עוזי חיטמן

עוזי חיטמן (9 ביוני 1952 - 17 באוקטובר 2004), זמר, מלחין ופזמונאי ישראלי, מהיוצרים הבולטים בזמר העברי. כתב בסגנונות מגוונים, משירי ילדים ועד שירים חסידיים.

עוזי חיטמן

מתוך שיריו

• "ילד אתה שואל ואבא לא תמיד יודע." ~ ילד אתה שואל
• "מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תהפוך מנער ותהיה לבחור מסתער קדימה." ~ מי ידע שכך יהיה(ביצוע במקור:בועז שרעבי)
• "אלוהים שלי רציתי שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה." ~ אלוהים שלי
• "גם אני נולדתי בארץ הזאת והלכתי לאורכה ולרוחבה." ~ בארץ הזאת
• "גם אבי חלם על הארץ הזאת הרבה שנים לפני שהוא בא." ~ בארץ הזאת
• "ויש כאלה שלוקחים מונופול על החוכמה ויודעים יותר טוב ממני ויודעים יותר טוב ממך מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך." ~ בארץ הזאת
• "שם אני נולדתי שם לבי נשבר ביום שבו לקחו לי את ארץ הצבר." ~ ארץ הצבר(ביצוע במקור:כמו צועני(יגאל בשן,עוזי חיטמן,יהונתן מילר,פסטיגל 1985)
• "בחיוך שלך ראיתי את כל העולם מהמם והורס מחמם מפייס ומשגע." ~ זוג משמיים
• "אולי על הפנים, נוסף לי איזה קמט, ושערה לבנה עיטרה את ראשי. אבל עמוק בפנים, אני עדיין ילד, ובין הילדים אני חופשי." ~ ילד איש
• "אני נולדתי אל המנגינות ואל השירים של כל המדינות." ~ נולדתי לשלום
• "במקום בו נגמר השכל מתחילה האמונה." ~ אור לגויים
• "גם אם יעברו עוד הרבה שנים אנחנו עוד נראה את השלום." ~ אור לגויים
• "ארץ ישראל היא אמריקה שלי, האוכל השפה וכל החברים." ~ אמריקה שלי
• "בחוץ אני קשוח לבבי הוא רך, אני נמס מאהבה כשאני איתך." ~ אני הוא זורו(ביצוע במקור:הראל מויאל,פסטיגל 2004)

