פרפר נחמד

פרפר נחמד היא תוכנית טלוויזיה לילדים המשודרת בטלוויזיה החינוכית. הפרק הראשון הופק בינואר 1982, וכיום משודרת התוכנית בשידורים חוזרים ובפרקים חדשים.

שבי

"תגיד, אתה בץ?"
"איך שאני אוהב חגים."
"וט"ו בשבט, זה חג-האילנות, וחג-האילנות, זה ט"ו בשבט!"
"אני בכלל לא רוצה לטוס לסין, אני לא מכיר שם אף אחד!"
"כשאני אהיה גדול, אז גם לי יהיה שפם כמו לדודו?"
"תבחר בשופר הכי יפה, וזהו."
"רגע, אני לא יכול גם ללכת וגם לחשוב!"
"דן רב עם יותם?"
"אני גם אוהב חגים, ואני גם אוהב את אלי (גורנשטיין)"
"לרחוץ ת'מרק, לבשל שרשראות..."
"גיא, הפסל הזה עשה לי 'פס'"
"מה זה ציונות?"
"אני לא אוהב להפליג באונייה, אני פוחד להפליג באונייה."
"אין דבר כזה בטעות! לא לוקחים דברים בטעות!"
"שלום מלפפון. למה אתה כול-כך ירוק? אתה לא מרגיש טוב?"
"איי! הבטן שלי! הכל מסתובב לי בבטן! אכלתי כבר ארבע סופגניות!"
"היא התחפשה לנסיכה... אבל הכתר נמצא אצל עוזי..."
"בשום-מקום אין מקום בשבילי!"
"נכון, זה לא בץ."
"מה-פתאום מיטה ביער?"
"נו, נולי!"
"פשוט מאוד. את היפיפייה, ואני הנרדמת." ~ כשאפי שאלה אותו איך משחקים במשחק "היפיפייה הנרדמת".
"אצלה האבא לא יושב על הכורסה ומתפנק." ~ הטענה של שבי לצ'יפי ואוזה לגבי מדוע הוא לא רוצה שצ'יפי ישחק עם אוזה ב"אבא ואימא".
"אני נולדתי בעיר חיפה."
"אני שחקן הכדורסל הכי טוב בעולם."
"לא בקול רם, ששבי לא ישמע."~ כשהוא מצוטט את השיחה של שלומית ואוזה, כשהוא חושב ששלומית אוהבת יותר את אוזה ממנו.
"אם הייתי אחשוורוש, הייתי מתחתן אתך." ~ כשהוא מחמיא ליופייה של אסתר המלכה.
"היא אוהבת להיות מלכה" ~ כשהוא משתף את הצופים לגבי העובדה שאוזה מתחפשת כל שנה בפורים, לאסתר המלכה.
"אם אתה שבי ואני שבי, אז איך בעצם ידעו מי שבי?" ~ כשהוא מבולבל מזה שגיא (פרידמן) התחפש אליו.
"מה זה בכלל משלוח ממות?" ~ כשהוא לא הגה נכון את המושג "משלוח מנות".
"במגירה שלי אני שומר רק עוגיות."
"אם לא תיקח אותי, תשכח אותי." ~ כשהוא מנמק לגיא מדוע הוא התחבא במזוודה.
"גם תכיני לנו מנה ראשונה, סלט פשטידה, ואחר כך, מרק פשטידה.
"אני מרכיב משקפיים גם בחורף."
"זה כן סימן, שאני רעב." ~ בהקשר לתמונת הקלמטינה שגיא הראה לשבי ונולי במשחק של "מה שייך לקיץ ומה לא".
"אם יש חג "ראש השנה", יש גם חג "רגל השנה"?"
"מי הלימון הזה?" ~ כשהוא ונולי רואים פעם ראשונה אתרוג.
"מי הסכים על הסימנים האלה? אותי לא שאלו." ~ כשהוא שומע לראשונה את המושג "סימנים מוסכ‏‏מים".
"סופסוף אוכל לשבת בחוץ ולשתות גשם".
"אני רוצה שירד עלי גשם ואז אני אגדל ואני אצמח כמו העץ."
"משעמם שאת אומרת משעמם כל הזמן." ~ כשהוא דיבר לאוזה בזמן שהם צפו יחד בגשם יורד.
"אני אשתה תה אינדיאני, אני אשתה תה יפני ואפילו תה סיני."
"אחד, שתיים, שלוש, ארבע."~ כשהוא ספר את העלים בעציץ כדי לא להתוודות שהוא שבר את שעונו של סבא נחמן, שבסוף מסתבר שהוא שבר את שעונו של דודו.
"אצלי סלים אף פעם לא בורחים".
"לא שמעתי דבר כזה שאנשים מבוגרים מוכנים לשמוע מה שאומרים שני פצפונים כמו נולי ופינגי."
"הב-הב אמר הכלבלב, גע-גע אמר הברווז...." ~ שיר שזמזם בפרק "עץ ונייר" .
"בליפ, בליפ." ~ הקול שאותו ניסה שבי ללמד את דגדג דג הזהב.
"איך קוראים לעץ שמצמיח נורות?"
"גם סבא שלי עלה לארץ, ממרוקו."
"אני רוצה לישון!"
"בעוד שעה?!"
"והרי תחזית מזג האוויר."
"כמה אני מתגעגע, אני מתגעגע בגודל של הר."
"לא מחליפים את העוגיות, מחליפים את המקומות." ~ כשהוא גילה להפתעתו שהעוגייה האחרונה היא קטנה לעומת הקודמת.
"תמונה שבה יוסי אומר לנו שלום." ~ כשהוא אמר לאוזה ודודו בנוגע למשחק שבו הם שיחקו.
"מהיום אני אדבר רק בזומזום!"
"אם עופרה הולכת לרופא שיניים, אז למה היא צריכה מזוודה כל כך גדולה?"
"בלי פרידה, אין פגישה."
"הידד אפי! הידד שבי! כל הכבוד לשבי! כל הכבוד אוזה!"
"מה את רוצה שהזאב יזמזם בזזז, כמו הדבורים?" ~ כשאוזה העירה לו הזאב בסיפור שלו מרעיש בקולו.
"שפת המוזיקה היא שפה יפה מאוד."
"כך נגמר הסיפור? עומר ודפי התקוטטו והלכו מכות?"
"וממני ד"ש לנמלים."
"איזה כיף לנגן בגיטרה."
"כשאני אהיה גדול, גם לי יהיה שפם?"
"זה תרנגול, אבל לא ידעתי שתרנגול מתעטש."
"אני אביא את החיפושית שלי." ~ כאשר הוא התכוון למפוחית.
"אז בואו ניסע במשאית מלאה צעצועים, ולא יהיה לנו משעמם."
"מה, בקיבוץ לא יהיה מזג אוויר? רק בעיר?"
"אבאל'ה, אלינורל'ה." ~ קריאת הבהלה של שבי בפרק "חורף".
"נולי מצאה! נולי מצאה!"
"רק עוד צבע אחד, כחול בהיר וכחול כהה."
"שמיים..., קרניים..., תמונות..., צורות...." ~ שר את הסופים של השורות בשיר של דודו.
"אני אצעק עד שתשמע אותי בגינה." ~ כשהוא שמע מדודו שאוזה נמצאת בגינה.
"אני לא יכול לרוץ כל כך מהר."
"אני לא פוחד, אני פוחד נורא."
"תשעה נכדים? אולי...אולי סיפור עם שלושה נכדים כדי שיהיה יותר קצר?"
"אני לא פוחד משום דבר."
"לכל נמלה יש ציפור משלה."
"איזה משהואים יש למשי בבטן."
"אם זה מצחיק, אז בטח."
"אני יודע מי אלוף בבדיחות קרש? הנגר." ~ הבדיחה של שבי בפרק "מה מצחיק".
"אני חדש בחבורות."
"אצלנו נולי היא מתתיהו, כי שנינו (הוא ובץ) רוצים להיות יהודה המכבי."
"לכל כדור יש סיפור." - כשסיפר על אוסף הכדורים שלו.
"את הנולי הכי מקסימה בעולם." - כשהוא פונה לנולי.
"השרשרת גורמת לך להיות עצובה?" ~ שהוא שאל את אוזה שהיא לא מרגישה מאושרת אם הוא לא מתפייס אתה בגלל זה.
"היא מתאימה לי בול למחוש שלי." ~ כשהוא מדבר על הטבעת שאותה מצא.
"טבעת לא יכולה להיות של מישהו שאיבד אותה, היא יכולה להיות רק של מישהו שמצא אותה."
"בן הוא לא מארץ הדמיון,בן הוא מארץ הבאמת."
"שבון!" ~ שם החיבה שבן נתן לו.
"טוב, אני אעמוד ואספור עד עשר, ואז אני אחפש את עצמי מאחורי העמוד או באדנית."
"יש משהו מפחיד? אני הולך."
"אני יכול להיות פרעה נחמד?"
"הו כמה שאני אוהב חסה."
"אני אוהב כשאומרים באגדות: "עד עצם היום הזה"."
"אני שבי הקוסם הגדול!"
"אחד, שתיים, ארבע! ארבעה ארנבונים, איפה הכפיים?"
"אני המטמון?"
"משי אוכלת עלים?" ~ כשחשב לתומו שעלי עץ התות שאסתר הביאה היו עבור משי, ובסוף הוא גולה שהם מזון לטוויי המשי שלה.
"אני ארוז, והתיק שלי ארוז!"
"אדמת היא לא תחפושת!" ~ כשהוא התרגז שבץ זכה בתחרות התחפושות וכולם חשבו שהוא התחפש לעגבנייה, אך בעצם הוא חלה באדמת.
"כל כך מקושט פה שאפשר לראות את זה גם מהירח."
"הלחמניות צלצלו!"
"לבלגן זה מה שאני הכי אוהב."
"הלכתי עד אפריקה ברגל." ~ סיפור הבדיה של שבי.
"אוזה ושבי צמד הפרפרים" ~ שהוא מתאר את עצמם בעתיד כמוסיקאים.

