משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915 - 16 באוקטובר 1981), מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי, ממפקדי "ההגנה", הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, ומפקדו במהלך מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, היה שר הביטחון בשנים 1967 - 1974 ושר החוץ בשנים 1977 - 1979.

משה דיין

כללי

• "חופש הוא חמצן לנשמה."
• "שלום עושים עם אויבים."
• "רק חמור לא משנה את דעתו."
• "מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז." ~ "מתוך יומן מערכת סיני"
• "האמת היא שאני רואה כבעיה חמורה של הצבא מקרים שבהם יחידות אינן ממלאות את משימותיהן הקרביות - ולא את אלה שבהם יחידות חורגות ופועלות מעבר למה שהוטל עליהן." (שם, בהקשר לפעולת הצנחנים בקרב המיתלה)
• "אנשיהם עייפים, האספקה אינה מגיעה בעיתה, בלילה קר, ביום חם, הרובים אינם יורים בגלל האבק והמכוניות אינן נוסעות בגלל החול. ידעתי שכל זה נכון, אך אין לי פתרון לבעיות אלו. את הנגב לא אשנה, ואת הציר צריך לפרוץ." (שם)
• "עדיפה שארם א-שייח' בלי שלום על שלום ללא שארם א-שייח'."
• "לא חוזרים בלי לבצע גם אם זה יעלה לנו ב50% אבידות." ~ על פי עדותו של תת-אלוף צורי שגיא בהרצאה: הר, הוא אריק שרון-חלק א'
• "אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו." ~ בהרצאתו "פעולות התגמול כאמצעי להבטחת השלום", יולי, 1955.
• "אני חושב שחשיבות הצנחנים היא הרבה מעבר לפעולות שמבצעים. החשיבות היא בקביעה של רמת הלחימה. הצנחנים תרמו תרומה בלתי רגילה בנושא של פיתוח מחשבת הלחימה המקורית של צה'ל.מי שעובר את האולפנא של הצנחנים, אנו תובעים ממנו ומצפים ממנו שיתרום לפיתוח המחשבה של צה'ל, אותה מחשבה בלתי שגרתית, הנותנת את האופי המיוחד של צה"ל." ~ מתוך הרצאה שנשא כרמטכ"ל בשנת 1955.
• "חזרנו אל הקדושים שבמקומותינו בכדי לא להפרד מהם יותר לעולם." ~ אחרי מלחמת ששת הימים
• "מה אכפת לי מה יאמרו עלי אחרי שאמות? הרי אני מת כדי ששוב לא יהיה לי אכפת מה אומרים עלי!" (ראיון אחרי מלחמת ששת הימים, בתשובה לשאלה מה הוא רוצה שיאמרו עליו אחרי מותו)
• "האם אלוהים היה לצדנו? יותר נכון לומר שאנחנו היינו לצדו של אלוהים." (אותו ראיון)
• "למטה נשקפה ארץ אחת, ללא חלוקה בין יהודים וערבים, ארץ זרועה כפרים וערים, שדות וגנים. ארץ אשר גבולה במזרח הוא הירדן, ובמערב הים הגדול. בצפון מתנשא החרמון, ראשו מעוטר שלגים, ובדרום סוגר עליה המדבר הצחיח. ארץ ישראל." ~ בספרו: לחיות עם התנ"ך
• "ידידינו האמריקאים מציעים לנו: כסף, נשק ועצות. אנחנו לוקחים את הכסף, לוקחים את הנשק ומסרבים לעצות."
• "בני אדם הם כמו אספסת. תקצור אותם - יצמחו חדשים."
• "היום הסורים הולכים ללמוד שהקו בין דמשק לתל-אביב, הולך גם בין תל-אביב לדמשק."
• "יש שלוש דרכים עיקריות לבזבז כסף. המהירה - על הימורים, המענגת - על נשים והבטוחה - על חקלאות"
• "חייל שלא ישב בכלא הוא לא חייל."
• "כל מתנגדינו יפוצו כמוץ, שדותיהם יעלו דרדר וקוץ, ומרכבותיהם ישקעו עד צוואר בבוץ." ~ שיר שכתב לקראת הבחירות לכנסת העשירית, 1981 כיושב ראש מפלגת תל"ם

הספד לרועי רוטברג, 1956

• "דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית."
• "זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו."
• "אל נא נטיח היום האשמות על רוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם הגדולה עלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם. לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאתנו כי קבוצת נערים זו היושבת בנחל עוז נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים?"