מתוך ראיונות שנערכו עימו

• "אנחנו אחד העמים היחידים בעולם שאצלם שלום זה אהלן, מה נשמע זה כִּיף ולהתראות זה יאללה ביי - ושום דבר לא בשפה העברית. אין לכם מושג כמה זה כואב לי" ~ עוזי חיטמן ז"ל על הזילות של השפה העברית (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "קרה משהו למוזיקה הקלה בארץ. היא נעשתה מסונתזת כזאת, כשהדגש הוא על הפקת צליל ממכונות. היום מדברים יותר על הפקות מאשר על שירים. אני מעדיף נגנים בחי ותקליט אקוסטי לחלוטין" ~ עוזי חיטמן ז"ל על המוסיקה בישראל של שנות ה2000 (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "שום דבר לא בוער לי בקריירה, מה גם שאני יודע שיש אצלי בבטן חומר נפץ מוזיקלי שיתפוצץ בבוא היום. מצדי לא אכפת לי להוציא את התקליט הבא שלי בעוד עשר שנים. אני לא מחפש את האולימפוס. והיכן כל המטאורים הגדולים? ככל שהם מזנקים למעלה מהר, כן ההידרדרות צורבת יותר" ~ עוזי חיטמן ז"ל על התופעות השליליות בכוכבות (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "זה כיף לא נורמלי להיות פופולרי בקרב הילדים. אצל ילד אין דעות קדומות. הוא לא משוחד, גם לא קשוב לביקורת זו או אחרת. ילד תמיד אמיתי. או ששיר עובד עליו, או שלא. אני לא כותב אחרת לילדים. למעשה, אני כותב על נושאים הקרובים להם דרך עיניים של מבוגר" ~ עוזי חיטמן על כתיבת שירים לעולם הילדים (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "אני חלק מתהליך ואני מרגיש שיש לי תרומה לאיכות ההפקתית והטקסטואלית בתחום הזה. אני לא מוכן ששירים שלי יוקלטו בהקלטות ביתיות מחתרתיות של ארבעה ערוצים. מאז שעבדתי עם שימי תבורי, נהייתי מעין פטרון טקסטואלי לזמרים, היודעים שהם יכולים להתקשר אלי מאוחר בערב גם אם אני לא קשור לתקליט שלהם" ~ עוזי חיטמן ז"ל על כתיבה ושיתוף פעולה עם זמרי הזמר המזרחי (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "מזה שנה אני כבר לא כותב לזמרים מזרחיים; עייפתי. היום קשה לי יותר לתת שירים לאחרים. נדיבות הלב שלי נעצרת באולפן ההקלטות" ~ עוזי חיטמן על אמות המידה והסטדנדט הגבוה שהוא מציב (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "אנחנו חברה של פיינשמקרים, מתחסדים כאלה, צבועים. רואים כאן כחולשה אמירת מילים כמו 'תודה', 'בבקשה' ו'סליחה'. יש לנו חברה מאוד אגרסיבית ודורסנית. הכל כאילו חייב להיות מחוספס. כך אנחנו נראים, ולצערי זה עובר גם לילדים" ~ עוזי חיטמן ז"ל על ההתבהמות של החברה הישראלית (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "לפחות כמה משירי יישארו לתמיד על אפם ועל חמתם של כל מיני. את 'אדון עולם' אף אחד לא ייקח ממני. אין קהילה יהודית בעולם, גם מעבר להררי חושך, שבה לא שרים את השיר. 'אלוהים שלי' נמצא ב'מקראות ישראל' במסגרת חינוך חובה, וזה חשוב לי יותר מהרבה דברים אחרים. וכשאני שר את 'תודה', מצטרפים אלי בני 4 וגם בני 70. אלה הם שירים של כולם" ~ עוזי חיטמן ז"ל על הגדולות שביצירותיו (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעריב, תאריך 23.10.2016)

• "בהוויה שלי, ביום יומיות שלי, אני איש חילוני. אבל אני חושב שאיפשהו עמוק בפנים עמוק בפנים, אני לא הייתי מגדיר את זה דתי, אני בן מאמין; אבי היה עומד מול התיבה ומשמש שליח ציבור...ושירתו, המוסיקה ששמעתי כאן השפיעה עליי בהמשך מהלך חיי ובעצם גם על היצירה שלי!" עוזי חיטמן מספר על ההשפעה של בית אבא הדתי על יצירותיו החילוניות ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• "כשעליתי לתורה (בגיל 13), הרב שקידש אותי ובירך אותי, הרב משה אושפיזאי ז"ל (הבן של הרב הראשי ברמת גן), ציטט לי מ'שירת הים' - הוא חיבר את ' עוזי וזמרת ה' ' כאילו על שמי, ואז הוא אמר 'בשירתך עוזי, אתה תשמש גשר בין העולמות', וזה נחרת במוחי ואני נושא את זה עד לרגע הזה כמעין צוואה" עוזי חיטמן מספר על בר המצווה שלו ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• "בהחלט הדמות שלו מונחת לפני, מלווה אותי. אני בהחלט מדבר איתו, מתייעץ איתו - 'מה היית עושה? מה היית אומר לי לעשות?' אנחנו לא מדברים על אמי, אבל גם לה היה משקל גדול בכלל לבית אצלי. אני אומר א-ב זה הא-ב של החיים!" עוזי חיטמן על בית הוריו ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• "אני יציר החינוך או תוצר של החינוך, שכמו שאמר מרטין בובר, 'אדם חייב לדעת על עברו כדי להשליך על עתידו'. אנחנו כל הזמן בורחים מעצמנו. אני גאה להיות שייך למועדון האקסלוסיבי שנקרא 'יהדות' - זה מועדון של 12-13 מיליונים (איש), כל הצרות וכל הרעה שיש, וכל מה שאנחנו יודעים להלין עליו, ואני לא רוצה לברוח מזה, אני זורם עם החיים...אני חילוני בהוויה שלי, אני מעורה בהוויה הישראלית, בכדורגל; ואבי תמיד חינך אותי לא לנתק בין עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל" עוזי חיטnן על החינוך שקיבל בבית הוריו ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• "דיברו אצלנו על השואה בצורה הכי חופשית, כעובדה היסטורית - 'היינו ככה, הלכנו ככה, זה קרה' - אבל לעולם לא ב'נעבכעיות', לעולם לא בכיפוף, לעולם לא במסכנות'. לעולם לא! אבי היה פליט שואה ואמי איבדה את כל משפחתה בשואה למעט סבתי" עוזי חיטמן על זיכרונות השואה במשפחתו ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• חשבו שאני אהיה שחקן, אבל הבית תמיד היה מלא במוסיקה - אופרה 'בל קנטו', חזנות לצד האבנים המתגלגלות לצד אנריקו מסיאס לצד רמונצו (זמר ספרדי המתחרה של חוזליטו), אליקי (זמרת יוונייה) - דברים שהוריי קנו לי. כל מוסיקה נשאבה הבייתה!" עוזי חיטמן על סגנונות המוסיקה שהיו בבית אבא ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• בגיל 11 אושפזתי בבית חולים, והורי רצו לפנק אותי, ואמא שלי שאלה אותי: 'עוזק'לה (ככה היא קראה לי עד יומה האחרון), איך אתה רוצה שנפנק אותך?' ואני לחשתי אמרתי 'גיטרה' מתוך ידיעה ו/או מחשבה שאין סיכוי בעולם שאני אקבל גיטרה, כי הפרוטה לא הייתה מצויה בבית למעט אוכל, שזה אצל ניצולי שואה המקרר צריך להיות תמיד מלא, חינוך, תרבות, ספרים, מוסיקה, ציור (אבי לקח אותי תמיד לתערוכות ציור במוזיאון ת"א). והגעתי הבייתה בריא ושלם, ועל המיטה שלי חיכתה גיטרה. לא העזתי לבקש כסף כדי ללמוד כי ידעתי שאין סיכוי, והתחלתי לקשקש בכוחות עצמי בלי להבין מה אני עושה" עוזי חיטמן על הגיטרה הראשונה שקיבל ("לגעת ברוח" ערוץ היו טיוב רשות השידור, תאריך 20.10.2013).