דודו זר

"אני רוצה תפוח עם לחי אחת אדומה, לחי אחת ירוקה ושיהיה מהגליל."
"איזה יופי שנוסעים לירושלים באוטובוס כך שאני לא אצטרך לנהוג."
"נכון מאד שבי. אך יש להגיד מישמֶש."
"עד שהחלטתם, הכל נמס!"
"מה דעתך על הבלון הוורוד, הוא מאוד יתאים לך לחולצה."
"זאת לא בושה לא לדעת, וזאת גם לא בושה לשאול."
"אני לא נכנס למטבח הזה, כי יש שם אנדרלמוסיה איומה-ונוראה!"
"בודאי שאני יכול לתקן את זה, אבל לא עכשיו!"
"אכלתי, שתיתי, הכל בסדר."
"אבן נייר ומספריים, על האף יש... מצילתיים!"
"נחמד, או נחמד?"
"אתם צריכים ללחוש לאט לאט וברור!"
"דברי-חכמים, בנחת נשמעים."
"היום יש לנו אורח, ז"א, אורחת, קוראים לה גברת-מטרייושקה."
"מה-עם-העוגה-המוקצפת?! עם האגוזים, והצימוקים, והקצפת?!"
"טררם!"
בלי שפם אני לא דודו!
"פוך-היפוך-הפוך!"
"לא-עכשיו, אוזה, אני צריך לגמור לתקן פה את הרגל של הפח!"
"תמיד תחשבו-פעמיים, תמיד תפקחו את העיניים, וזה במהירות, כול-רעיון-הזהירות!"
"שפם יש לי, אבל זקן, אין לי!"
"מה יש לפחד משעון?"
"לפעמים אנחנו באמת צריכים מישהו שיגיד לנו ממה להיזהר."
"אף-אחד, אבל אף-אחד לא זוכר שלמלך בובו-ה1, יש היום יום-הולדת! אז מה-יוצא-לי-מזה-שאני-מלך?!"
"גגגגגגגע, זבוב-נפל-לתוך-עוגה!"
"איזה גשם בחוץ! ממש מבול!"
"קצת צהוב וקצת אדום...והרי לכם- כתום!"
"זה אני?! מה פתאום!"
"השפן הקטן ששכח לסגור הדלת, מה עם הנזלת?"~ כשהוא שאל ילד המחופש לארנב בתור מר פורים.
"ומי שלא יתחפש, לא יכנס."
"הו, שלום דוד משה, שלום דודה רבקה, שלום דודה שרה."
"מטאטולה, איזה שם נחמד נתנו לה."
"מי רוצה לשחק איתי כדור-רוח?"
"לסביבונים לא קורים ניסים."~ דודו בתור סביבון ענק שאיבד את האות פ'.
"ספר חדש, סיפור חדש."
"למי יש שתי רגליים ושפם?"
"אורח פורח, שבא להתארח, עושה שמח ובורח."
"כי כשמחזיקים ביד מטריה פתוחה וכל המעיל שלך רטוב, קצת קשה לפתוח קופסה."
"היי עופרה, מה את מצלמת?" ~ מתוך הסרט שבו דודו ואפי הופיעו בו.
"המילה היא: אוטובוס."
"צב! צב! צב! צא! צא! צא!" ~ מתוך הספיישל ששודר באולפן הפתוח שהיה במלחמת המפרץ הראשונה.
"אז תגידו, איך אתם רוצים שאשיר לכם, בפורטה או בפיאנו?"
"אני הכי אוהב מתנות "בלי סיבה"."
"קודם זה היה שיר ב"טרללה", ועכשיו יש לי משהו חשוב להגיד לכם. אז החלטתי להוסיף לו גם מילים."
"כשהייתי בקיבוץ, הקלטתי כל מיני קולות של חיות."
"מישהו מחק את הסרט!"
"ולי יש דודה שצוחקת רק בחיריק."
"אני לא נרדם עם פיג'מה בצבע תכלת."
"הבטן שלי כבר מקרקרת, והפיצה כבר מתקררת!"
"אחת ושתיים. עברו יומיים, והבצל צמח כפליים."
"אני רצתי, קניתי, סחבתי, שטפתי, קילפתי, בישלתי, טיגנתי וערכתי את השולחן."
"שיר חדש ולא מחודש."
"אנחנו נרטב, אבל זה כל הכיף."
"המודעה שהבטחנו לגברת פוקס מוועד הבניין!"

בץ

"אני רק, קצת קצת סובבתי את הברז..."
"בטלוויזיה יש מפיק, שהתפקיד שלו, קצת דומה לגננת."
"חבל שההזמנה לא הייתה כתובה על מפית..."
"עוזי! מה הבאת לנו?" ~ כשעוזי חוזר ממרחקים
"מהיום אני לא רוצה לשמוע אפילו על עץ" ~ בפרק על העצים.
"את התבלבלת לגמריי, חלב לא אוכלים, חלב שותים!"
"אני לא יכול לרקוד אפילו אם עוזרים לי!"
"אבל אני נורא פוחד מהים הגדול!" - תוכנית מיוחדת לקיץ.
"את בטוחה ששלחו את החבילה הזאת, לעוזי?"
"כולם הלכו?"
"הכול בסדר, והכול מוכן."
"מה זה "חנוכה"?"
"המים ייצאו לבד מן הברז."
"שיחקתי עם יויו"
"איפה דודו?"
"הבטחת גם לא לשיר?"
"אני אסתכל על החצוצרה-הירוקה, ואחרצרץ באדומה!"
"חבל שלא איבדנו עפיפון, עכשיו היינו מוצאים אותו..."
"לא קומו ולא שומו!"
"כמה שאני צמא! כמה שאני צמא!... אוי, מרוב צמא, שכחתי אפילו להגיד לכם שלום!"
"הנה היא נוסעת-על-הרצפה, ונכנסת מתחת לשידה!"
"גם אני רוצה לנסוע לכינרת!"
"אני תמיד אוהב לשמוע איך את שרה!"
"אורז זה ארוז מדי..."
"תכף אני אהיה מאוכזב מזה שאני כמעט היחיד פה שלא מאוכזב."
"יואש הבלש שלא אומר נואש."
"בואו ונחזיר את כול המים מן הדלי, בחזרה לתוך הברז!"
"איך מבזבזים מים?"
"גם המים בשלולית מלוחים?"
"אבל אני לא יודע איזו שפה אני מבין..."
"ביום שבת הלכתי לשוק. השוק היה סגור וזה כל הסיפור!"
"אני אסתבכל לי על הירוקה ואנגן לי באדומה!"
"אני לא מר, אני מתוק."
"ואני חג הביכורים, כי אני אוהב שהולכים לביקורים אצל חברים."
"אז נשים את אוזה בטנא כי היא בכורה."
"אני ידיים שמגרדות את הגב."
"אז תזמין שרברב שישברב את הברז."
"אני כבר סבא, וסבא לא הולך לגן."
"עופרה הרוח הגיעה, היא מצלצלת בפעמונים."
"למה קוראים לשולחן "שולחן", אם הוא לא משלחן?"
"כבאי עושה האואואו."~ כשבץ עשה צליל של סירנת כבאית כשגיא שאל אותו ואת נולי לגבי עיסוקו של הכבאי.
"הוא יקנה לנו מתנות, וממתקים, ויספר לנו סיפורים מצחיקים." ~ כשהוא ואוזה נרגשים לקראת הפגישה השבועית עם סבא קלמן (עזרא דגן).
"הוא יקנה לנו סיפורים, ויספר לנו מתנות." ~ כשהוא התבלבל במשפט שלו.
"עופרה, כל החמניות גדלות כל כך מהר?"
"אם כולם צודקים, מה אנחנו בכלל רבים!"
"אם אלינור היא הצעירה, נולי צעירה וגיא גם הצעיר, וגם הבוגר, אז בעצם רק אני פה הבוגר, בוגר, בוגר."
"עכשיו שנינו מרגישים אותו דבר." ~ כשהוא אמר לאוזה לאחר ששניהם נבהלו מהעיטוש של דודו.
"אני אחלום על מסיבת יום הולדת, שכל הילדים מביאים לי מתנות."
"מזל/חבל שלא הייתי בטיול הזה." ~ התגובה של בץ בהתאם לכל מה שקרה לאפי בטיול שלה.
"היה יותר נחמד לבנות לול לברווז הגומי."
"זה לא יעזור, אני לא רואה פה שום חמור."
"לא חילקת טוב." ~ כשהוא אמר לשבי כשהוא שם לב שנותרה קלמנטינה אחת בכל פעם שהם חילקו את הקלמנטינות שווה בשווה.
"אני מאוד אוהב לא לדעת."
"לאן אתם נוסעים, נוסעים?
"המלך בץ הראשון, רוצה לישון."
"גם אני יורק אש, לפעמים."
"גם אני יפיפייה?"
"אמרתי לכן שאני מסודר."
"עוד מעט נדע איזו ריבה יש בסופגניות האלה."
"ילד, עץ, תפוז, זהו!" ~ הסיפור שבץ סיפר לפי התמונות שעפרה הביאה.
"אם זה לא שוקולד, אז אני לא רוצה."
"בטוח לא נתלכלך, כי כבר התלכלכנו."
"אני לא גדול, אני קטן."
"אני לא רוצה טיול לחדר הטומטום." ~ שהכוונה היא לחדר האטום.
"אני בא! אני בא! אני רץ!"
"אין נהג אוטובוס בלי הגה."
"אני לא מפחד לא מעכבישים ולא מגבהים."
"חתולים תמיד נכנסים דרך החלון."
"הלוואי שזה יהיה מישהו שיש לו חנות של שוקולד."
"ירקות זה לא כיבוד למסיבה."
"זה נשמע לי כמו קלקול." ~ כשהוא חשב שהמילה קוּל זאת מילה רעה.
"אני מרגיש מיחמוץ."
"אני בכל זאת חושב שהרבה יותר מעניין לצלם אותי מאשר עוגה."
"בץ! הא, אני כאן."
"אני פעם ראיתי ענן בצורת בץ."
"מה אכפת לסביבה מה אנחנו קונים?"
"אני חייב למצוא איזה מעשה טוב."
"ליום הולדת חייבים להביא מתנה."
"הדבר שאני הכי אוהב בחורף זה לבצבץ בבוץ."
"אני רציתי משהו שקופץ, ולא סתם קופסה." ~ שהוא חשב לתומו שזה מה שהוגרל לו, בהגרלה הקסומה של דודו, המתגלה לבסוף כג'ק בקופסה.

