואני הייתי צריך לקבל את הצוות שלו. חתמתי שלוש שנים נוספות, והשאר היסטוריה." ~ על הבחירה בקריירה צבאית, מתוך כתבה באתר "nrg מעריב", 24 במרץ 2007
• "בשנת 1972 באנו למשה דיין, שר הביטחון, עם תוכנית נועזת לחטיפת הגנרלים הסורים. הכוונה הייתה שישמשו קלף מיקוח להשבת הטייסים שלנו מהשבי הסורי. התוכנית נפסלה. דיין אמר לי 'אתם מתכננים מבצעים כל כך מסוכנים, שעשרה מכם יחזרו בארונות ואני אצטרך להסביר להורים שלכם למה זה היה הכרחי בכלל. הטייסים יישבו עוד שנה, חמש שנים בשבי, בסוף הם יחזרו הביתה. אתם תחזרו לבית הקברות'. אמרתי לו 'אנחנו נעשה תוכניות יותר אפשריות, אבל אתם תצטרכו יותר אומץ כדי לאשר אותן'. היחידה יצאה פעמיים ללבנון לאיסוף מודיעין. במבצע השלישי הבאנו את הגנרלים הסורים. יש ויכוח אם בזכות זה החזרנו את הטייסים הביתה. זה לא חשוב. לפחות עשינו כמיטב יכולתנו. הפוטנציאל והיכולת של צה"ל היום טובים לאין ערוך ממה שהיו ב-1972." ~ על מבצע ארגז([1]).
• "במלחמה, בניגוד לספורט, צריך גם לנצח. לא מספיק להשתתף. בעניין שליט, השתתפנו מספיק. עכשיו הגיע הזמן לנצח." ~ משפט שדיין נהג לומר ללוחמיו. הפעם בהקשר לחייל החטוף גלעד שליט ([2]).
• "אנחנו נילחם בשחיתות בנחישות. כמו שאין טרור בלי טרוריסטים, אין שחיתות בלי מושחתים. צריך להוריד את הכפפות ולעשות את המאבק ביד ברזל." ~ בבוקר שבו רשם את מפלגתו "תפנית" אצל רשם המפלגות (מקור)
• "רק בחינוך ובפוליטיקה אפשר להשפיע." ~ מתוך כתבה באתר "nrg מעריב", 23 במאי 2005
• "השתתפתי בפעולת פיצוץ מטוסי אם.אי.איי, אכן שילמנו לחברת הביטוח אבל יצאנו גברים. צריך לעשות זאת ללא טביעת אצבעות, זה שיודעים ואין הוכחה לא מהווה בעיה." ~ על מבצע תשורה כמודל לטיפול במשט לעזה (מקור)
• "אנחנו מנהלים את המאבק הכי נקי וערכי, של חיילי מילואים שחזרו משדה הקרב ושל משפחות שכולות שהקריבו את היקר מכול. מה אנו דורשים מהח"כים? שיעמדו במבחן האחריות והמנהיגות." ~ על תנועת המחאה, לה היה שותף, בתום מלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה בעיתון "הארץ"
• "אני הולך למאבקים, ולא רק אומר סור מרע, אלא גם עשה טוב. אני בסך הכול אומר לח"כים – אל תתחמקו. אל תגידו, אני לא עושה כלום." ~ על תנועת המחאה, לה היה שותף, בתום מלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה בעיתון "הארץ"
• "לוחם השריון סמל ראשון גלעד שליט נחטף ומוחזק בשבי החמאס כבר 883 ימים. אין ספק כי עליך ועל מדינת ישראל כולה מוטלת החובה לקיים את ההסכם הבלתי כתוב בין הלוחמים ומשפחותיהם לבין המדינה. הסכם זה, שנכתב בדם, אומר שהלוחמים יעשו את כל המוטל עליהם להגן על הבית שלנו ואם הסיכון שלקחו על עצמם מתממש, תעשה המדינה את כל מה שניתן וראוי להחזירם הביתה. סמל ראשון גלעד שליט ממלא את חלקו בהסכם זה שעליו מבוסס הביטחון הלאומי, ממשלת ישראל מפרה אותו, וחמור לא פחות – הדבר פוגע במוטיבציה לשירות קרבי ומשמש תירוץ להשתמטות." ~ מתוך מכתב לשר הביטחון אהוד ברק בנוגע לגלעד שליט (מקור)
• "אני חושב שעם הפלסטינים צריך היה כבר לנקוט שיטה אחרת, לא לחשוב מה אפשר לתת להם ולשלם להם עבור גלעד שליט, אלא לחשוב על איזה מחיר הם צריכים לשלם והמחיר שלהם צריך להיות כואב, יום יומי." ~ בנוגע לגלעד שליט (מקור)