• "היצירה שלי הייתה יצירה בלי לכוון. בלי קהל יעד, בלי מטרה - לא הגדרתי מטרות! בשנת 1978 שלחתי שיר לפסטיבל שירי ילדים, ושרתי אותו, והשיר נקרא 'אלוהים שלי רציתי שתדע'. זה היה בעקבות בואו של סאדאת לארץ. והשיר הזה קיבל תהודה גדולה. אני זוכר שבאותה שנה לא היה לי אף שיר ילדים, והזמינו אותי למופע ילדים, ואין לי שום רפרטואר לילדים. אמרו לי לא חשוב...תבוא תשיר את השיר הזה שלוש פעמים ותלך הביתה" עוזי חיטמן על לידתו של השיר 'אלוהים שלי' ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• "הבית היה בית מוזיקלי. תמיד. אבא שלי היה שליח ציבור (למד חזנות אצל משה קוסביצקי). אמא שלי מאוד מוזיקלית למרות שהיא לא שרה. אחי מאוד מוזיקלי למרות שהוא לא הפך את זה למקצוע. תרבות תמיד היה בבית, ואני יכול להעיד שהטרנזיסטור תמיד היה פתוח עם מוסיקה ברקע. המון תקליטי חזנות יחד עם החיפושיות, האבנים המתגלגלות, אנריקו מסיאס - פלורליזם של תרבויות שאבא שלי נותן לי לשמוע הכול, לעכל את הכול, ומזה לעשות את מה שאני עושה היום" עוזי חיטמן על בית אבא ואמא ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• בגיל 11 הורי קנו לי גיטרה - שזו הייתה משימה בלתי אפשרית מבחינה כלכלית! עשו את זה. לא העזתי לבקש מהם ללמוד אצל מורה כי למדתי במה זה כרוך מבחינה כספית. ואז בכוחות עצמי 'קשקשתי' על הגיטרה (המון), התבוננתי על אחרים כיצד הם מנגנים והעתקתי. אז בהתחלה עשיתי כמו COPY בלי להבין מה אני עושה. יותר מאוחר לקחתי את הספרים והבנתי. היום אני יכול להעיד על עצמי שאני כותב תווים, קורא תווים, עושה עיבודים כך שאין לי שום עכבות או מעצורים, אבל זה יותר מניסיון..." עוזי חיטמן על תחילת לימודי הגיטרה ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• "אני גם מדריך נוער בפ"ת. אני עושה את זה משנת 1974. יש לי להקה שאני מדריך אותה (שם) כבר 24 שנים. ואני דרך הנוער למדתי המון! היו לי שם תזמורות ונשפנים (חצוצרות). אמרתי חבר'ה...אני לא שולט בתווים, אני אכתוב לכם תווים ואני אעשה טעויות - תקנו אותי! והיו מתקנים אותי והיו מסבירים לי; ודרך זה למדתי והבנתי את העיקרון, שברגע שהבנתי אותו - רצתי עם זה הלאה!" עוזי חיטמן על הפעילות ההתנדבותית שלו למען החברה ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• השיר הראשון שכתבתי בחיי היה בזמן הטירונות בצנחנים! ובאתי הבייתה, לאותה שכונה ליד גבעת נפוליאון, וחיפשתי חברים להעביר איתם את השבת! ההוא - נשאר תורנות, ההוא - הוריו עברו לכפר, אלה - ירדו מהארץ (כבר אז הייתה ירידה מהארץ); ואז ישבתי בבית, ואני לא יודע מאיפה זה בא, כתבתי שיר 'כך היינו בשכונה, כך היה כל השנה, חשבנו שלשיר זה לבלות, היו ימים, היו לילות' - שזהו שיר שמאוחר יותר בוצע ע"י יזהר כהן. אבל זאת הייתה הירייה הראשונה שלי, כתיבה ראשונה שלי, ופתאום הרגשתי שיש לי רצון להביע את עצמי בתמצית, בכמה שורות ולעטוף את זה בלחן" עוזי חיטמן על תחילת הקריירה שלו ככותב ומלחין ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• אני גדלתי אל תוך בית דתי. כשאני אומר בית דתי זה בית של אבא חובש כיפה, שומר מצוות - אבל מאוד מעורה בחיי העולם הזה! זה תקליטי חזנות של משה קוסביצקי (שאבי היה תלמיד שלו עד פרוץ מלחמת העולם השניה) ואופרות של Mario Lanza. לצד זה הוא קנה לי את החיפושיות ואת האבנים המתגלגלות - שזו הייתה מהפיכה גדולה" עוזי חיטמן על האמטיוולנטיות בין הבית הדתי והבית המוסיקלי בו גדל ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• חוסר תרבות מרגיז אותי. הכביש מרגיז אותי. החפיפניקיות (יהיה בסדר..סמוך עליי). הגשר של המכבייה (1997). גם בשפה - אני שומע טלוויזיה, ויש תזזיתיות, אין נינוחות בשום דבר...למה הפתגם הזה 'אכול כפי יכולתך?' למה לא 'אכול לפי הצורך?' מה זה העיניים הגדולות, לנגוס...זה עומד בראש סולם המחלות לדעתי - העיניים הגדולות!" עוזי חיטמן על התחלואים בחברה הישראלית ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• תחשוב איזו מדינה אנחנו - מדינה בהקמה של ניצולי שואה, צפון אפריקה, תימן, המזרח הרחוק, מערב...יהודי באירופה עסק במוזיקה? אולי למעט איזה כמה קלייזמרים...אני שייך לגיל הטפר/גיל הביניים (נולדתי 4 שנים אחרי היווסדה של מדינת ישראל) בו אני ו/או בני גילי באים לאבא ואמא ואומרים אני רוצה להיות שחקן/זמר...איזה מודלים היו לנו? איזה מודל היה לי לחקות? ילד שנולד בארה"ב ואומר 'אני רוצה ללכת לבי"ס לאומנויות', אומרים לו - יפה...סמי דיוויס, פרנק סינטרה, דין מרטין - יש לאן להגיע, יש לאן לשאוף! פה...להיפך! תהיה מהנדס, רופא, חייט, עורך דין...מוסיקה?! זה בוהמייני, זה מסיבות הוללות, זה הכול איזשהי בורות ופחדים כי יהודי צריך ללמוד! אני חושב שבני גילי יצרו מקצוע חדש! הם למדו כל דבר להגן ולעגן - לתמונה יש מחיר, לשם יש מחיר, לשיר יש מחיר (אקו"ם שמגן על הזכויות), להופעה יש מחיר...אני עדיין מתפרנס מיצירתי! אני כבר מראשית דרכי הבנתי שזה לא מקצוע לכל החיים! על כן בגיל צעיר הלכתי להדריך נוער - לעבוד שכיר בחצי משרה בעיריית פ"ת...כדי שקודם כל את הלחם יהיה לי, ומפה יהיה לי את הבסיס ללכת ולעבוד בכל דבר! אבל כדי להתקיים בתחום הזה, או שאתה צריך להצליח מאוד בגדול - לפתוח קונצרטים בקיסריה ו/או היכל התרבות שמביא לך VOLOUME רציני של הכנסה או להתפרס על כמה תחומים, וזה מה שאני עושה! להתפרס על כמה תחומים - זה כתיבה, זה הלחנה, זה עיבודים, זה טלוויזיה, זה הופעות, זה הדרכה, זה פרסומות מדיי פעם!" עוזי חיטמן על תחום המוסיקה בישראל ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