אוזה

"מה-עשית, שניצל, פויה-פויה!"
"פלאפל מתוק עם ריבה..."
"יש לו יום!"
"מרעישים ברעשן רק כשמזכירים את המן-הרשע!"
"איך בץ עשה לי בושות!"
"כמה זמן אפשר לאכול אותו דבר?" ~ אוזה בתור האפרוח אלכסנדר בהצגה גרגרים וזרעונים
"אז מה אתה עושה עם האגוזים האלה?"
"אתה אולי פיקח, אבל אין לך את המפתח של בית-המיקדש!"
"אבל ניסים(גרמה), למה הערבה נראית קצת עצובה?"
"אני מבקשת תפוח ענקי, שיספיק גם לחברים וגם לי."
"אני לא רוצה לעבור דירה! אני לא רוצה לעבור מכאן, אני רוצה להישאר!"
"אל-תלך, שניצל!"
"אני או הוא? אתה..."
"שלום ג'ירפות"
"אם כולם כול-כך שמחים שהוא בא, סימן שהוא נחמד"
"הם טעימים, האגוזים-האלה?"
"אתה רוצה, שדודו ילבש-בגדים-מלוכלכים?"
"הנה נסיכת-הירח!"
"תינוק בן שנה! שוכב במיטה!"
"לפני החורף מגיע הסתיו"
"איזו מן שאלה זאת?!"
"אל תבלבל אותי, אני צריכה לשמור על השעון!"
"כי אילו היו תפוזים ירוקים, היינו שותים מיץ תפוזים ירוק."
"אתה כבר שבי, איך אתה יכול להתחפש לשבי?"
"כי אני יפה, וחכמה, וּמתוקה."
"כי אתה כבר מחוּפשׂ, לנודניק." ~ כשהיא מתייחסת לכך ששבי שואל את אלינור (אהרון) למה כדאי להתחפש.
"סיידת יפה מאוד את הקיר הזה, א"א."~ כשאפי בקשה ממנה ומשבי לתת ביקורת על סיוד הקירות לקראת הפסח.
"כי עכשיו אתה צבוע לכבוד חג הפסח." ~ כשהיא החמיאה לדודו על הכתמים שיצאו לו בעקבות הישיבה על הכיסא הצבוע.
"אני נולדתי ראשונה לפני בץ."
"אף פעם לא ראיתי ציור שקוף."
"יוּ, כמה ספרים. אולי מאה, עכשיו הסיפורים לא יגמרו לי לעולם."
"הו, כמה את/ה דומה לעופרה." ~ משפט שאוזה אמרה לכל הדמויות בסיפור "כיפה אדומה" כשאותן היא פגשה.
"ללי, איזה שם טרללי."
"דו-חיים זה שני חיימים."
"שני סיפורים מחר, וסיפור אחד היום."
"אני לא תופסת איך אתה לא אוהב תופסת." ~ כשבץ סירב לשחק אתה תופסת.
"זה סתם גן, יש שם סתם צעצועים, וסתם, סתם, סתם ילדים."
"צוציק, איזה שם בוביק."
"מה פתאום דבש ותפוח?"
"ניחשתי וניחשתי."
"מיקי הוא לא אדון."
"אני אוהבת ללקק בולים."
"אני לא מריחה שום חורף."
"אני לא מבינה, איך הוא ידליק את הנר הראשון, אם אני אדליק את הנר הראשון? מה הוא ידליק את הנר שכבר אני הדלקתי?" ~ כשהיא תהתה לגבי כך שהיא ושבי ידליקו את הנר הראשון של חנוכה בו זמנית.
"אתה כותב במחברת שלך יום-יום, ובגלל זה קוראים לה "יומן"".
"הוא עץ של סלט פירות". ~ כשהיא עונה על החידה של שבי לגבי איזה עץ הוא.
"מבצק מכינים עוגות ולחם."
"שלום חברים שלי, אני לא יודע מה אתם אוכלים בפורים. אבל אני אוכל אוזני המן מלאים, מלאים, בצוף טעים." ~ כשהיא הייתה מחופשת לפרפר.
"אז בואו ניסע לטייל בארץ ישראל."
"לבן- דובדבן, דובדבן- קורקבן." ~ החרוזים הראשונים של אוזה בפרק "יכול, לא יכול."
"אני לא מבינה מה מצחיק במשחק כדורגל."
"אנחנו לא ראינו אף אחד, אנחנו רואות טלוויזיה." ~ כשהיא עונה לדודו בזמן שהיא ונולי צופות בטלוויזיה.
"הוא הבטיח להביא לי בלון אדום וגדול." ~ כשהיא מספרת לצופים על ההבטחה של יוסי (ידין).
"ואיך בוכה התינוק של דודה שולה?"
"שני סיפורים מחר, וסיפור אחד היום."
"אתה ישנוני, וישנוני כמוך לא יכול להיות ער כל הלילה." ~ כשהיא אומרת לשבי מדוע הוא לא יכול להישאר עד שעה מאוחרת כל כך.
"אם אני אומרת שעכשיו בוקר, אז עכשיו בוקר."
"בא לי לצחוק, בא לי. על בץ כזה מבולבלי, בא לי לצחוק, בא לי." ~ השיר שהיא המציאה על בץ.
"זה משהו עגול, אדום וקופץ." ~ הרמיזה של אוזה לגבי המתנה של שבי שהתשובה היא כדור אדום.
"מה, לובשים גרביים על הנעליים?"
"היא אומרת לו נו,נו,נו, על היד." ~ כשהיא ושבי הסיקו בטעות שדודו ואפי רבו, מכיוון שהסרט שהם ראו היה נטול קול.
"ושמישהו ישן, אני לא רוצה להעיר אותו."
"בוקר, בוקר, אני אוהבת בוקר."
"זה של שירותים." ~ כשהיא מתארת פומפה.
"אריה אצלנו בחצר?"
"אבל אם תעשה כל מה שאני אומרת לך, אני אקח אותך ל"לונה פארק". ~ כשכך תרצה אוזה את האיסורים חסרי התכלית שהיא נתנה לשבי, כשהוא שאל אותה לגביהם.
"לא הבאת לי ממש חיות, הבאת לי קולות של חיות."
"פיל שעושה קוקוריקו."
"בץ! סיפור."
"בסתיו קריר, ונעים, וסתווי, ויש חגים."
"וחתול אוהב שנותנים לו חלב."
"לבץ שהוא בן שלוש, שנפל על הראש."~ שיר הברכה הראשון שאוזה המציאה לבץ.
"לא שתיתי מים כבר שבועיים."
"אני מרגישה כמו מלכת החורף."
"מה יקרה אם אני אצלצל?"
"איך אני אוהבת גשם, אבל לא גשם רטוב."
"פרפר (שם של צבע) לבץ! היי הופ!"
"נהג של אוטובוס בתוך ארמון? למה שלא תהיה אביר על סוס לבן?" ~ כשהיא תהתה לגבי המשחק של שבו שבי רצה לשחק.
"אני מלכת הגן, כל הגן חברים שלי." ~ מתוך הסרט שהיא השתתפה בפרק "שיתוף פעולה".
"כל שנה אני מתחפשת למלכה אסתר, השנה אני אתחפש לאסתר המלכה."
"אני חשבתי על מישהו מאוד מתוקה, שאני אוהבת אותה, היא התחפשה לאסתר המלכה. קוראים לה אוזה." ~ כשאוזה החליטה לתת את משלוח המנות שלה לעצמה.
"מי כאן הגדולה? אני."
"אתם דומים ליתושים." ~ כשהיא אומרת על מסכות האב"כ של רמה וגיא.
"אני בכלל לא מפחדת, זה הדובל'ה שמפחדת".
"אני לא אוהבת את האזעקה."
"אני מאוד אוהבת חבורות סודיות."
"כללים אפשר לשנות."
"מסיבות של גדולים, זה משעמם."
"כמו שלחשמונאים היה נס של חנוכה, אז גם לנו היה נס קטן."
"מתחשק לי שכולם ייהנו ממנה." ~ שהיא מדברת על השרשרת שמצאה ואינה יודעת שזאת המתנה ששבי העניק לה.
"אוזונית!" ~ שם החיבה שבן נתן לה.
"מה עדיף לצייר? פרחים או לבבות?"
"ששש...שבי ששש...שבוע שעבר ששש...שריקה!"
"הדרקון יורק האש שונא ריח של קיווי."
"זה הכי מטמון שיש." ~ כשהיא מתכוונת למצפן של אורי שהמדען (שחר חסון) מצא.
"חנווני מחוונן חנוונים."
"מגנובי!" ~ מילת ההתלהבות שאומרת חברתה אסנת.
"בו-בום!" ~ צליל של פעימת לב כפי שאוזה מתארת אותו.
"אתמול בלילה מצאתי שקית." ~ השורה הראשונה בשיר שאוזה המציאה.
"למה החתול מילל?" ~ אחת החידות של אוזה.
"חברים דמיוניים לא מקבלים שוקולד."

עוזי חיטמן

"אחת ושתיים, חור במכנסיים, שלוש ארבע, חור בארובה, חמש ושש, זה כל מה שיש."
"אחת ושתיים, ניסע לירושלים, שלוש ארבע, ירח מרובע, חמש ושש, תפסיקו לקשקש!"
"מה-הפלא שהספר הזה מתפרק, אני קיבלתי אותו לפני המון שנים, כשהייתי קטן."
"פעם הוא הכניס לי אבן-כבדה לתוך הילקוט, שיהיה לי כבד, ופעם הוא הוציא לי אוויר מן הצמיגים של האופניים..."
"שלום. אתם אוהבים טיולים? אתם אוהבים גם לספר על טיולים? אז תספרו בבקשה לכולם על הטיול של אפי ושלי."
"עכשיו אני כותב משהו."
"כי אם תהיה עץ, אז מי יהיה שבי?"
"אתה יודעים מי עוד יכול לרקוד עם עוזרים לו?"
"מה איתך, בץ, ככה מקבלים חבר שחזר ממרחקים?"
"עוד כשהייתי ילד, הייתי הולך עם אבא שלי בתחילת-השנה לבית-הכנסת, כדי לשמוע את תקיעת-השופר."
"וזה חתן... סליחה, מתן..."
"פינגי, פינגי, זה ספר-טלפונים!"
"את הדרך לתיבת-הדואר, אוזה כבר יודעת בעצמה."
"אני לא אישן טוב בלילה אם אני לא אמצא את המכתב!"
"איך מכינים סלט-ירקות-ברוטב-שמפיניון"
"לפי-הסימנים פה, ופה, זה היה פעם עפיפון."
"אנחנו מוכרים את הנעליים שבתוך הקופסאות, ולא את הקופסאות."
"מה זה הריח-הנפלא-הזה?"
"הנה דייג, והדייג מחזיק חכה. איפה נשים את הדייג במיים, או על החוף?"
"אין לנו בכלל גרביים חומים!"
"בלי ראי אני לא יכול לראות את עצמי."
"כמו ים בלי מים וכמו שבי בלי משקפיים!"
"אין מה לדאוג, את הדרך לתיבת הדואר אוזה יודעת בעצמה."
"אולי אתה רוצה שאעשה לך בגד-ים מעיתון?"
"גם המצלמה שלי התנהגה יפה מאוד."
"הכי קשה לי זה להחליט איזה גרביים ללבוש."
"מי צריך חור בכיס."

