עורך דין

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא עורך דין.

---

• "עורך דין בלי ספרים יהיה כמו פועל בלי כלים." ~ תומאס ג'פרסון
• "כוחו של עורך הדין הוא בחוסר הוודאות של החוק." ~ ג'רמי בנת'ם
• "חבר מושבעים מורכב מתריסר אנשים שנבחרו כדי להחליט למי יש עורך דין טוב יותר." ~ רוברט פרוסט
• "עורך הדין תמיד עומד לצידך. האויבים שלך הם האויבים שלו." ~ סטיבן קינג
• "ברגע שאתה קורא משהו שאינך מבין, אתה יכול להיות כמעט בטוח שזה נכתב על ידי עורך דין." ~ ויל רוג'רס
• "הגלימה עושה את הנזיר, הלשכה וכתובת טובה עושים - או הורסים - את עורך הדין." ~ קרלוס רואיס סאפון
• "עורכי דין הם השחקנים הכי טובים. והדרמות הטובות ביותר מתרחשות לא בתיאטרון, אלא בבית המשפט." ~ וודי הרלסון
• "מזמן לא שיחקו בשדרות רוטשילד ילדים. עורכי דין מנהלים את החיים ברצינות קשוחה." ~ אהרן אלמוג
• "הדרך הטובה ביותר לאמן את דמיונו של אדם היא באמצעות לימודי משפט. מעולם לא פירש משורר את הטבע באופן חופשי כמו שעורך דין פירש את המציאות." ~ ז'אן גיירו
• "פעילותה של מערכת המשפט נבנתה בעבר, ונסמכת בהווה, על אנשי מקצוע ומומחים. במדינות רבות, ובכללן ישראל, יש לעורכי דין מונופול הן דה פקטו והן דה יורה על מתן שירותים אלו. נגישות לעורכי דין היא אפוא תנאי הכרחי למימוש זכויות, והם משאב חיוני למימושן." ~ נטע זיו
• "עריכת דין היא מקצוע מולט־דיסציפלינרי בעולם משתנה ודינמי. עורך דין חייב להבין גם בגיאו־פוליטיקה, בפיננסים, בסוגיות ציבוריות ובינלאומיות. בראש ובראשונה זהו מקצוע אסטרטגי." ~ גלעד שר
• "תיכנסי לכל אולם משפטים שמתנהל בו הליך פלילי כבד, ותמצאי חילופי דברים תגרניים בין עורכי הדין והשופט, בין עורכי הדין לבין עצמם, כשתפקיד השופט הופך לגננת במקרה הטוב, או לשוטר שמנסה לארגן את האולם שלא יגלוש על גדותיו מרוב אמוציות וכעס. תיכנסי לאולם משפטים באנגליה ותמצאי אווירה אחרת לגמרי." ~ אביגדור פלדמן
• "יש בתוכנו עדת אנשים אשר גודלו מנעוריהם להוכיח, במילים אשר יכבירו לדבר הזה, כי הלבן הוא שחור והשחור – לבן; הכול לפי השכר אשר יתנו להם השוכרים אותם. לעדה הזו משועבדים כל יתר העם. למשל, אם יחמוד שכני את פרתי, יש לו עורך דין אשר יוכיח כי עליו לקחת את פרתי ממני. ועליי לשכור עורך דין אחר להגן על צדקי... ובהגישם עצומותיהם נשמרים הם מאוד לבלי נגוע אל עצם העניין הנדון, ורק על הנסיבות אשר אינן נוגעות לעניין יקראו בגרון, יתווכחו, ישננו לשונם, יכבירו מילים עד לשיממון. לעולם לא יבקשו לדעת מה לאיש ריבי ולפרתי ואם יש לו הצדקה לדרוש אותה מידי; כי אם מה הפרה האמורה, שחורה או אדומה, וקרניה – ארוכות או קצרות, והשדה אשר אני רועה אותה – העגול הוא או מרובע, ואיפה נחלבה... אחרי כן ישימו פניהם אל תקדימים, ידחו את הדבר מזמן לזמן ומקץ עשרים או שלושים שנה יגיעו אל מוצא הדבר. גם זאת יוכל המתבונן לראות כי יש לעדה הזו שפת עילגים מיוחדה, אשר לא ישמענה כל בן־תמותה מלבדם בה כתובים כל משפטיהם אשר הם שוקדים מאוד להרבות אותם. ובזאת סיכסכו את עצם האמת והשקר, הצדק והעוול עד אשר דרושים יהיו ימי שלושים שנה לחרוץ משפט אם השדה אשר הורישו לי אבותי מזה שישה דורות לי הוא או לאיש נוכרי הרחוק מפה מהלך שלוש מאות מילים." ~ ג'ונתן סוויפט, מסעי גוליבר, חלק רביעי