• המסע המרגש ביותר היה לסיביר! אמרו לי פה במשרד החוץ אתה הישראלי הראשון שמגיע לשם באופן פורמאלי! צפה לזה שלא מכירים לא 'התקווה', לא את 'ירושלים של זהב', ועם הידיעה הזו תלך להופיע! הגעתי בדרך חתחתים לעיר בשעה 4 לפנות בוקר! נכנסתי למלון ואני מקבל חדר, ולא עברה דקה ואני שומע דפיקות בדלת! אני שואל מי זה? ואני שומע קול - ישראל בן שמואל. אני פותח את הדלת, רואה אדם כבן 65, עם פנים של מלאך בעיני (יפה תואר בפנים), נופל על צווארי ומחבק אותי, בוכה ואומר לי בעברית ספרותית 'חלום חיי התגשם - לראות בן אדם עברי!' אני שואל אותו 'מניין אתה יודע עברית? מאיפה?', עונה לי 'חמישים שנה אני לומד במחתרת עברית והיום אני מלמד דרדקים באולפנה לקראת עלייתם לארץ הקודש!'; אח"כ כשהגיע הקונצרט, משהו צעק לי 'אדון עולם' וזה מאוד ריגש אותי...שירים לא צריך להצהיר במכס - אין להם גבולות!" עוזי חיטמן על מסעותיו ליהדות התפוצות ("שוחחנו עם עוזי חיטמן ז"ל", ערוץ היוטיוב Alisa Avniel, תאריך 09.10.2013).