אפי בן-ישראל

"מה פתאום?! פופו הוא בכלל לא שחקן-כדורסל, הוא ליצן!"
"זה לא מסוכן, ולי יש זקן!" ~ בתפקיד דוקטור שעלת
"הפיל הענק, החכם, והחזק!"
"לפרח הזה קוראים פרפורייה"
"שלום הנה פופו הגיע!"
"ככה זה, יש דברים שאפשר לעשות, וייש דברים שאי-אפשר לעשות."
"זה יעלה-לך-ביוקר!"
"הוא לא אכל היום שומדבר, ואם הוא לא יאכל, לא יהיה לו כוח..."
"אבל מה-פתאום שהשולחן יהיה הבית שלו?"
"ככה יצא לי..."
"היא בשביל יויו..."
"כמה פעמים אמרתי לכם לזרוק את הגרוטאות-האלה?!"
"רבת עם אוזה?"
"ואיך משחקים את ה"הפצ'י-הפצ'י" הזה?"
"מה צריכים הירקות שצומחים בגן-הירק?"
"נדמה לי ששובב אחד, מאוד אוהב את הכדורים שלי..."
"אמא שלי אוהבת כלניות-אדומות, רק בשדה, היא לא אוהבת כשקוטפים אותן."
"מה יותר גדול? בית או זית?"
"היי! מה קורה פה היום? איפה הכדור הכחול? מוזר מאוד!"
"מי שרוצה בלון שיגיד 'אני'!"
"בוא אלי, חתלתול! התקרב נא!"
"אני ישנה במיטה שלי, את בשלך. ושבי...שבי כבר נרדם."
"נדמה שדודו החליט לשמור אליכם."
"כשיש חושך, ואי אפשר לראות. מותר לטעות."
"ועכשיו הודעה: צופים יקרים, פינגי שלנו רוצה לישון. נא לשמור על השקט!"
"לבץ המבוצבץ, לאוזה הטובה, מאפי באהבה."
"אני לא פוחדת ממפלצות, מפלצות פוחדות ממני."
"אני שומעת שיויו מגיע." ~ מתוך הספיישל ששודר במלחמת המפרץ הראשונה.
"אני מתכבדת הזאת להודיע שלפינגי מותר בהחלט גם לא לדעת." ~ מתוך הספיישל ששודר במלחמת המפרץ הראשונה.
"פרס גדול, בגובה בערך כזה (מודדת את עצמה), יש לו שתי רגליים, ויש לו שתי עיניים ויש לו שתי עיניים כחולות. ~ כשהיא מתארת את עוזי בפרק "עקבות בחול" אחר שבץ ונולי אמרו לה שהם לא ראו אותו.
"לאן נעלמו המחטים?" ~ בתפקיד האימא בשיר של נולי ובץ "לאן נעלמו המחטים?"

עפרה וינגרטן

"ראית פעם צנון וצנונית רבים?"
"כשיודעים מה רוצים זה מאד עוזר גם לקונה וגם למוכר."
"היום יש יום-הולדת לדודו."
"נא-להכיר, צפרדעת, בר-דעת. היא אוהבת לחוד-חידות, על עצים, ועל פרחים, ועל חיות, ועוד, ועוד, ועוד."
"ככה זה כשיש אבעבועות-רוח..."
"אין לי אח-קטן, יש אח גדול, אבל אני-בעצמי אחות-קטנה..."
"שבי, אולי יש לך סכין בשבילי?"
"זה היה מאוד מבלבל, נכון?"
"הקופסה ריקה, אבל ממה היא עשויה? מקרטון! לא חשבתם על זה..."
"תפסתי את הצפרדע!"
"הבאתי את הצלחות, אתה מוכן לעזור לי לערוך את השולחן?"
"הוא לא מפסיק לשיר שירי-חנוכה!"
"נחשו מה יש לי בידיים? לא כדאי לכם להתאמץ, כי לא תוכלו לנחש..."
"יואש, היה חלש, כמו קש! כחוש, תשוש, כמו יתוש! לא אכל, לא שתה, לא בצל, לא חביתה..."
"עיגול זה לא ריבוע, וזה לא משולש שגוזרים בן-רגע, עיגול-זה-עיגול!"
"שבי יכול לשמוע וכול ההפתעה שלנו תתקלקל..."
"דודו! איזו סופגנייה נהדרת יצאה לך!"
"אחת ושתיים, מזל גדול כפליים! שלוש ארבע, ביום ראשון הבא! חמש ושש, צריך להתלבש!"
"דודו, דודו, זה חולצות עם שרוולים ארוכים, יהיה לך נורא חם!"
"אין דבר יותר נחמד מאשר לבלות יום שלם על שפת ים כינרת."
"משרוקית אמתית של שוטר." ~ המתנה שהיא הביאה לשבי.
"רוח, רוח, לא לנוח!"

נולי

"איך זה יכול להיות שהוא נרפא מההפוכטיטיס."
"איפה שבי, ראיתם את שבי?"
"למה כשאני רוצה להשתתף במשחק, אני קטנה, וכשרוצים שאשמור להם על הפעמונים, אני גדולה?"
"בץ, אתה יודע איך נראה דגל-ישראל?"
"אפי, סליחה שאני מפריעה לך..."
"אל תעצבני אותי!"
"לתקווה-מפתח-תקווה!"
"אתה רואה כמה קל-להחליט?!"
"לסיסי הכלבה יש גורים..."
"אתה לא זוכר איזה צעקות צעקת? וכמה-שבכית כשדודו רצה לקחת אותך לקופת-חולים, לקבל זריקה? ולא רצית ללכת בשום-אופן!"
"עכשיו המגדל שלך ממש גבוה!"
"איזה מילים הקלטת הזאת אומרת!"
"לי אף-פעם לא קנו נעליים..."
"לכל דבר ששמים במים יצמחו עלים?"
"מה? זה לא-בדיוק סרט?"
"לא, המקל שלנו קצר מדי לשמשייה..."
"אני הכי אוהבת כובע ירוק..."
"לשבי שתקבל הרבה מתנות, ושתיתן לי את כל המתנות."
"בדיוק בפורים אני מצוננת."
"אם אתה אוהב אותנו? למה אתה עוזב אותנו?"
"כשאוכלים כל יום אבטיח, סימן שבא הקיץ."
"הקיץ הגיע?! איפה הוא, איפה הוא, שבי!"
"גם לך היו רעיונות מוזרים כמו לשבי." ~ כשאפי סיפרה לשבי ונולי על הרצון לבית משלה, כשהיא הייתה קטנה.
"אוף! כבר שכחתי את הסיפור."
"מה, מילים טעימות?" ~ כשגיתית (שובל) סיפרה לה ולאוזה שהיא קוראת "מילים של טעם" (שיר של דתיה בן דור).
"אלינור בקשה שתזמין רב."
"בשופר שופרים."
"רגע, רגע, סביבון, אתה לא צריך ללכת לישון, קרה לך נס! קרה לך נס!"
"אביגדור זה לא שם של אפרוח, זה שם של דוד."
"מה הפעמונים עושים את הרוח?" ~ כשהיא שומעת לראשונה על פעמוני רוח.
"אני כל הזמן חושבת מה היה אילו סבא אליעזר היה מגדל בגינה אבטיח."
"איזה מתח."
"אז תיכנס/אל תיכנס לים." ~משיבה בהתאם לכל אחד מהסוגיות שמעלה שבי.
"קיבלתי מאוזה עוגייה נורא טעימה, רוצה חצי?" ~ כשהיא שאלה את פינגי אם הוא רוצה, מבלי שהיא ידעה שהוא כעס עליה בעניין הכדור.
"מה אתך גדי (יגיל), צפרדע בעגלה של תינוקות?"
"לחכמים יש עצות חכמות!"
"הוא בטח היה עצוב מאוד." ~ בהקשר לסיפור של דודו על סבא מתושלח.
"גם אני נסעתי פעם ברכבת."
"אני לא יודעת לבנות סוכה."
"זה אסור! זה גבוה! אז מה הכיף בלבנות סוכה?"
"שבי מצא! שבי מצא!"
"תפסיק את הסיפורים שלך!" כשהיא מתעצבנת על בץ על אי הסדר שלו.
"אני כל כך אוהבת לצבוע ציורים."
"אני אמרתי "שלום אורי" קודם."
"מי שיש לו כלום תותים יכול להיות קצת עצוב."
"אז יהיה לנו עוד נס, נס הראל (סקעת). הוא בא לערב אחד ונשאר שמונה ימים."
"את/ה יודע/ת שכבר התאמנתי ואני מצליחה להגיד "אנציקלופדיה" בלי להתבלבל."
"כדור פורח זה מין בלון, אבל ענקיסטי, שעפים אתו גבוה גבוה."
"למה שבי קיבל יותר מיץ ממני?"
"גם אני רוצה להיות יוצאת דופן."
"ביטלנו את חודש תשרי."~ מתוך החלטה שלה ושל שבי לאחר שהם ראו את אסתר ואורי עסוקים.
"איפה זה לא בארץ?"

פינגי

"קולוקיטוקופיטה!" ~ כאשר בן אדם מגזים
"אז בשביל מה נתת לי את הרעשן?!"
"פלאפל-עם-קצפת?!"
"הוקוס מוקוס בובה פוקוס!"
"אל תפריע לשבי לישון..."
"למה אתה פתחת את החלון? החתולה נכנסה דרך-החלון-הפתוח..."
"אני רואה שדודו הביא פה את האגסים..."
"אני לא יכול לשיר צלילים כול-כך נמוכים, אתה יודע למה? כי אני לא טובה!"
"אני לא אוהב חביתה!"
"אני רוצה משקפיים!"
"עוד-לא-אכלנו! עוד-לא-שתינו! יבש-לנו בגרון..."
"אין דבר כזה "גלידה-עם-מלפפון"..."
"חלמתי שאני מלך..."
"למה אתם בוכים?"
"אני לא הרגזתי אף-אחד, אף-פעם!"
"בדיוק-עכשיו אין לי את הרעשן!"
"לא-תקוע! שתול!"
"אני הקוסם-הגדול-פינגופינגו!"
"אני לא רעב לעגבנייה"
"בוא-הנה-בוא-הנה-דגי-דג, אל-תדאג! יש לך חבר-עם-יוזמה! עכשיו גם יכולים לבוא 1,000 חתולים! ושום דובון לא ייפול-עליך!..."
"האנטיקוקוס הזה!"
"אני, אני, אני// מלך יווני!" ~כשהוא שר את השורה שלו בפעם הראשונה בהצגה.
"אני, אני, אני// מלך עצבני!" ~כשהוא שר את השורה שלו בפעם השנייה בהצגה.
"את תהיי לביבה, ושבי, אתה תהיה סביבון." ~ כשאמר לאוזה ושבי מה הם התפקידים שלהם בהצגת החנוכה שלו.
"הקשיבו! הקשיבו! אני מתכוון להודיע הזאת שגם לכם מותר בהחלט לא לדעת." ~ מתוך הספיישל ששודר במלחמת המפרץ הראשונה.
"שני קפיצים ישנים מהכורסה של סבא אהרון."
"נחש ניחש ניחוש ועקץ אותו." ~ הניחוש של פינגי שתשובתו זה יתוש.
"אחד, אפס, מתחת לאפס." ~ כשהוא חייג את מספר הטלפון שלו בבית.
"מצאתי את הקקטוס שלי." ~ כשהוא נדקר מהקקטוס שלו.
"פרח, פרח, יפה מאוד/ אני אוהָב אותך מאוד, מאוד." ~ השיר שהמציא פינגי על פרחים.
"זה כדור שבלע פעמון." ~ כשהוא ניחש מה דודו הביא לו.
"אני ישן, אל תפריע לי."
"אצלנו אין כבישים, אצלנו יש רק קרח לבן."
"אם אני אצפור לכל הנהגים, אז אני מכונית?"
"אני ישן במיטה בעמידה."
"אני לא ראיתי עץ שצומחים עליו ניירות."
"סוס-אפרוח-שכל-מוח, טוב לראות וגם לשמוע." ~ מילת הקסם של פינגי שהוא התחזה לקוסם.
"פינגווין עם מטריה אדומה."
"מצאתי את המנגינה שלי."
"אני לא צריך לשאול אף אחד, אני כבר גדול."
"נולי, מה יותר מתאים לי: קסדה של כבאי או כובע של שוטר?"
"ירוק עם נקודות לבנות?" ~ כשהוא ואוזה שאלו את דודו לגבי איזה צבע הוא הכי יפה.
"פיקניק ביער של קופסאות."
"קודם תגידו לי "יופי,פינגי" ואני אגיד לכם מה החג הראשון." ~ מתוך הגרסה המורחבת של הפרק "שנה טובה".
"דגיגי ודגיגה, חתן וכלה."
"ומי שעייף, לחוד!"
"איזו סופגנייה ענקית, אפשר לאכול אותה במשך שמונה ימים."
"ראיתם! הוא ניגן לי." ~ כשהוא פרט לראשונה על נבל.
"דודו! העוגיות שאפית שבוע שעבר כבר נגמרו."
"אני אסתכל בתמונה ואשתוק כמו דג." ~ כשהוא מסתכל על תמונת הדג שלו.
"בפעם הבאה תיקחו גור שיודע לשחק לוטו."
"אולי זה קסם-אברא- קדברא?"
"אני צב ואני מסתתר בתוך השריון." ~ מתוך הספיישל ששודר באולפן הפתוח שהיה במלחמת המפרץ הראשונה.
"טיק-טק, טיק-טק, קוּ-קוּ-קוּ-קוּ." ~ כשהוא מחקה שעון קוקייה מתוך הספיישל ששודר באולפן הפתוח שהיה במלחמת המפרץ הראשונה.
"מה קרה לך אפי, זאת לא ההפתעה." ~ מתוך הספיישל של 50 שנה למדינה.
"זה לא כל כך קשה להיות מנומס."
"מישהו לקח את הקרח שלי."