• "אם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, יגיע לעזה על ספינות מלחמה טורקיות – צריך להטביע אותו." ~ מתוך כתבה בעיתון "גלובס", 7 ביוני 2010
• "צריך להבהיר לארדואן שאם הוא יממש את האיום שלו – הדבר הזה הוא כמו הכרזת מלחמה. שמים קו ברור ואומרים מראש שאם מישהו חוצה את הקו הזה – לא ישתלטו עליו אלא יטביעו אותו. גורלו יהיה כגורל המחבלים על ה'מרמרה'." ~ מתוך כתבה בעיתון "גלובס", 7 ביוני 2010
• "יש לבחור רמטכ"ל על־פי אישיותו והתאמתו לאתגרים הביטחוניים של ישראל בשנים הקרובות. על הרמטכ"ל הנבחר להיות בעל סמכות שנבנתה על ידע, על ניסיון מוכח, על הצטיינות צבאית ועל יכולתו לשמש דוגמה אישית." ~ על הדרך בה יש לבחור רמטכ"ל (מקור)
• "רע במיעוטו לא מספיק. הוא הכי טוב שיש." ~ בתשובה לשאלה האם בנימין נתניהו הוא מועמד טוב לראשות הממשלה או שמא הרע במיעוטו, מתוך ראיון באתר "nrg מעריב", 29 בספטמבר 2008
• "מופת לחוסר ניסיון בניהול מלחמה." ~ על מלחמת לבנון השנייה, מתוך ראיון באתר "nrg מעריב", 29 בספטמבר 2008
• "בתקופה זו מופז החדיר את ערך הבינוניות לצבא. הדרך הטובה ביותר לתאר את שיטת הניהול ומינוי האנשים של מופז היא באמצעות משפט חכם שמישהי פעם אמרה לי – 'ליגה לאומית מביאה ליגה לאומית וליגה ב' מביאה ליגה ג'." ~ על שאול מופז כרמטכ"ל, מתוך ראיון באתר "nrg מעריב", 29 בספטמבר 2008
• "בשום אופן לא. לחמתי בחרמון ואני יודע עד כמה טופוגרפיה היא מהותית במקרה שמלחמה משתבשת. הגולן הוא נכס שאסור לנו לוותר עליו. מלבד זאת, בגולן אין סורים, אז זה יהיה חסר היגיון למסור אדמה למדינה שאזרחיה לא מתגוררים עליה." ~ על השבת רמת הגולן לסורים במשא ומתן, מתוך ראיון באתר "nrg מעריב", 29 בספטמבר 2008
• "אני לא אומר שטייס לא יכול להיות רמטכ"ל, אבל אני אומר שרמטכ"ל צריך להבין בחי"ר – ממש כמו ששר ביטחון שהוא לא גנרל עדיין צריך להבין בביטחון. בשני המקרים, זה לא קרה. פרץ, לאחר המלחמה, אמר בכנס שדרות ש'אם לא הייתה מלחמה – הייתם יכולים לראות איזה שר ביטחון מצוין הייתי יכול להיות'. זה אומר דרשני." ~ מתוך ראיון באתר "nrg מעריב", 29 בספטמבר 2008
• "הטענה שאין פתרון צבאי היא מגוחכת. איזה עוד פתרון יש במזרח התיכון – דיפלומטי? התקיפות האוויריות בתחילת המלחמה היו צריכות להיות מכוונות כנגד המנהיגים של החזבאללה, שהיו אמורים להיות מחוסלים אחד אחרי השני. לאחר מכן, היינו צריכים להיכנס תוך מספר ימים עם שלוש אוגדות מילואים לעומק לבנון ולכבוש את האזור ממנו נורות הרקטות קצרות הטווח. לבסוף, הצבא היה כובש את בעלבכ ויוצר חיץ בין סוריה ולבנון. לאחר שהות קצרה בשטח, היינו מטהרים את האזור, מחזירים את ההרתעה ו..." ~ מתוך ראיון באתר "nrg מעריב", 29 בספטמבר 2008
• "שנים רבות אני משרת בצה"ל ולא ראיתי טוב למפקד כמו הדוגמה האישית." ~ מתוך מאמרו "להיות מפקד צעיר, צה"ל 2000", מתוך הספר "אחריו, על מנהיגות ומנהיגים"
• "מאוד חשוב להשיג קלפי מיקוח מקרב אנשי חיזבאללה לטובת שחרור החטופים. יש כמובן יתרון לפגוע בכמה שיותר מנהיגים בצידם, בכללם חסן נסראללה, ולזרוע מבוכה ובלבול. בנוסף, טוב להילחם בחזיתות בהן יש לנו יתרון יחסי - והפעלת כוחות מיוחדים היא כמעט תמיד יתרון לצד התוקף, אם היא מתוכננת היטב ומבוצעת באופן מקצועי." ~ על מבצע חד וחלק, במהלך מלחמת לבנון השנייה ([3]).
