עיר האלוהים

עיר האלוהים (בלטינית: De Civitate Dei) הוא ספר מאת אוגוסטינוס שנכתב בתחילת המאה החמישית לספירה.

הספר במהדורה שיצאה לאור בימי הביניים

---

• "למרות שיש הרבה עמים גדולים ברחבי העולם... זה נכון שנוצרו רק שתי חטיבות עיקריות בחברה האנושית, ואנחנו מוצדקים ללכת בעקבות כתבי הקודש ולכנות אותן שתי ערים. יש למעשה עיר אחת של אלה שבוחרים לחיות על פי תקן הבשר ואחרת מאלה שבוחרים לחיות על פי תקן הרוח."
• "העיר הארצית שלא תיכון לעולמים [שהרי לא תהיה עוד עיר משיבוא עליה העונש החמור מכול] מוצאת לעצמה את טובה בעולם הזה וצמחו בו, ככל שאפשר לשמוח בדברים האלה... קרועה עיר זאת בתוך עצמה על ידי מדנים, מחלוקות, מלחמות וניצחונות שהם או מהרסי־חיים או קצרי־ימים."
• "ידוע לי על אנשים שניחנו ביכולות טבעיות שונות מאד מאלה של שאר בני האדם, יכולות מפליאות בנדירותן. אנשים אלה יכולים לעשות בגופם דברים שבעבור אחרים הנם בלתי אפשריים ואך בקושי יאמנו כי יסופרו. יש אנשים היכולים להזיז את אוזניהם – או כל אחת לחוד או את שתיהן יחד. אחרים יכולים להזיז מרצונם את כל הקרקפת – כל החלק המכוסה שיער – מטה לעבר המצח או בחזרה כלפי מעלה, מבלי להזיז את ראשם. יש היכולים לבלוע מספר גדול של חפצים, ואז, בתנועה קלה של הסרעפת, לשלוף בהדרגה כל אובייקט שיחפצו בו, כמו מתוך שק ובמצב מושלם. יש היודעים לחקות את קריאות הציפורים או את קולותיהם של אנשים אחרים בדיוק גדול כל כך, עד שאי אפשר להבחין בינם לבין המקור, אם אינך רואה את החקיינים בעיניך."

נאמר עליו

• "אוגוסטינוס כתב במאה החמישית לספירה את הספר 'עיר האלוהים' (De Civitate Dei) לאחר שהיה עד להריסתה של רומא על ידי הוויזיגוטים בשנת 410. בחיבורו מחלק אוגוסטינוס את האורבניות לשנים: העיר האלוהית ועיר האדם, מתוך כוונה לטעון כי עיר האדם המושחתת, שבה שורר עונג ארצי, המבוססת על 'ליבידו דומיננטי' (התשוקה לשלוט), היא עיר חוטאת שתימוג מהעולם לטובת 'עיר האלוהים', שבה ישלטו ערכי המוסר והדת." ~ בן ברוך בליך