אדווה עדני

"ראיתם פעם צבעים רוקדים?"
"השם הוא סם, סם הקוסם." ~ כשהיא הופיעה בתור ג'יני בחלום של אוזה.
"ציפה מטפסת, ציפה מחפשת, ציפה יורדת בזריזות מן הסולם, והרי הזוג המושלם. והיויו חינם." ~מתוך המערכון על מוכרת הנעליים.
"אני תמיד אמרתי שילדים יודעים הכול." ~ בתור הנסיכה יחפית.
"חגית מגששת, חגית ממששת, חגית מתעטשת וחגית מנחשת." ~ בתור חגית המוכרת.

זהר זמיר

"אני לא פרח, ואני לא רוצה שישקו אותי."
"שלום חברים, לאן אתם הולכים?" ~ מתוך ההצגה עם בובות האצבע שלה בפרק "שלי, שלך, שלנו".

שלומית הגואל

"אנחנו גרים בעיר, ומזג האוויר יהיה בהיר."

גדי יגיל

"גרביים אפשר לתפור, אבל כפיות לא."
"זה הפיקניק שאני הכי אהנה ממנו, כי לא אצטרך לנהוג."

יויו

"אם תשתה חלב, יצמח לך זנב! אם תאכל סולת, תצמח לך כרבולת! אם תאכל מישמש, תהיה מאוד טיפש!"
"לא רוצה על גב ענן ולא על דבשת של גמל..."
"יש לי בדיחה בחרוזים וחסר לכם שלא תצחקו."
"היום אני לא רוצה לשאול, היום אני רוצה לענות."
"וואפ, נפל לי האף."
"אוזה, כשהסיפור ייגמר תעירי אותי."

אלינור אהרון

"אני רוצה את הזה שלמעלה." ~ מתוך המערכון מהפרק "למעלה ולמטה".
"אני בסך הכול רציתי לקנות לחם." ~ מתוך המערכון מהפרק על שבועות.
"מי ישב על הכיסא שלי." ~ כשהיא מדקלמת את השורות של תפקידה בתור גור הדובים בהצגה "זהבה ושלושת הדובים."
"ותן לי לנחש, אתה נולי?" ~ בתור לולב, כשהיא שואלת את שבי.
"הוא יותר מדי סגול-סגול הסגול הזה?" ~ מתוך המערכון בפרק "בחירה".
"כל הכיף זה לבחור." ~ מתוך המערכון בפרק "בחירה".
"אני אהיה "אוזה אחת" ואוזה תהיה "אוזה שתיים"." ~ כשהיא התחפשה לאוזה.

סבא נחמן (אברהם מור)

"הו,הו, הא, הו! אני אנקום בך ובכל החברים שלך." ~ מתוך ההצגה לפורים שבה הוא גילם את המן.
"סופסוף יש לבץ תחפושת, להתראות בחגיגה."
"אני חבר של טל, ושל כל הנכדים שלי. יש לי תשעה, בלי עין הרע." ~ מתוך פרק הבכורה שלו "יום אחד עם סבא".

ציפי מור

"אין יותר רעשנים!" ~ בתור המן הרשע.
"מאוד (הבעת רגש בלשון נקבה)!"

יוסי ידין

"אני ד"ר יוסי, רופא עיניים".
"הוא אוהב לקרוא לי סבאל'ה שלי." ~ כשהוא משתף את הצופים עם המכתב שכתב נכדו.

דרור קרן

"כי מפלצות אני לא בורח, כי מפלצות אני מכסח, אל תתרגש, כי מלכישוע תכף את המפלצת יגרש." ~ כמלכישוע צייד המפלצות.
" זרובבל (במלעיל) זה אני, אבל אתם יכולים לקרוא לי זרובבל (במלרע)." ~ כזרובבל המוכר.
"מי שקונה בטטה, מקבל בחינם בלטה."~ כזרובבל המוכר.
"אי אפשר לדעת מתי הפיצה תיפול עליך." ~ כשמעיה.

רמה מסינגר

"שכחת שאני האחות הגדולה." ~ כשהיא ניסתה להגיד לגיא (שמשחק את אחיה) שהיא יכולה לטפל במושיק (אחיו הקטן של בץ).
"לפי שהוא קרא "רמה!" סימן שהוא כועס." ~ שהיא הסבירה לנולי ובץ על האופן שבו גיא קורא לה בכל סיטואציה.
"גאיצ'וק" - מילת החיבה של רמה לגיא.
"יש מצב חירום, מגייסים אנשים למילואים. ואני התגייסתי אצלכם."
"גורי! גורי! אל תפחד! קרא לי, ואבוא מיד! נשב יחד יד ביד, ומהפחד לא נפחד." ~ מתוך שיר העידוד שלה לאוגר שלה גורי.

יגאל בשן

"אחת ושתיים ניסע לגבעתיים שלוש ארבע האוטובוס לא בא חמש ושש נאכל חצי משמש" ~ בפינה "רגע של התעמלות"
"אחת ושתיים - קנו לי נעליים, שלוש ארבע - קנו לי גם בובה, חמש ושש - תגידו תתחדש!"

חני נחמיאס

"אני הציירת המזמרת."

עפרה חזה

"זאת פעם ראשונה שאני מכינה לעצמי הפתעה."~ כשהיא מגלה שהיא האורחת המסתורית ששבי ונולי תכננו להביא לה הפתעה.

אלי גורנשטיין

"אני פרופסור פורטה!" ~ בתור פרופסור פורטה.
"אבל מצות לא אוכלים לפני ליל הסדר!" ~ בתור דוד פסח.

עזרא דגן

"אני אף פעם לא שמעתי את הצחוק של יויו."
"איפה בץ ואיפה אוזה, שיפה מאה אחוזה?" ~ בתור סבא קלמן.
"מה הוא מי, ומי הוא מה." ~ בתור סבא קלמן.

ליא קניג

"אני סבתא, אני הסבתא של ענבר."~ כשהיא מנסה להוכיח שהיא באמת סבתא לאוזה ושבי לאחר שהיא אמרה בשיחותיה שהיא גם ואם ואחות.
"הוא כותב לי "סבתא יקרה"."~ כשהיא קוראת את מכתבו של נכדה יניב.
"לחצתי על כפתור, בכל אחד בתור". מתוך השיחה בשירה בפרק "מכתב לסבתא וסבא". הלחן הוא לפי השיר Frère Jacques.

גיא פרידמן

"איזה חום."
"אתה שבי-שבי, ואני רק מחופש לשבי."
"סבלנו-נות שבי."
"חמור, חמור, תתחיל לנעור."
"אנחנו לא נאחר, אנחנו כבר איחרנו." ~ כשהוא משיב לאפי על כך שהוא המתין לה הרבה זמן עד שתמצא משהו ללבוש.
"אחד ושתיים, זוג משמים."
"אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש." ~ כשהוא ספר את מספר השניות שעברו בין כל פעם ופעם שאפי שבה בגלל דבר מה שהיא שכחה.
"איך את הבעיה נפתור? בתור."
"אני נעלתי שתי נעליים, כולם נועלים שתי נעליים."
"שנה מתוקה לאימא ולי, דובי- דובי- די!" ~ מתוך הסיפור "הדובון בון בון".
"לשבי המתוק (זה אתה), שתצליח השנה לשרוך את שרוכי הנעליים שלך בעצמך."
"אני מריח חורף באוויר."
"לא קר לכם?...למה לי קר?"
"הנה השרביט של המלך גיאגיולה הראשון בכבודו ובעצמו, בעצמו ובכבודו." ~ כשהוא היה מחופש למלך בפרק על חג הפורים.
"אני מבטיח שלא הוציא מהפה שלי את המילה "המן"."
"אם אנחנו נשמע "מיאו! מיאו!" אנחנו לא ניכנס לחדר האטום."

משי קליינשטיין

"אני כבר מכירה את הבדיחה וזה ממש מצחיק אותי."
"אני שומעת "הצילו", נראה לי שמישהו זקוק לעזרה." ~ בתור פיית הצבעים.
"כתום, ורוד, צהוב, לבן, חזרו מהר, חזרו לכאן! אדום, ירוק, כחול, סגול, חזרו מהר, צבעו הכול!" ~ בתור פיית הצבעים.
"גלידה בטעם תות מזכירה לי את רות."
"חסר לי בית" ~ שהיא מתכוונת לבית לשיר, בעוד ששבי ואוזה סברו כי מדובר במקום מגורים.
"קטני" ~ כינוי החיבה של משי לאחותה נועם (אחותה במציאות של משי).

בן יוסיפוביץ'

"שפם זה מצחיק."
"למה הדבורה הולכת לבריכה? בשביל לצוף!" ~ הבדיחה שבן סיפר בפרק "מה מצחיק".
"לא מצאתי אף רהיט ישן לשיפוץ."
"גם לא-רופא יכול לרפא."
"משיל'ה" ~ כינוי החיבה שבן נתן למשי.
"הנה הגזר החמוד שהתחבא לי בשרוול, בכובע."
"תגידו: "גבינה"" ~ כשרצה לצלם את אוזה ובץ בפרק "אני יכול".
"תגידו: "בריכה" ~ כשרצה לצלם את משי, אוזה ובץ בפרק "אני יכול".