נאמר עליו

• "לאבא היה חשוב מאוד להשאיר חותם כלשהו בתרבות הישראלית והיהודית. נראה לי שהוא הגשים את זה בגדול" ~ עידו חיטמן על אביו (יעקב בראון, "מצער אותי שאני מתרחק מהפעם האחרונה בה ראיתי את אבא", אתר מעקיב, תאריך 23.10.2016)

• "עוזי לא היה מרפקן ולא היה מעורבב עם אנשי התעשייה. הוא עבד קשה מאוד במשך שנים וקיווה תמיד שהאמת שלו תצא לאור ויכירו ביצירה שלו, וכך היה. לדאבוני, למרות כל השיאים והפרסים, את ההכרה הממלכתית הגדולה והציבורית הוא קיבל רק לאחר מותו. מאז שהוא נפטר אנחנו מוצפים באהבה עצומה, ללא גבולות. הנחמה שלי היא שזו דרכו של עולם, וכמעט תמיד, מותו של יוצר מביא להערכה והערצה וגילוי מחודש של העשייה שלו. עוזי אמנם לא השאיר אחריו צוואה מסודרת, אבל הוא השאיר עושר רוחני לדורות הבאים. יש בזה משהו מנחם" ~ על מורשתו של עוזי חיטמן ז"ל לדורות הבאים (יובל אברמוביץ, "חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו", אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)

• "הוא היה איש עם לב רחב ואנשים כל הזמן היו עוצרים אותו ומדברים איתו. גם התוכנית 'חלום עליכם', שבה עזר לאנשים להגשים חלומות, קיבעה אותו כאדם נחמד ואדיב. לפעמים הייתי בא לבקר אותו במשרד שבו הוא היה כותב ומלחין, והייתי יכול למצוא איתו אנשים שפשוט יושבים בצד ומקשיבים לו. לא פעם הורים לילדים עם מוגבלויות היו מביאים את הילדים שלהם לשמוע אותו מנגן, כי זה היה מרגיע אותם" ~ על הנדיבות ואהבת הזולת של עוזי חיטמן (יובל אברמוביץ, "חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו", אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)