שנות השישים

• "צריך לעשות את הבדואים לפועלים עירוניים – בתעשייה, בשירותים, בבנייה ובחקלאות. 88 אחוזים מתושבי מדינת ישראל אינם חקלאים. יהיו הבדואים חלק מהם. אומנם זה מעבר חריף. פירושו שהבדואי לא יחיה על אדמתו ועם עדריו אלא יהיה לעירוני הבא הביתה אחה"צ ונועל נעלי בית. ילדיו יורגלו לאב הלובש מכנסיים, בלי שברייה, ואינו פולה כנים בציבור. הם ילכו לביה"ס מסורקים עם שביל. זו תהיה מהפכה, אך אפשר לסדר את זה במשך שני דורות. לא בכפייה אבל בהכוונה מצד הממשלה. מציאות זו ששמה בדואית – תיעלם." ~ הארץ, יולי 1963
• "לו היו באים היום אלינו נציגי ערביי הרצועה והגדה ואומרים: "אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינאית", לא הייתי מציע למדינת ישראל לסרב לפנייתם; הייתי מציע שנשב איתם, נדון איתם ונבחן אם אנחנו יכולים להבטיח את האינטרסים הנראים לנו חיוניים, באופן שיתקבל גם על ידיהם. אל לנו לקבוע דפוסים למדינות ערב. עלינו להבהיר להן על מה אנו עומדים: "זאת אנו רוצים בירושלים, זאת אנו רוצים בחברון, זאת אנחנו רוצים בתחום הביטחון, לזאת אנו מוכנים בעניין הפליטים. מסכימים - טוב. אינכם מסכימים - אין הסדר בינינו." ~ תשובה לשאלה ב"קול ישראל", 28 בדצמבר, 1968.
• "הרושם שלי, שאין הם נלחמים כרגע לא נגד הסתננות לדרום, לא מלחמת גרילה ואף לא מלחמה בהו-שי-מין (מפקד הכוחות של צפון וייטנאם) אלא מלחמה אמריקאית נגד כל העולם. להפגין לעיני כול (לרבות אנגליה, צרפת, ברה"מ) את כוחם ואת עקיבות החלטתם, למען ידעו: כאשר האמריקאים נכנסים למערכה - אין לעמוד בפניהם." ~ 1966, "יומן וייטנאם"
• "וייטנאם - ככל מדינה - יכולה לקבל עזרה מבחוץ, אבל לא פטרונות; התקדמותה צריכה להיות אורגנית ועצמאית - על-ידי ייעוץ ועזרה אבל לא הכתבה ואילוף."
• "יישובים יהודיים נבנו במקום כפרים ערביים. אתם אפילו לא יודעים את השמות של אותם כפרים ערביים ואני לא מאשים אתכם בגלל שספרי הגאוגרפיה לא קיימים יותר. לא רק הספרים אינם קיימים, אלא גם הכפרים הערביים אינם. נהלל קם במקום מעלול; קיבוץ גבת במקום ג'יבתה; קיבוץ שריד במקום חוניפיס; וכפר יהושע במקום תל אלשומן. אין מקום אחד בנוי בארץ שלא הייתה בו אוכלוסייה ערבית בעבר." ~ מתוך נאום בפני סטודנטים בטכניון שהתקיים ב-19.3.1969, מצוטט ב"הארץ", 4.4.1969

שנות השבעים

• "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה." ~ בראיון לשבועון "טיים", השבוע המסתיים ב-30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה.
• "כבר חלפו שש שנים מאז מלחמת ששת הימים, ואנו מדברים עכשיו על תקופה של ארבע שנים נוספות. כבר התרגלנו שכל עשר שנים נלחמים ששה ימים..." ~ באסיפת בחירות בבאר שבע, 10 בספטמבר, 1973.
• "אתה מדבר שטויות. לא תהיה מלחמה – לא בקיץ הזה ולא בקיץ הבא. בשנים הקרובות בכלל לא תהיה מלחמה בארץ־ישראל". ~ לאלוף רחבעם זאבי, שלושה ימים לפני יום הכיפורים 1973.
• "אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה שאיננה דומה לשתי המלחמות הקודמות, למלחמת ששת הימים ולמערכת קדש. המלחמה הזאת קשה, התנגשויות חריפות ומרירות, שריון ואוויר. מלחמה כבדת ימים, כבדת דמים." ~ שר הביטחון משה דיין בנאום מיוחד לאומה, 14.10.1973
• "חורבן הבית השלישי" או "הפסדנו את הבית השלישי" ~ כך שמע אחד האלופים ב-7 באוקטובר אחר הצהריים בשדה דב את משה דיין, עם שובו של דיין מביקור אצל האלוף שמואל גונן בחזית הדרום בזמן מלחמת יום הכיפורים. בהמשך השתמש שוב במטבע לשון זה, למשל: "מלחמה על הבית השלישי".
• "בכל הסדר עלינו לשמור על זכותנו להתנחל בכל הארץ" ~ בדיון מדיני של מפלגת העבודה, דצמבר 1975.
• "הערכת המצב שלי היא, שאנחנו עומדים בפני האירוע בעל החשיבות ההיסטורית הרבה ביותר למדינתנו, מאז 1948. כאשר קמה המדינה, התקיים משא ומתן ובעקבותיו הסכמי שביתת הנשק, שייצבו את מה שנקרא 'הקו הירוק'. מאז, לא היה לנו משא ומתן, כפי שאני חושב ומקווה שיהיה, בעל משמעות יציבה, בהסכמה של שני הצדדים ושל הכוחות הבינלאומיים." ~ מתוך הרצאה כשר החוץ, במכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה, 3 באוגוסט 1977
• "אין לחלק את ארץ ישראל המערבית... אין לספח ואין לחלק." ~ אוקטובר 1979.