אורי בנאי

"תראו לכמה דברים יכול להיות גלגל קטן של מריצה."
"כחול הוא במקרה הצבע האהוב עלי."
"אני לא אוהב להיות בחבורות."
"אילו בלונים, אסתר תהיה בעננים."
"איזה מזל שיש כאלה חברים."
"הא...אסתר! הא...אליפסה!"
"נולולי." ~ שם החיבה שנתן לנולי.
"התחזית, היא חוזה." ~ כשהוא דיבר על תחזית מזג האוויר.

אסתר רדא

"איפה המגדיר שלי?"
""האא!" אמר בץ החוקר."
"והסבלנות מסתבלנת מעצמה."

הפרפר

"שלום/ להתראות חברים שלי."
"יש לי חבר שקוראים "פרפר עצוב"."
"אני אף פעם לא ראיתי ילדים עפים."
"שלום חברים שלי. מוכנים לפרוש כנפיים?" ~ מתוך הפתיח החדש.
"רעם כל כך חזק לא שמעתי אף פעם."
"שויאי!" ~הסימן של הפרפר ואחותו כשהם מוצאים צוף.
"פרפר-מטוס יוצא לעוד סיבוב."
"זו השמש שהקדימה או שאני מאחר?"
"זה קלי קלות, למלא ספלול בלוט."

תולעת ספרים

"אני מטיילת רק בסיפורים."
"אני רואה שיש כאן ספר מרופט."

פיט ופיתגורס

"קמח פה, מיים פה, גם בייצים איתנו פה, לושלושלוש, לושלושלוש, כך לשים, כך לשים, כך לשים את הבצק!"
"טידליטידליימפמפם, הולה!"

פיט

"זה תַרְנֶגַמַל"
"אנחנו בדרך הנכונה: אתה כבר מתחיל להיראות כמו אוזן המן" ~ פיט לפיתגורס שהניח בטעות את פניו בקערת-הקמח
"הבלון התפוצץ"
"למה אתה מגרש אותי?! פיתגורס מגרש אותי!"
"הרשימות אינן!"
"מאה בשבילי ואחד בשבילך." ~ כשנשאל ע"י פיתגורס לגבי הכמות של אוזני ההמן.
"מאה בשבילך ואחד בשבילי." ~ כשהיה צריך לתקן את עצמו בנוגע לחלוקת אוזני ההמן.
"מחזיר לאבא את השפם שלו." ~ כשנשאל ע"י פיתגורס לגבי שהוא שם את השפם מהתמונה של אביו לתמונה של אמו.
"אני בכלל לא יודע איך להיות סבא."
"הוא מחזיק בידו זרנוק והוא רוקד את ריקוד הזרנוק." ~ כשהוא ממשיך את ההסבר של פיתגורס בנוגע לכבאי.
"אני מאוד מכיר אותך."
"הכלב הזה לא רץ אחרי חתולים."
"תמיד כשאני פה, הוא מחפש אותי שם." ~ כשהוא לא מצא את פיתגורס.
"העכבר טרף את הזאב." ~ בהקשר לתמונות של העכבר והזאב שפיתגורס הראה.
"זה לא כל כך נעים לראות וילון סגור."

פיתגורס

"תה מסין וויטמין, במקום ביצה ייצא פינגווין!"
"שומעים? צדקתי! חתול שתה לי את המיץ!"
"רבע גויאבה וחצי מלון, במקום פינגווין, ייצא בלון!"
"פיט היקר, נא לצבוע את הרגליים באדום, יש צבע-ומברשת בתוך הדלי, להתחיל מייד, כי העניין דחוף, תודה, פרופסור-פיתגורס."
"יש דברים-שאוכלים, יש דברים-ששותים, ויש דברים-שמעצבנים!"
"פיט!!!! אתה לא שומע בקול הפרופסור!"
"פיט!!! אתה ליכלכת אותי בירוק!"
"אי אפשר לראות משהו כשהווילון סגור."
"אתה יותר דומה לאימא שלך." ~ כשנשאל ע"י פיט למי משני הוריו הוא יותר דומה.
"אסתכל בספר."
"אבל קסדה של כבאי וחליפה של מנצח לא מתאימים לרקדנית."
"אתה עוזר שלי, אתה צריך לעזור לי."
"זה השפם של הכבאי." ~ כשהוא גילה שפיט סידר אותו בעזרת תחפושת של כבאי.

אושקי ובושקי

בושקי

"בכלל לא רציתי להרוס את הטבע הדומם שלך, אני רק לקחתי ביס מהעוגה."
"ראיתי על המדף בסופ‏ר."
"כמה אני חכם."

אושקי

"אז לך תביא!"
"לעוגת גבינה צריך גבינה."
"מה פתאום לימונדה עם קרח, שותים קרח עם לימונדה."

כללי

"פאקאראקאקה! "פאקאראקאקה! "פאקאראקאקה! "פאקאראקאקה!"
"הפעם האחרונה שנתת לי נשיקה, זה היה בבר-מצווה שלך, וגם זה היה רק בגלל שהיה לי צ'ק ביד".
"פה קוראים לה בבושקה, אבל ברוסיה, קוראים לה, מטרייושקה."
רבקה נוימן: "ואני חשבתי שיגאל(בשן) יודע רק לאפות עוגיות!"
אדון טיק טוק(דובי גל): "בבוקר, אחרי שאני מתעורר, קם מהמיטה, אני עושה התעמלות לפי קצב השעון...ההוא".
אבי קושניר: "שלום. שמי אבי. בד"כ אני הרבה יותר שמח".
"אם תנחש, אקח אותך איתי." ~ דוריאן נתן.
"בומבום." ~ אדון בומבום (יעקב בודו).
"אין כמו פרי טרי ובריא." ~ רונן הירקן (רונן פלד גולדפרד).
"כי כפר המכבים, הוא הכי, הכי." ~ שורה מתוך השיר של יהודה המכבי (אריאל זילבר) מתוך ההצגה של חנוכה, שהלחן הוא על פי השיר "הבה נרימה".
"ורק שאלה לי ממש חשובה: ראיתם עיגולים בסביבה?" ~ גלגליה (גליה שפרינג).
"אל תפריעו לגשש-בלש בגישושו." ~ גשש-בלש (חנן גולדבלט) .
"אני לא אוהב ריבה בסופגנייה כלל." ~ הראל סקעת מתוך הפרק של חנוכה משנת 2021.
"היא לא מטילה ביצי זהב, מכיוון שהיא לא מהסוג שמטיל ביצי זהב." ~ אביהו מדינה, שהוא מדבר על הברווזה שלו סוזי.
"פרפרים נחמדים!" ~ נבו הקוסם (ירין אורון)
"הוקוס פוקוס, אגוז של קוקוס!" ~סבתא עדה (עדה טל)

שיחות

"שבי: "איבדתי את המוצץ של בובי הדובי!"

אפי: "בובי הדובי?"

שבי: "כן, הוא עוד קטן, והוא לא יכול בלי מוצץ! הוא מאוד בוכה! הוא מסכן! נורא!"

גיא פרידמן(בתפקיד גיא שרון): "אז אולי תקנה לבובי הדובי מוצץ חדש?"

שבי: "לא, זה לא יעזור, הוא רוצה רק את המוצץ שלו!"

"אפי: וזה שייך לחנוכה?

אוזה: לא, זה דגל של שמחת-תורה!"

"דוריאן-נתן בהופעת-אורח: "סליחה, אולי ראיתם את הכובע שלי? זה כבר הכובע השלישי שאני מאבד, ואבא אמר שאם לא אמצא את הכובע, אני אשאר בבית."

בץ: "ואתה רוצה להישאר בבית?"

דוריאן: "לא."

בץ: "אז אל תדאג, אתה לא תשאר בבית, עוזי, תביא בבקשה את הסל עם הכובעים"

עוזי: "אתה צודק(מביא את הכובעים) בבקשה,יש לנו כאן כל מיני כובעים, אתה יכול לבחור, מה דעתך, למשל על הכובע הזה?"

דוריאן: "מה איתך, עוזי, זה כובע של גברת, מה, אני נראה לך כמו גברת?"

עוזי: "לא, אתה לא נראה לי כמו גברת"

בץ: "בטח!"

עוזי: "אז מה דעתך על הכובע הזה?"

בץ: "יופי של כובע, מאוד מתאים לך!"

דוריאן: "בץ, תגיד לי, אני טבח?!"

בץ: "לא, אתה לא טבח, אתה דוריאן!"

עוזי: "נכון, אתה דוריאן, אז מה דעתך על הכובע הזה?"

בץ: "אתה נראה ממש כמו ליצן!"

דוריאן: "אבל עכשיו לא פורים, יצחקו ממני אם אחבוש היום כובע של ליצן!"

עוזי: "נכון דוריאן, לא כל יום פורים! אז יש לי בשבילך עוד כובע, כובע עשוי פרווה!"

דוריאן: "אתם רוצים שבחום הזה אני אחבוש כובע של חורף, יהיה לי נורא חם עם הכובע הזה!"

עוזי: "טוב, אז חכה כאן, ואני אכין לך כובע שיתאים לך בדיוק!"

"עופרה: "יש תפוח חמוץ-מתוק"

שבי: "ויש מתוק-חמוץ"

"נולי: "אני יודעת רקפת הביאה רקפת."

שבי: "אני יודע יהושע הביא יהושע."

נולי: " אבל שבי, אין פרח כזה, "יהושע!"

"אוזה:מה עושים המים אחר הצהריים?"

בץ:"הם נחים!"

"פיט: "פיתגורס אתה באמת חכם"

פיתגורס: "הו הו הו, אני תמיד חכם"

"אפי: "אם תאכל ביצה-קלה, תהיה ראש-הממשלה!"

שבי: "אבל אני לא-יודע להיות ראש-הממשלה!"

דודו: "ומלפפון, זה מאכל-חלב?"

בץ: "לא, זה מאכל-מלפפוני!"

"בץ: "כמה שאני חכם, חכם זו לא מילה!"

שבי: "חכם זו דווקא כן מילה, גם טיפש זאת מילה!"

אפי ודודו: "רק רגע, אנחנו לא משתמשים במילים כאלה!"

"בץ:"אוי ואבוי קוראים לי אני לא נכנס לשם אני מתחבא"

עפרה:"בץ,בץ איפה בץ?...לפני רגע הוא היה כאן."

"בץ:"אפי"

אפי:"מה עכשיו?"

בץ:"לא רוצה תרופה"

אפי:"אבל אתה חייב לבלוע את התרופה הזאת כדי להבריא"

(בץ מתעטש)

אפי:"אוי תראה מה עשית שפכת את התרופה על הרצפה."

שבי:"אוזה, שכחתי מה אני צריך לזכור..."

אוזה:"אל תבלבל אותי, אני צריכה לשמור על השעון!"

"דודו: אפי, את דורכת על הריצפה!

אפי: אני מאוד מצטערת דודו, אבל אני לא יכולה לעוף!"

