עתידה של אשליה

עתידה של אשליה (בגרמנית: Die Zukunft einer Illusion) הוא חיבור מאת זיגמונד פרויד שיצא לאור ב־1927.

עטיפת המהדורה הראשונה

---

• "תעודתה הראשית של התרבות, הטעם האמיתי לקיומה, הוא לגונן עלינו מפני הטבע."
• "המדע איננו אשליה, אך תהיה זו אשליה להאמין שנוכל למצוא בדרך אחרת מה שאין ביכולתו לתת לנו."
• "ציוויליזציה היא מצב שבו מיעוט של אנשים, המבינים כיצד להשליט את אמצעי העוצמה והכפייה, מטילים את מרותם על הרוב הסורר."
• "חוסר האונים של האדם נשאר, וביחד איתו גם הכמיהה שלו לאביו, ולאֵלים. לאֵלים יש משימה משולשת: הם חייבים לגרש את אימת הטבע; הם חייבים לפייס את האדם עם האכזריות של הגורל, במיוחד כפי שהיא מתגלה במוות; והם חייבים לפצות את האדם על הייסורים והמחסור שהחיים המתורבתים המשותפים כפו עליו."
• "הדת היא מערכת של אשליות נחשקות, בשילוב עם הכחשת מציאות, כזו שניתן למצוא רק במצב של בלבול הזייתי שגורם לאושר עילאי. הדיבר האחד־עשר של הדת הוא 'לא תשאל'."
• "אנשים מועטים מסוגלים לסקור את כול תחומי עשייתו של האדם, ורובם אנוסים לצמצם עצמם בתחום אחד או בתחומים אחדים; אבל ככל שאתה ממעט לדעת על העבר וההווה, כן פוחתת בהכרח והולכת יכולתך לחזות את העתיד־לבוא... צריך שההווה ייהפך לעבר בשביל שישתלחו לו ממנו בתי־אחיזה להערכתו את העתיד־לבוא."
• "אין מנוס מפניית העורף לדת, ממש כשם שתהליך־הגידול גזירת־גורל הוא לילד, וכי בימינו שרויים אנו אמנם בעיצומו של שלב זה בהתפתחותה של האנושות."
• "כיוון שיתבטלו ציפיותיו מן העולם הבא, ירכז כל כוחותיו הפנויים בחיים הארציים, ובדרך זו יוכל מן הסתם להגיע לידי כך, שהחיים ייעשו נסבלים לכול, והתרבות שוב לא תעיק עוד על איש."
• "עצם הידיעה כי עליך לסמוך על כוחך שלך בלבד, כבר משנה משהו. או־אז לומדים להשתמש בכוח זה כראוי. האדם אינו חסר ישע לחלוטין. מאז ימות המבול לימד אותו המדע רבות, והוא עוד יוסיף להגביר את כוחו. אשר למכות הגורל הגדולות שכנגדן אין כל עצה, אותן ילמד האדם לשאת מתוך השלמה. מה לו אותו מקסם שווא של אחוזה גדולה על הירח, שאיש עוד לא ראה מעולם משהו מיבולה? כאיכר הגון על הארץ הזאת, ידע לעבד את חלקתו ולהוציא ממנה את מזונו."
• "איש כמובן אינו נתון תחת הרושם שהטבע הוכרע אלא כאשליה מאגית, ומעטים הם אלה המאמינים שאמנם אי־פעם הטבע יוכנע בשלמותו על ידי האדם. תמיד מגיחים אותם אירועים אשר נדמים כלועגים לכל ניסיון של אמונה מעין זו בשליטת האדם: האדמה שרועדת ואשר נקרעת לחלקיה בקברה תחתיה אדם ומפעלותיו; המים אשר מציפים ומטביעים כול במהומה; סערות אשר מחריבות את כל הנקרה בדרכן; מחלות שרק לאחרונה החלו לחשוב אותן כמתקפות של אורגניזמים אחרים; ואף חידת המוות שכנגדו שום מזור טרם נמצא וקרוב לוודאי שלא יימצא אי פעם."