• "מבצע מיוחד דורש תכנון מאוד קפדני, יחידות עם רמת ביצוע שנרכשת באימונים ובמבצעים במשך זמן רב. אי אפשר לעשות את זה בלי כוחות מאומנים ומתאימים. כשכל זה מחובר ליעד חשוב מבחינה מערכתית, סיכויי ההצלחה גבוהים. הסיכון הוא כמובן בהסתבכות בשטח, כזו שעלולה למנוע את האפשרות לחזור הביתה בשלום. אך מניסיוני האישי, אתה מרגיש יותר בטוח לבד בלילה, 80 ק"מ מאחורי הקו, מאשר מחומש בקו הלחימה. גם אם אי- אפשר לחלץ אותך, אתה סומך על עצמך ועל הכוח הקטן שנמצא איתך." ~ על מבצע חד וחלק, במהלך מלחמת לבנון השנייה ([4]).
• "ביום הכיפורים ביצעתי שתי פשיטות על יעדים סוריים 14 ק"מ מעבר לקו המגע. הדבר הכי מסובך היה לעבור דרך הקו הראשון של הכוחות ולחזור דרכו. אחרי שעברת אותו - בא היתרון הגדול שלך ככוח מאומן. הידיעה שכל מה שסביב אויב נותנת לך חדות, ויש לך יתרון ביוזמה ובהפתעה." ~ על מבצע חד וחלק, במהלך מלחמת לבנון השנייה ([5]).
• "במלחמה, בניגוד לספורט, העיקר זה לנצח - לא להשתתף. גם כאן מנצחים בהגנה, התקפה מסודרת, עבודה קשה על הריבאונד. אבל הדאנק ‏ - ההטבעה - יכולה מאוד להוסיף ולתרום, אם היא באה ברגע המתאים. אם ההטבעה נכשלת, הצופים מתרגזים ומתחילות השאלות הקשות. אם היא מצליחה, היא תורמת למוראל. כך בכדורסל, כך גם במבצע המיוחד." ~ על מבצע חד וחלק, במהלך מלחמת לבנון השנייה ([6]).
• "מבצע מיוחד הוא מיקרוקוסמוס למערכה כולה. גם במלחמה וגם לקראת מבצע חשוב לשאול שלוש שאלות: מה התוכנית שלי, מה יכול לעשות לי האויב - כולל הטבע - והמסובך מכל: אם זאת יעשה, כיצד אני אגיב. את השאלה האחרונה בני אדם נוטים לשכוח. עם כל ההיררכיה הצבאית, המפקד בשטח הוא לפעמים הרמטכ"ל. לפעמים זה אומר להורות על פירוק מוקשים בידיים, לפעמים גם צריך קצין זוטר יחסית לשכנע את אלוף הפיקוד שהמשימה אינה ראויה, או לא אפשרית לביצוע." ~ על מבצע חד וחלק, במהלך מלחמת לבנון השנייה ([7]).
• "הבטחתם הרבה הבטחות אבל אמרתם 'על דבר אחד לא נוותר - על הביטחון'. בזה אתם מוותרים, וזה הולך ומחריף. יש לי ניסיון צבאי לא פחות מאחרים. צריך סיכול ממוקד ומודיעין, וצריך לכבוש חלקים מעזה. זה לא בלתי אפשרי, הרי נכנסנו ללבנון. אמרו גם שאי אפשר להיכנס לקסבה בשכם ונכנסנו. ואולם בתקופה האחרונה יש מחיר דמים. אומרים 'דם חיילים לא הפקר', אבל גם דם אזרחים לא הפקר. דם האזרחית שנהרגה בשדרות לא שונה מדם החיילים, ואם החיילים צריכים לסכן עצמם בכניסה לעזה - זה מה שיעשה." ~ על ירי מרצועת עזה הקסאמים על שדרות ([8]).