"אלינור-אהרון: אוזה, אל תגידי את המילה "יום הולדת" בקול רם!

אוזה: אני לא אגיד שום מילה, וגם לא מיל, וגם לא מי, ולא מ..."

"זוהר זמיר: ומי שאין לו בית, נודד.

נולי: איזה מזל שיש לנו בית, ואנחנו לא צריכים לנדוד."

"שבי: עוזי, הבטחת לתקן את הצפרדע, ומה שמבטיחים, צריך לקיים!

עוזי: ומה ששוכחים צריך להזכיר."

"פיט... אתה יודע למה אנחנו אופי עוגות במטבח?"

"בטח, אנחנו אופי עוגות במטבח כי אנחנו לא מכונאים במוסך" ~ פיט ופיתגורס לכבוד פורים."

"עופרה: שבי, הכל בסדר אצלך, לא כואב לך משהו?

שבי: לא כואב לי שומדבר, רק הבטן.

עופרה: הבטן, שבי, אני מייד מכינה לך תה-אינדיאני, אתה תשתה 2-3 כפיות, והכל יעבור לך צ'יקצ'ק, אבל שבי, ממה כואבת לך הבטן?

שבי: אני לא-יודע, באמת! אולי זה בגלל ששרתי יותר-מדי?!

עופרה: אה, משירים לא כ"כ כואבת-הבטן, שבי.

שבי: כן, כן, משירים כואב, משירים כואב, הנה, אני שרתי, וכואבת לי הבטן!

עופרה: שרת?

שבי: כן.

עופרה: שרת הרבה?

שבי: כן, 4.

עופרה: מה 4?

שבי: 4... 4 שירים..."

"דודו: סחוג-בדייסה?! מי שמע על סחוג-בדייסה?!

אפי: באמת? ומי שמע על לימון בדייסה?

נולי: ולמה מלח?! כולם אוהבים דייסה מתוקה!

אפי: אני אוהבת את הדייסה שלי מלוחה..."

"בץ: איזה חג?

אוזה: חג שחוגגים.

בץ: הו, יפה. ואיך קוראים לו?

אוזה: חגינו."

"שבי: הו, שלום דוד פסח.

אלי גורנשטיין (בתור דוד פסח): שלום דוד שבי."

"שבי: יש לי מילה, שבע.

נולי: שבע זאת מילה של קיץ?

שבי: בטח, שבע ילדות מתרחצות בים."

"אלינור: ואם רואים אבטיח, אז זה סימן ש...

שבי: שתכאב לך הבטן!"

"אוזה: גם אתה דו חיים.

דודו: מה פתאום! אני חי על היבשה.

אוזה: אז למה קוראים לך דו-דו."

"נולי: אולי נקרא לו "גרוטי", כי הוא עשוי מגרוטאות.

בץ: אולי נקרא לו "חליקי", כי הוא עשוי מחלקים.

גיא: אולי נקרא לו "גרוטי- חליקי"!"

"נולי: פטיש בלי מזל.

איש התחזוקה (רמי ברוך): מקל ללא פטיש."

"בץ: שלום קוראים לי אוזה.

אוזה: מה, קוראים לך אוזה? קוראים לך בץ."

"אוזה: אבל עוזי יש לנו מספיק כרטיסים לשלוח לכולם?

עוזי: אני חושב שיש לנו די.

אפי: כן.

אוזה: כן, כי אני חושבת שאין לנו די כרטיסי-ברכה, כי אני רוצה לברך את כל הילדים בארץ.

אפי: את כל-כל-כל הילדים בארץ?

אוזה ופינגי: את כל-כל-כל הילדים."

"שבי: נו, נולי.

נולי: נודניק."

"נולי: אני שמחה.

שבי: אני שמח שנולי שמחה.

אלינור: ואני מאוד שמחה ששבי שמח שנולי שמחה.

גיא: ואני מאוד שמח שאלינור שמחה ששבי שמח שנולי שמחה ששבי שמח שאני שמח."

"בץ: עופרה, את ראית רוח?

עופרה: מה פתאום, רוח אי אפשר לראות.

בץ: אני ראיתי אותה.

עופרה: כן?

בץ: כן.

עופרה: איפה?

בץ: מאחורי."

"זוהר: אני נראית לך כמו פרח?

פינגי: את יפה כמו פרח."

"גיא: ואם לא יהיה מים, אז מה נשתה?

אוזה: מיץ תפוזים."

"שבי: זה ציור של רוח.

אלינור: אבל לא רואים שום דבר.

שבי: כי הרוח העיפה את הכול."

"עוזי: ביום התשיעי?

בץ: מדליקים ...

עוזי: הולכים לגן."

"בץ: עוזי שייך לחג החנוכה?

אוזה: בטח שעוזי שייך לחג החנוכה, עוזי שייך לכל החגים. בכל החגים הוא שר לנו שירים."

"אוזה: חבל שלחנוכייה הזאת אין מאה נרות.

דודו: מאה נרות?

אוזה: כן.

דודו: למה?

אוזה: מאה נרות, כי אז הייתי יכולה לפצח מאה אגוזים, והייתי אוכלת את הפנים שלהם, את הכול."

"חגית (אדוה עמרני): אדוני הצעיר מבקש משהו שאוכלים בחנוכה.

בץ: נכון, איך שכחתי, נכון.

חגית: אני מקווה שלאדוני יש רמז מוכן בשביל חגית?

בץ: יש, יש, אל תדאגי, הָּם, הָּם, הָּם!"

"אפי: אתה יודע בכלל איך קוראים לפרח שלך?

פינגי: פרח, כל אחד יודע שזה פרח."

"גיא: אנחנו ישנים בלילה ובבוקר השמש זורחת.

בץ: ולאוזה יש קרחת."

"אוזה: אני רואה שיש כאן מעדר.

שבי: ופירות.

אוזה: ואת.

שבי: ופירות.

אוזה: ומזלף.

שבי: ופירות.

אוזה: ושתילים.

שבי: ופירות.

אוזה: אז זה סימן שנוטעים עצים."

"נולי: ומה היה הסוף, עופרה?

עופרה: נו, מה אתם חושבים?

נולי: אני יודעת, התפוז היה מאוד, מאוד, מתוק!

בץ: לי יש סוף אחר.

נולי: כן?

בץ: כן, התפוז היה מאוד, מאוד, חמוץ!

נולי: מתוק!

בץ: חמוץ!

נולי: מתוק!

בץ: חמוץ!

בץ ונולי: (יחד) עופרה!

עופרה: אני חושבת שהתפוז מאוד, מאוד, חמוץ- מתוק!

בץ ונולי: (יחד) אמרתי!"

" דודו: כשלא יודעים משהו;

בץ: בוכים?"

"נולי: עופרה, אמרת שהצנונית היא החברה של הצנון?

עופרה: נכון?

נולי: נכון, אז איפה המלפפונית?

עופרה: מלפפונית, מה זה מלפפונית?

נולי: החברה של המלפפון."

"שבי: נעים מאוד ניקי,אני שבי.

פינגי: ואני פינגי (בגמגום).

ניקי (דודו זר): ואני רעב."

"פינגי: יש לי רעיון הכי, הכי, הכי טוב, נתלה שלט על העץ ובו יהיה כתוב: "לציפורים שלום, אסור ללכלך את הספסל!"

נולי: גם זה לא רעיון טוב, אנחנו לא יודעים לכתוב.

פינגי: והציפורים לא יודעות לקרוא."

"דודו: למה הכיסא הזה תקוע פה על האדמה?

פינגי: הוא לא תקוע, הוא שתוּל."

"דודו: למי יש הכי הרבה רגליים?

בץ: הכי הרבה רגליים, למרבה רגליים. אוף, שוב ידעתי.

דודו:וכמה רגליים יש למרבה רגליים?

בץ: אני לא יודע, תשאל בחנות נעליים."

"בץ: גיא, אתה נראה כמו חתן-כלה.

שבי: הוא נראה כמו חתן בלי כלה.

"אוזה: לא ידעתי שלסבא נחמן יש סוס?

בץ: אני ידעתי שלסבא נחמן יש נכד."

"אוזה: בפורים אוכלים אוזני המן, ורוקדים, שרים, מתחפשים במסכות.

בץ: לא! מסכות מתחפשים רק בחג פורים.

אוזה: בץ, אבל עכשיו אנחנו מדברים על פורים.

בץ: הו, נכון. בפורים מתחפשים במסכות."

"נולי: דודו, אתה שאגת ממש כמו אריה.

שבי: כמו אריה עם משקפיים."

"אפי: אני אדביק את הפסים, ואתה תדביק את המגן-דויד.

דודו: אולי להיפך?

אפי: טוב, להיפך. אתה תדביק את המגן-דויד, ואני אדביק את הפסים.

דודו: לא, לא, לא, אפי. יותר טוב שאת תדביקי את הפסים, ואני אדביק את המגן-דויד."

"נולי: אתה יודע בכלל איך נראה דגל ישראל?

בץ: בטח שאני יודע איך נראה דגל ישראל.

נולי: אז איך הוא נראה? תגיד, תגיד.

בץ: איך הוא נראה, הוא נראה בדיוק כמו דגל ישראל.

נולי: כן, מה הם הצבעים שלו?

בץ: הו הצבעים שלו, הצבעים שלו הם הצבעים של דגל ישראל.

נולי: כן, ומה הצורה שלו?

בץ: הצורה שלו, היא בדיוק הצורה של דגל ישראל."

"בץ: משעמם. אוף, משעמם.

שבי: לך משעמם? לי הרבה יותר משעמם.

בץ: מה פתאום. לי הכי-הכי-הכי משעמם בעולם."

"אוזה: מה זה?

שבי: זה לא מה זה, זה מוּ זה?"

"שבי: אתמול היה אתמול, והיום זה היום.

אפי: ומחר יהיה מחר".

"בץ: אחת ושתיים, טרלליים. אני יכול לעוף?"

אוזה: לא! אין לך כנפיים." ~ מתוך השיר המאולתר שלהם עם דודו ואפי.

"שבי: שלומית (הגואל), למה ירושלים היא עיר מיוחדת מכל הערים?

נולי: כן.

שלומית: כי רק בירושלים חיו המלך דוד, המלך שלמה...

שבי: וקוּטר הג'ינג'י, הוא מלך החתולים."

"מלכישוע (דרור קרן): האם ראית מפלצת בסביבה?

נולי: כן, אתה."

"אוזה: ווי גיא, תקנה לי מסרק בבקשה, למסרק שלי נשברו כמה שיניים.

בץ: אז למה לו לקחת אותו לרופא שיניים?"

"שבי: סופסוף, סופסוף, מצאתי את הספר שכל כך חיפשתי."

אוזה: כן, אז למה זה לקח לך כל כך הרבה זמן למצוא אותו?

שבי: כי פעם אני החבאתי את הספר הזה שאף אחד לא ייקח לי אותו.

אוזה: כן?

שבי: אני החבאתי את זה כל כך טוב שאני בעצמי לא מצאתי אותו."