• האישיות של עוזי היתה אחד הדברים שגרמו לי להתאהב בו כשהיינו צעירים. זה קרה בזמן שעבדתי בחברת החשמל. החברה אירגנה חבילות שי לטובת החיילים שהיו במוצבים, ובמקביל אמנים רבים נסעו לבדר את החיילים. ציוותוּ אותי לטנדר שבו נסעו עוזי והלהקה שלו באותה תקופה. הם עדיין לא היו מוכרים ולא ידעתי מי הוא, אבל אחרי יום שלם שנסענו בין מוצבים, נוצר בינינו חיבור. גיליתי בחור מדהים עם נפש חמה, מצחיק מאוד, אוהב את החיים. הוא היה אלוף בלזכור בדיחות ולספר אותן, היה אדם חברותי ושמח, ואהב לאהוב. התאהבנו במהירות, למרות שהיינו שונים אחד מהשני. או אולי בגלל שהיינו שונים. אני הייתי קמה כל בוקר לעבודה מסודרת במשרד, והוא היה חוזר ב־2 בלילה מהופעות. אני הייתי הציפור ששמרה על הקן בזמן שהוא התעופף. ב־1976, שנתיים אחרי שנפגשנו, התחתַּנו ~ איה חיטמן על דרך היכרותה עם עוזי חיטמן ז"ל (יובל אברמוביץ, "חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו", אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)

• "הוא מאוד לקח ללב את מה שקורה במדינה. היה מוטרד מהפוליטיקה, מהשחיתות, מהמצב החברתי ומהמצב הכלכלי. זה ממש הטריף אותו שקשה להיות פה עצמאי ושאין פה נימוס וכבוד למבוגרים. אני זוכרת שפעם הוא אמר לי שהוא היה רוצה לאמץ משפחה מבוגרת שצריכה עזרה. הוא מאוד רצה לתת לאחרים ולסייע. בשנים האחרונות הוא ציטט לא פעם את אביו, שעלה מרוסיה והיה אומר: 'לא לארץ הזאת פיללתי'" ~ על אכזבתו של עוזי חיטמן ז"ל מהקורה בישראל טרם פטירתו (יובל אברמוביץ, "חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו", אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)

• זה היה בשבת, 17 באוקטובר 2004, כשעוזי הודיע (לאיה) שהוא חש צרבת וחולשה. באותו יום הוא עבד בגינה, כמו שאהב לעשות, וצפה בכדורגל. בערב עליתי לחדר השינה והלכתי לישון. בסביבות 10 הוא העיר אותי ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב ואולי כדאי שניסע לבית חולים. לקחתי אותו ברכב והגענו לתל השומר תוך שתי דקות. בזמן שהחניתי את האוטו ליד חדר המיון הוא התלונן שאין לו אוויר, פתחתי את החלון ברכב וקראתי לפרמדיקים שראיתי שם. הם פתחו את הדלת, ובאותו רגע הוא התמוטט. השכיבו אותו מאחורי וילון וטיפלו בו. אחר כך הוציאו אותנו לאיזה חדר, ואני זוכרת אלונקה דוהרת, הוא מכוסה ורק הנעליים מבצבצות החוצה. ניסו לטפל בו בחדר הטראומה, ומדי פעם הרופא יצא ואמר לנו שהם עושים מאמץ. מהר מאוד הבנתי שאין דרך חזרה...ב־12:30 בלילה הרופא בא להגיד שאין דרך חזרה. זהו. באותו רגע החיים שלנו השתנו. חצי שעה אחר כך כבר היינו בבית. לא היה טעם להישאר שם" ~ תיאור היום האחרון בחייו של עוזי חיטמן ז"ל (יובל אברמוביץ, "חבל לנו שאת ההכרה הגדולה עוזי קיבל רק לאחר מותו", אתר ישראל היום, תאריך 5.6.2015)