• "היו צריכים לבוא לפה אנשים מבאר שבע ומאשדוד, כי גם הם יצטרכו לדאוג. אני שומע שאומרים 'היום נפלו רק שלושה קאסמים'. במלחמת לבנון לא הבין ראש הממשלה שזו מלחמה, ואני אומר לו שגם כאן זו מלחמה." ~ על ירי מרצועת עזה הקסאמים על שדרות ([9]).
• "בתל עדשים מישהו צחצח שיניים, אז ירו בו כי חשבו שיש לו כלבת."~ מתוך הספר "סיירת מטכ"ל" מאת משה זונדר.
• "הדירקטוריון מורה את הנהלת מפעל הפיס לנתק כל קשר עם משרד האוצר" ~ תגובה להחלטת שר האוצר משה כחלוןשלא להאריך את ההיתר להפעלת מכונות מזל, אוגוסט 2016.

עוזי דיין

על פרשת אלאור עזריה

• היה לי מקרה דומה אפילו יותר חמור, הרבה יותר חמור כי נהרגו בו חמישה פלסטינים על ידי לוחמים של הצנחנים במעבר תרקומיא, שלא רק שהם לא היו טרוריסטיים, הם גם לא היו שב"חים. הם היו אנשים שחזרו מעבודה בישראל והייתה שם איזו אי הבנה. אני עצרתי את החיילים, למרות שאז נורא לא אהבו את זה (...). אמרתי עכשיו שלושה ימים אתם עושים ועדת חקירה, נותנים לי את התוצאות שלה. לא פצ"ר ולא מצ"ח ולא אף אחד, לי אתם נותנים את התוצאות. (...). ראיתי את התוצאות אמרתי ארבעה דברים, מסקנות מה צריך לעשות, החיילים אפילו לא עמדו למשפט" ~ בעקבות פרשת הירי במחבל בחברון, אוגוסט 2016. מקור
• זה לא בסדר, שנתנו למצ"ח לחקור את המקרה. בכל שנותיי בצבא לא נתתי פעם אחת למצ"ח לחקור מקרים של פעילות מבצעית. אין להם את הניסיון, הידע והסמכות לחקור מקרים שכאלה." ~ מקורמקור
• "נתתי הוראות להרוג מחבלים בלי קשר לשאלה אם באותו רגע הייתה סכנה. מחבלים צריך להרוג. דינם של מחבלים הוא למות" ~ מקור

נאמר עליו

• "דיין גילה ראייה מקורית ומחויבות ציונית. הוא מביא את שתי התכונות הללו לליכוד ולמדינה. עוזי הוא גם חבר לנשק." ~ בנימין נתניהו על דיין, כשהלה הצטרף לליכוד (מקור)
• "עוזי היה מפקד מעולה. היה לו ברק מחשבתי, יכולת אלתור, כושר לשכלל ולשפר, תעוזה, נינוחות תוך כדי ביצוע. הוא היה מסוג הקצינים שדחפו כל הזמן לבצע. יש לו ראש פתוח, יסודי מאוד, נועז ומוכן לנסות כל רעיון. כשאתה משקיע באמת את כל מה שאתה יכול כדי להוציא אל הפועל איזה רעיון, אתה מוצא שיש מעט מאוד שהוא בלתי אפשרי." ~ ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (במיל.) יהושע שגיא על דיין כמפקד סיירת מטכ"ל, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 30 בנובמבר 2001
• "עשר דקות אחרי שנודעו לבנימין נתניהו תוצאות הפריימריז, הוא צלצל לעוזי דיין. דיין וביבי מכירים הרבה שנים. כשביבי היה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, דיין היה מפקד שלו. באחת הפעמים נתקע הצוות של ביבי בסוריה. 'תשישות וקפיאה'. דיין חילץ אותם. הוא גם היה חבר טוב של יוני ז"ל, אחיו הבכור של נתניהו. בשנת 72' יוני פיקד על 'מבצע ארגז'. חטיפת קצינים סורים בכירים מלבנון. דיין היה סגנו." ~ חן קוטס-בר על הקשר שבין דיין למשפחת נתניהו, מתוך כתבה באתר "ynet".

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עוזי דיין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוזי דיין