"ילדה: הנה סכין ומזלג.

דודו: את יודעת מה אומר השלט הזה?"

ילדה: כן, שמוכרים כאן סכינים ומזלגות."

דודו: (צוחק) לא בדיוק, סימן שלא רחוק מכאן יש מסעדה."

"בץ: אם דודו יחזור, תגידי לו בבקשה שבץ אמר: שהכול בסדר, טוב?

אוזה: מה בסדר בץ?

בץ: מה, מה, בסדר. כלום, החדר בסדר. החדר מסודר."

"אפי: צ'יק צ'יק.

דודו: בום בום.

אוזה: טירילי.

בץ: אוּף."

"יוסי (ידין): אוי, שכחתי משהו.

אוזה: הבאת לי עוד בלון?

יוסי: לא, שכחתי להוציא את העוגה מהתנור."

"אוזה: ואת יודעת מה הוא עשה?

אפי: מה הוא עשה?

אוזה: הוא הלך לישון."

"נולי: "זהבה ושלושת הפילים".

אוזה: מה פתאום פילים? זהו סיפור על "זהבה ושלושת הדובים"."

"דודו: שבי, מה אתה עושה בתוך המזוודה?

שבי: כך אני בטוח שלא תשכחו אותי בבית."

"עופרה: (קוראת) שבי, נולי, כבר מאוחר. הולכים הביתה.

נולי: יו, איזה מזל יש לך שבי.

שבי: מזל? מה המזל?

נולי: עופרה פתרה לך את הבעיה, הולכים הביתה ולא צריך כבר להחליט אם כן להיכנס לים או לא להיכנס לים.

שבי: בסדר, אז מחר אני אחליט."

"עופרה: תנו לי את כל המילים, ואני אערבב אותם במערבל, ומה יצא לנו מזה?

שבי: אני יודע, עוגה של קיץ.

עופרה: עוגה לא, אבל שיר כן."

"נולי: אדווה, את נורא שובבה.

אדווה: אני יודעת, זה התחיל בגן חובה."

"עופרה: אתם פה.

בץ: לא, אנחנו לא פה."

"עופרה: את הדיאטה שלי אני אתחיל מחר.

בץ: ואת הדיאטה שלך אני אתחיל היום."

"אפי: והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.

גיא: עד עצם הלילה הזה."

"אוזה: זה כיף להחליף צבעים.

בץ: זה מעייף להחליף צבעים.

אוזה: זה כיף.

בץ: זה מעייף.

אוזה: זה כיף.

בץ: זה כיף-מעייף."

"פינגי: שבי! שבי! שבי! תגיד שלום.

שבי: מה, אתה הולך?

פינגי: לא, לא, לא, תגיד שלום לילדים."

"דודו: יש לי משחק מאוד נחמד.

אוזה: מה? מה?

דודו: "טלפון שבור".

פינגי:(צוחק) טלפון שבור.

דודו: כן.

פינגי: אם הוא שבור, אז איך משחקים בו?"

"שבי: מקהלה נהדרת, גם אני רוצה להיות מקהלה.

אוזה: שבי, אתה לא יכול להיות מקהלה.

שבי: למה לא?

אוזה: כי במקהלה שרים הרבה ילדים יחד, ואתה רק אחד."

"אוזה: תגיד לי בץ, לצינור יש רק קצה אחד?

בץ: מה פתאום, לצינור יש שתי קצוות. הנה הקצה האחד, והנה דודו בקצה השני."

"אוזה: בוא נשחק בסביבון.

שבי: מה פתאום סביבון? מה, עכשיו חנוכה?"

"פיט: אף אחד לא יבוא לפה.

פיתגורס: ואם בכל זאת מישהו יבוא.

פיט:ואם בכל זאת מישהו יבוא, אז אני אכתוב פתק קטן ואני אכתוב "זהירות! נא לא להיתקל במזלף".

פיתגורס: אבל, אם המישהו הזה לא יודע לקרוא.

פיט: אם הוא לא יודע לקרוא, אני אעמוד כאן ליד המזלף ואני אקרא לו מה כתבתי בפתק הקטן."

"נולי: תודה לך אדוני הכבאי.

פינגי (בתור כבאי): הכבאי הראשי!

נולי: תודה לך אדוני הכבאי הראשי."

"אוזה: קבלו במחיאות כפיים את רונית הרקדנית.

אדווה: ואת דן הרקדן."

"אוזה ובץ: התחדשי הנסיכה יחפית.

אדווה (בתור הנסיכה יחפית): אני לא הנסיכה יחפית. מעכשיו, אני הנסיכה נעולית.

אוזה ובץ: הו, התחדשי הנסיכה נעולית."

"אוזה: גם אתה אוהב את דודו כמוני?

פינגי: כמובן שאני אוהב את דודו, אבל כמוני."

"עוזי: ומי יודע מה עשינו בערב?

בץ: בערב ביקרתם את הכבשים."

"דודו: יש לי מנגינה חדשה.

אפי: יופי, ולי יש מילים חדשות."

"עוזי: ואם אתם נורא חכמים, אז אולי אתם יכולים להגיד לי מהם שלושת החגים?

פינגי: בטח, שלושת החגים הם: החג הראשון, החג השני והחג השלישי." (מתוך הגרסה המורחבת של הפרק "שנה טובה".)

"עופרה (חזה): ומה בשבילך ידידי החביב?

שבי: בשבילי, חמישה כרטיסים עם זהב באמצע וחמישה עם זהב מסביב."

"שבי: אני רוצה אגס בריבה.

נולי: מה פתאום אגס בריבה?

שבי: כי ריבה זה מתוק, וגם אני מתוק, אבל אל תאכלו אותי."

"שבי: יו, למה אני לא קיבלתי אף ברכה אחת לראש השנה?

נולי: כי אתה לא שלחת לעצמך."

"אדווה: מה לא שייך?

אוזה: בץ לא שייך, הוא רק מפריע."

"שבי: ד"ר דודו, למה יש לך צינור בין האוזניים?

דודו: כדי לשמוע אותך טוב יותר."

"גיא: למה אנחנו לוחשים?

שבי: כי אמרת לא לצעוק!"

"גיא (בתור האתרוג): שלום, פה זאת הסוכה של שבי ונולי?

נולי: זאת הסוכה של "נולי ושבי".

"אלינור (בתור לולב): שלום, זאת הסוכה היפה של נולי ושבי?

שבי: זאת הסוכה היפה של "שבי ונולי".

"נולי: אני אוהבת לשיר.

בץ: אז תשאירי אותנו לבד."

"עוזי: של מי הרגליים האלה?

שבי: אילו רגליים של מישהו מאוד, מאוד, מבולבל."

"שבי: בץ!

אפי: מה, בץ?

שבי: בץ ירוק."

"אפי: ראיתם פעם נרות רוקדים?

בץ:מה, נרות יכולים לרקוד?

אפי: כן. אם עוזרים להם, הם יכולים."

"פינגי: אני לא אספר.

אוזה: מה לא תספר?

פינגי: אני לא אספר שדודו מכין הפתעה לאפי."

"אפי: חנוכיה- יש!, נרות - יש!

פינגי: סופגניות - יש!, אני מקווה."

"אוזה: בלילה נישן. אך מה נעשה ביום?

שבי: נישן גם ביום."

"פינגי: דודו, דודו, איזה יום היום?

דודו: היום יום שלישי.

פינגי: יום שלישי, נהדר! זה יום הקפיצות שלי."

"דודו: עוד מעט אנחנו נכין לנו סלט עם הרבה עגבניות.

בץ: ו...

דודו: ומלפפונים;

בץ: ו...

דודו: וחסה;

בץ: ובצל.

דודו: הא, נכון, בצל. איך שכחתי את הבצל."

"אלינור: אתה מודה?

דודו: אני מודה לך מאוד."

"בץ: מה זה צו חירום?

אוזה: נו זה צו, אתה יודע. צו חירום."

"רמה שרון (רמה מסינגר): אנחנו לא הולכים לשום מקום.

אוזה: אתם כן הולכים, לספר לנו סיפור."

"נולי: הייתה פה מכונית.

בץ: מכונית עם רגליים."

"בץ: בשם החברים של בן, אנחנו מודים לך.

אוזה: וגם החברות."

"נולי: זה יהיה הארמון של נולי ושבי.

שבי: הארמון של שבי ונולי."

"אסתר: אתה אוהב מקומות גבוהים.

בן: לא. אני לא.

בץ: למה לא?

בן: כי הם גבוהים."

"שבי: משי, אולי תעשי את מה שאני עושה כשאני מתרגש?

משי: מה אתה עושה שבי?

שבי: מה שאני עושה זה...פשוט מתרגש."

"נולי: גלידת וניל?

שבי: או גלידת שוקולד?

אורי: לא! לא! שבי ונולי, לא גלידת וניל, ולא גלידת שוקולד.

שבי: אז איזו גלידה?

אורי: יש לכם רמז גדול מאוד ממש לידכם (מצביע על סל התותים שלהם)

נולי: הא, גלידת שבי?"

"נולי: שבי מתי כבר תהיה בריא?

שבי: כשהמחלה שלי תעבור, נולי.

נולי: ומתי המחלה שלך תעבור?

שבי: כשאני אבריא לגמרי, נולי."

"שבי: ואיך אתם מרגישים?

אסתר: מעולה.

אורי: מצוין. מצוין, וגם מצונן."

"משי: איפה כולם?

אוזה: כולם פה.

משי: אוזה, את כולם?

אוזה: לא, אני אוזה."

"אורי: תדע לך אפילו שהייתי רחוק חשבתי עליך כל הזמן.

בץ: מה, היית רחוק?

אורי: כן, יוון זאת ארץ אחרת, היא רחוקה מפה.

בץ: אה, אז בגלל זה לקח לך כל כך הרבה זמן לחזור."

"אוזה: זה ממש, ממש לא אחראי מצדו.

אסתר: נכון. אם נתתי את המפתחות, הוא צריך להחזיר אותם (כשהיא מדברת על בן).

אוזה: אני מדברת על בץ."

"בן: ואז פרעה עונה...

שבי: בסדר, לכו."

"משי: מי אני?

נולי: את משי."

"אורי: הצריח!

אסתר: והשליח!"

"בן: מה מזכירה לכם המילה "חורף"?

שבי: גשם.

נולי: מטריה.

שבי: מדבקה.

בן: המילה חורף מזכירה לך מדבקה?

שבי: כן, כי הלכתי לרופא בחורף והוא נתן לי מדבקה."

"אסתר: נקום בבוקר עם שחר.

נולי: מי זה שחר?"

"אסתר: אוכל, חברים,...

בן: החבילה מהדואר."

"אורי: לספור!

אסתר: לנשום!" ~ כשהם מתווכחים ביניהם לגבי פעולת ההרגעה הכי טובה מכעס.

"* בץ: "בץ מאוד כועס.

שבי: גם שבי מאוד כועס.

בץ: בץ מ...עוצבן."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פרפר נחמד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרפר נחמד