• "עוזי חיטמן היה תמיד גשר, כמעט יחיד, על מים סוערים. יוצר שזכה ללגיטימציה גם מהמגזר ה"אשכנזי", וגם מהצד המסלסל. אבל החיבור ההוא שלו לישראל השנייה, גרם ללא מעט הרמות גבה, שלא לומר זלזול, מצד הממסד הישן. הוא הקטין אותו בעיניו. ולכן חיטמן מעולם לא נתפס כסינגר סונגרייטר מהליגה של הגדולים באמת, למרות שהגיע לו הרבה יותר. כשבנאדם - כל בנאדם - נקטף באמצע החיים, זה תמיד טראגי. אבל במקרה של עוזי חיטמן תחושת ההחמצה חמוצה במיוחד. כי אין לי ספק שלו היה חי היום, הוא היה זוכה סוף סוף להכרה שלה היה ראוי. במציאות תרבותית שבה המוזיקה המזרחית הפכה לפופ האמיתי של ישראל, חיטמן יכל לכהן כזקן השבט. השומר על רף האיכות. ועל הדרך, גם להתעשר הרבה יותר. אבל הרה-לגיטימציה שנערכה לו בחייו, לא נגרמה רק בגלל הקשר שלו עם הצד הכהה של המוזיקה הישראלית. היה בה גם גוון פוליטי ברור. למרות שחיטמן הצהיר על עצמו כאיש מרכז, שתמך בין היתר בהסכמי אוסלו, הדיבור עליו היה שהוא ימני. לא עלינו. העובדה שגדל במשפחה מסורתית, ושהיה מחובר מאד לשירים מהמקורות, הגבירה את ה'חשד'. אגב, עוד תחום שבו הוא הקדים את זמנו. רגע לפני שכל רוקר גילה את הפייטן שבתוכו. ולכן, כשאני חושב עכשיו על עוזי חיטמן, אני מקשיב מחדש לכל מקהלות הנהי - שגם אני שותף להן לפרקים - על מצבה העגום של התרבות הישראלית הנוכחית. ולטענות האינסופיות על כמה טוב, איכותי ומעמיק היה פעם. נכון, אין ספק שיש תהליך מתמשך של רדידות והתמסחרות. ועוד הרבה מילים, שכולן יהיו נכונות והולמות. אבל יחד עם זה, יש היום גם הרבה יותר פלורליזם תרבותי. או, הנה מונח שגם הממסד הישן היה מאמץ בחום. כי התרבות הנעלה של העשורים הראשונים במדינה דיברה - בהכללה כמובן - בקול אחד. קול שאופיין בהגייה אשכנזית שמאלנית. או, במילותיו של חיטמן עצמו: 'יש כאלה שלוקחים מונופול על החכמה. ויודעים יותר טוב ממני, יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך' (מתוך בארץ הזאת, משיריו המובחרים). אבל המצב השתנה. ובמצב הנוכחי, עוזי חיטמן יכול היה להיות נקודת האמצע האולטימטיבית. חיבור כמעט טוב מכדי להיות אמיתי בין מזרחים ואשכנזים, ימנים ושמאלנים, חילונים ודתיים. נכס אלקטורלי לכל מפלגה. ואז הקשבתי שוב לשני השירים. ואחרי כל הניתוחים, חלפה בי עוד מחשבה נוגה אחת. היה היתה פה פעם מוזיקת מיינסטרים ישראלית. רגילה. לא מאופיינת. לא "מזרחי", לא "רוק" ולא "אלקטרוני". סתם שירי פופ יפים ונטולי יומרות, בדרך כלל בלדות, שזכו לאהבת הקהל. נכון, הממסד התרבותי נטה לזלזל בהם - כבר היינו שם - אבל הם סיפקו הנאה למסות קריטיות של מאזינים. וגם כסף, לתעשיית מוזיקה שהלכה והתפתחה יחד איתם. שני השירים האלה, של עוזי חיטמן, יכלו להשתייך בקלות לאותו מיינסטרים אובד. ואולי, אפילו, לסייע להקים אותו מחדש" ~ על שיריו הגנוזים של עוזי חיטמן ז"ל שנתגלו שנים לאחר פטירתו ועל הייחודיות של עוזי חיטמן ז"ל כיוצר של שירים אלו בתרבות המוסיקה הישראלית (שי להב, "שישים להולדת עוזי חיטמן: המוזיקה הפסיקה באמצע החיים", אתר YNET, תאריך 10.6.2012)