נאמר עליו

• "הוא היה מתעורר עם מאה רעיונות. תשעים וחמישה מהם היו מסוכנים מידי, שלושה היו רעים, אבל השניים הנותרים לעומת זאת היו גאוניים." ~ אריאל שרון
• "דיין לא רצה שהממשלה תאשר בניית קיבוצים שם. הוא קיווה להחזיר את הקרקע תמורת שלום." ~ עמוס ערן, לאחר כיבוש הגולן
• "אדם בעל עור עבה, שלבו גס ברגשותיהם של הסובבים אותו ויש לו תמיד רגש עליונות קבוע ויציב על הנמושות – כל העולם זולתו. שנאתי אותו בכל לבי ויכולתי לחוש בהדדיות: הוא שנא אותי באותה מידה" ~ רפאל איתן
• "האומץ האישי של משה דיין ידוע, אבל הוא מבוטל לחלוטין על ידי הפחד הכמעט פתולוגי שלו ממעצמות. הוא היה זה שבמלחמת ששת הימים התנגד לתקיפת רמת הגולן שמא הסובייטים יתערבו." -הרב מאיר כהנא
• " אבא, אתה בן זונה." ~ אסי דיין
• "הוא היה מושא לפולחן אישיות שלא היה לפניו ולא היה אחריו, גם לא כלפי אישים כמו דוד בן גוריון, גולדה מאיר או מנחם בגין. דיוקנו התנוסס על דגלי יום עצמאות והיה בברכות ראש השנה. הרצאותיו נערכו באולמות ענק כשאלפי מאזינים שתו בשקיקה את דבריו. סלחו לו על גחמותיו - על שוד העתיקות הגלוי, על רדיפת הנשים הפרועה ועל רדיפת הבצע הבלתי מרוסנת. במלחמת יום הכיפורים, הפך מבן אלים לאל שאכזב." ~ יחיעם וייץ

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: משה דיין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה דיין

הערות שוליים

ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי · יגאל ידין · מרדכי מקלף · משה דיין · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · דוד אלעזר · מרדכי גור · רפאל איתן · משה לוי · דן שומרון · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · שאול מופז · משה יעלון · דני חלוץ · גבי אשכנזי · בני גנץ · גדי איזנקוט · אביב כוכבי · הרצי הלוי

שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריון • פנחס לבון • דוד בן-גוריון • לוי אשכול • משה דיין • שמעון פרס • עזר ויצמן • מנחם בגין • אריאל שרון • משה ארנס • יצחק רבין • יצחק שמיר • משה ארנס • יצחק רבין • שמעון פרס • יצחק מרדכי • משה ארנס • אהוד ברק • בנימין בן אליעזר • שאול מופז • עמיר פרץ • אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • בני גנץ • יואב גלנט • ישראל כ"ץ

שרי החוץ בממשלות ישראל

משה שרת • גולדה מאיר • אבא אבן • יגאל אלון • משה דיין • מנחם בגין • יצחק שמיר • שמעון פרס • משה ארנס • דוד לוי • שמעון פרס • אהוד ברק • דוד לוי • בנימין נתניהו • אריאל שרון • דוד לוי • אהוד ברק • שלמה בן עמי • שמעון פרס • אריאל שרון • בנימין נתניהו • סילבן שלום • ציפי לבני • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • ישראל כ"ץ • גבי אשכנזי • יאיר לפיד • אלי כהן • ישראל כ"ץ • גדעון סער