• "עוזי ליווה בשיריו ובקולו את נוף חיי הארץ, הוא ידע לשורר את חלומות הילדות, מילות ולחני האהבה ליוו את הקהל ברגעים קסומים. הוא איחד את הלבבות בשיריו הלאומיים, חינך לערכים של סובלנות, אהבה ושלום. יש שהאשימו אותו בנאיביות, אך רבים ראו בו "פיטר פן" שמסרב להתפכח ולוותר על עולם בו חלומות יכולים להתגשם. עזיבתו בטרם עת של עוזי חיטמן הותירה תחושת החמצה גדולה בקרב אמנים ואושיות תרבות ובקרב הקהל שצמא לשמוע את קולו ואת שיריו! שירתו קידשה את האהבה והטוב שבאדם, כיבדה את השפה העברית מחד ומאידך הייתה נגישה ומדוברת. שני שיריו שנותרו מורשת זיכרון והוקלטו בקולו ואשר יוצאים היום, הם מעין טיפות קטנות של נחמה וערגה לימים אחרים, ימים תמימים יותר" ~ כתבה במדור מוסיקה עומדת על חסרונו של ע. חיטמן בעולם המוסיקה הישראלי של שנות האלפיים, עת נחשפו 2 שירים גנוזים שלו על רקע ציון יום הולדתו ה-60 (נבו א., "עוזי חיטמן ז"ל, 60 שנה להולדתו, שני שירים חדשים", אתר MAKO, תאריך 10.6.2012)

• "עוזי זה סיפור של החמצה! אני חושבת שעוזי הוא מסוג האנשים שיתגלו אחרי מותם! זאת מפני שקשת היצירה שלו מאוד רחבה - זו מוסיקה חסידית, זה מוסיקה מזרחית, זו מוסיקה ישראלית (ארץ ישראל), זו מוסיקה לילדים וספרים - זו טרגדיה שתתגלה אחרי מותו" ירדנה ארזי מספידה את עוזי חיטמן ("כתבה על מותו של עוזי חיטמן ערוץ 2", ערוץ היוטיוב eyallz, תאריך 14.01.2012)

• "עוזי היה אב טיפוס של הביטוי 'מלח הארץ'. הוא היה איש מלא ערכים ורגיש. הוא זכה במתנת אלוהים גדולה: מעיין של מלודיות בלתי נדלה ויכולת לעשות מהעברית פלסטלינה." ~ יגאל בשן

• "עוזי הוא נצחי, אני תמיד דמיינתי אותנו יושבים בבית אבות ביחד, עושים צחוק וכותבים שירים." ~ יגאל בשן

• "הוא היה איש טוב, באמת טוב ובעל שפה מוזיקלית משלו. כל מי ששמע שיר של עוזי חיטמן מיד ידע שזה שלו בזכות המקצבים המיוחדים לו. הוא כתב שירים באהבה גדולה, שירים מתוך הנשמה." ~ משה דץ

• "הייתה בו שורשיות והוא יכול היה לכתוב פזמונים ובמידה שווה גם תפילות, המנונים ושירי ילדים. זו אבדה גדולה." ~ משה דץ

• "עוזי חיטמן מת טרם זמנו ושירת חייו באמצע נגדעה. חיטמן היה אביהם של מאות שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. דרך שיריו הנפלאים משתקפת אהבתו לארץ לה קשר כתרים. בשיריו היפים שכולנו גדלנו עליהם, ילדים ומבוגרים כאחד, יצר עוזי חיטמן סגנון ישראלי ייחודי היונק מהמורשת היהודית ומהסגנונות המוזיקליים של קהילות ישראל השונות." ~ לימור לבנת

• "עוזי היה מהיוצרים הפוריים ביותר בישראל ובמאגר הנתונים של אקו"ם רשומים על שמו 658 יצירות שכתב והלחין. את יצירתו ייחדה שליטה רחבה במגוון ז'אנרים, הוא הלחין וכתב שירים לילדים, שירים ים תיכוניים ואף תרגם שירים מיוונית." ~ יוריק בן דוד, מנכ"ל אקו"ם

ראו גם

• פרפר נחמד

קישורים חיצוניים

• מילים לשירים של עוזי חיטמן באתר שירונט